זוג חרדי שנפרד לפני כשנה וחצי, הגיע לבית הדין הרבני הגדול בעקבות שתי מחלוקות: על כסף ועל דירה. איך הכריעו הדיינים, ולמה הדיין שהיה בדעת המיעוט חשב שהבעל צודק?
בית הדין הרבני הגדול הכריע בסוגיה חשובה: האם אשה זכאית לקבל סכום כתובה גבוה לאחר שגם נפסקו לטובתה מאות אלפי שקלים מכספי הפנסיה העתידיים של בעלה לשעבר? הדיינים קבעו כי, "אין בתשלום כתובה כדי להוות פיצוי נוסף, מקום שבו קיבלה האישה חלק מהותי מרכוש הצדדים
– ובפרט מחלקו של הבעל בזכויות פנסיוניות שנצברו על שמו. אין כפל תשלומים, ואין 'כפל מבצעים'"
במסגרת הסכם הגירושים, שנחתם ואושר בבית הדין הרבני, הסכימו הצדדים על חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות - ובנוסף הוסכם כי האשה תוותר על כתובתה. לאחר סידור הגט, הגישה האשה תביעה בבית הדין הרבני בדרישה לקבל את סכום הכתובה שלה. התביעה התקבלה, אך הבעל ערער
לבית המשפט לענייני משפחה - שהפך את ההחלטה, והורה לאשה להשיב את הכסף
בית המשפט העליון קיבל את עתירותיהם של ארבעה גברים שעתרו נגד החלטות בתי הדין הרבניים, שחייבו אותם בתשלום מזונות לילדיהם. בדעת רוב, קבעו השופטות יעל וילנר ורות רונן כי הלכת שרגאי מחייבת את בתי הדין הרבניים, ולכן אין להם סמכות לדון בתביעות מזונות ילדים.
נציגי בתי הדין הרבניים והאמהות טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת של דורות, ולכן יש להמשיך לאפשר להם לדון במזונות ילדים כחלק מהליכי גירושים
בסכסוך גירושין שכזה לא נתקלו דייני בתי הדין הרבניים הרבה זמן. לאחר מספר שנים של סכסוך, הגישו בני הזוג תביעה לגירושין, במהלכה התגלה כי המקרה שפירק סופית את התא המשפחתי היה נסיעת האישה לנופש עם ילדיה ומשפחתה בסוכות, כאשר בעלה נשאר לבד בבית. האם מדובר באישה מורדת? הנה פסק בית הדין
כפל מבצעים? האשה ביקשה גם חלוקת רכוש וגם כתובה