בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית דתית בישראל, הפועלת מכוח חוק ומוסמכת לדון בענייני המעמד האישי של יהודים, ובראשם נישואין וגירושין, בהתאם להלכה היהודית. לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית בענייני גירושין של בני זוג יהודים, ובנוסף הם דנים גם בנושאים כגון
ירושה וגיור, בכפוף להסכמת הצדדים או להוראת חוק מפורשת בעניין זה בכל מקרה.
מערכת בתי הדין הרבניים בישראל כוללת בתי דין אזוריים ובית דין רבני גדול המשמש כערכאת ערעור עליונה, ועומד בראשה נשיא בית הדין הרבני הגדול. הדיינים המכהנים בבתי הדין ממונים בהליך
ציבורי הכולל ועדה למינוי דיינים, בדומה למינוי שופטים בערכאות האזרחיות, ונדרשים לעמוד בתנאי כשירות הלכתיים ומקצועיים מחמירים לפני מינויים לתפקיד הרם הזה.
סמכויות בתי הדין הרבניים וממשק היחסים בינם לבין בתי המשפט האזרחיים והדין האזרחי מהווים נושא לדיון
ציבורי ומשפטי מתמשך בישראל, במיוחד בהקשרים הנוגעים לחופש הדת, שוויון מגדרי בהליכי גירושין וסוגיית "עגינות" נשים המתקשות לקבל גט מבן זוגן, נושא המעורר דיון ציבורי מתמשך ומחלוקת ציבורית וחברתית ניכרת.
בית הדין הרבני באשדוד דחה את בקשתו של האיש לבטל את הערכת השווי של חברת הבנייה שלו, אף שהיא "כמעט אינה פעילה" כיום, קבע שמועד הקרע קובע - ודחה גם את הטענה שבגידת האשה צריכה לפגוע בזכויותיה
אשה תקבל כתובה בסכום של 130 אלף שקל, חרף התנהגות בעייתית מצדה - כולל כליאה במרפסת, קללות כלפי הילד מהנישואים הקודמים ואמירות קשות להורי הבעל, כך קבע בית הדין הרבני ברחובות. עוד נפסק כי לא הבעל ולא האשה אשמים בגירושים, אלא עצם נוכחותו של בנו הקטין מהנישואים
הקודמים, שהובילה למתיחות בלתי אפשרית בין השניים - ולבסוף להרס חיי הנישואים
פסק דין חריג של בית הדין הרבני הגדול ביטל חיוב מזונות מהאב לאחר שהאם עברה עם הילדים למקום מרוחק מירושלים, בניגוד להסכמות. אף שבית הדין בחר שלא לאכוף עליה לחזור לעיר, נקבע כי היא זו שתישא בעיקר עלויות ההסעות. בפסק הדין נשמעה ביקורת חריפה על האם ועל טענותיה:
"דמעות תנין", "הפרה מתמשכת" ו"טענות שמקומן בגן ילדים"
בית הדין הרבני הגדול הכריע בסוגיה חשובה: האם אשה זכאית לקבל סכום כתובה גבוה לאחר שגם נפסקו לטובתה מאות אלפי שקלים מכספי הפנסיה העתידיים של בעלה לשעבר? הדיינים קבעו כי, "אין בתשלום כתובה כדי להוות פיצוי נוסף, מקום שבו קיבלה האישה חלק מהותי מרכוש הצדדים
– ובפרט מחלקו של הבעל בזכויות פנסיוניות שנצברו על שמו. אין כפל תשלומים, ואין 'כפל מבצעים'"
במסגרת הסכם הגירושים, שנחתם ואושר בבית הדין הרבני, הסכימו הצדדים על חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות - ובנוסף הוסכם כי האשה תוותר על כתובתה. לאחר סידור הגט, הגישה האשה תביעה בבית הדין הרבני בדרישה לקבל את סכום הכתובה שלה. התביעה התקבלה, אך הבעל ערער
לבית המשפט לענייני משפחה - שהפך את ההחלטה, והורה לאשה להשיב את הכסף
בית המשפט העליון קיבל את עתירותיהם של ארבעה גברים שעתרו נגד החלטות בתי הדין הרבניים, שחייבו אותם בתשלום מזונות לילדיהם. בדעת רוב, קבעו השופטות יעל וילנר ורות רונן כי הלכת שרגאי מחייבת את בתי הדין הרבניים, ולכן אין להם סמכות לדון בתביעות מזונות ילדים.
נציגי בתי הדין הרבניים והאמהות טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת של דורות, ולכן יש להמשיך לאפשר להם לדון במזונות ילדים כחלק מהליכי גירושים
בסכסוך גירושין שכזה לא נתקלו דייני בתי הדין הרבניים הרבה זמן. לאחר מספר שנים של סכסוך, הגישו בני הזוג תביעה לגירושין, במהלכה התגלה כי המקרה שפירק סופית את התא המשפחתי היה נסיעת האישה לנופש עם ילדיה ומשפחתה בסוכות, כאשר בעלה נשאר לבד בבית. האם מדובר באישה מורדת? הנה פסק בית הדין