הגבר הקדים לבית המשפט, האשה לתיבת המייל: מי ניצח?

זוג בהליכי גירושים נקלע למרוץ קטן אבל מכריע: מי מהם תפס קודם את הסמכות לדון במזונות הילדים. האשה הגישה בקשה לבית הדין הרבני האזורי באשקלון, האיש פתח תיק מקביל בבית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין - בהרכב הרב אברהם הרוש (אב"ד), הרב אביעד תפוחי והרב צבי שינדלר - נדרש לשאלה שנשמעת טכנית לגמרי, אבל קובעת איזו ערכאה תחליט על הכסף שהילדים יקבלו כל חודש.

האיש ביקש לדחות את התביעה על הסף, בטענה שהוא הקדים ופתח תיק מזונות משלו בבית המשפט. האשה השיבה עם תיעוד: הבקשה שלה לבית הדין הרבני נשלחה במייל והתקבלה במערכת מוקדם יותר, גם אם התיק נפתח רשמית במזכירות רק אחר כך. כל הוויכוח הצטמצם לנקודה אחת - מה קובע, רגע השליחה או רגע הרישום.

בית הדין לא התלבט הרבה. הוא קבע שמה שקובע הוא המועד שבו הצד באמת פעל ושלח את הבקשה, ולא הפעולה המנהלית שהמזכירות עשתה אחריו. בלשון ההחלטה: 'אמת המידה לקביעת הזמן תהיה בחינת מועד הפעלת ההליך השיפוטי על-ידי בעל הדין, ולא פעולות אדמיניסטרטיביות שנעשו לאחר מכן בידי מזכירות הערכאה'. במילים פשוטות: אם תלית את הזכות שלך בקצב העבודה של פקיד, העיכוב שלו הוא לא הבעיה שלך.

מה שקובע זה מתי הוגש כתב התביעה בפועל

בית הדין נשען על החלטות דומות מבתי דין אחרים. באחת מהן נקבע שגם תשלום אגרה, לבדו, עדיין לא נחשב הגשת תביעה - מה שקובע הוא הרגע שבו כתב התביעה עצמו הוגש למזכירות. בהחלטה אחרת, מבית הדין הרבני בתל אביב, נדחתה במפורש הטענה שתאריך המשלוח בדואר קובע את מועד ההגשה, מחשש שאם יאמצו כלל כזה ייפתח פתח לשרשרת אינסופית של טענות על כל אמצעי משלוח אפשרי.

הגבר טען עוד שקביעת מועד דיון בבית המשפט לענייני משפחה כבר 'חתמה' שם את הסמכות. גם זה נדחה: נקבע שקביעת מועד היא צעד דיוני ראשוני בלבד, ולא 'יוצרת סמכות יש מאין'. בית הדין דחה גם את הטענה שהאשה עשתה 'מחטף' של הסמכות, וקבע שהבקשה שהגישה היתה 'בקשה מלאה ומפורטת' שמעידה על כוונה אמיתית לנהל הליך, לא רק לתפוס תיק. מכיוון שהבקשה שלה קדמה כרונולוגית, ושהכריכה של ענייני הגירושים נעשתה בכנות, הסמכות לדון במזונות נשארה בידי בית הדין הרבני.

הסיבוב השני: בקשה לעיון מחדש

האיש לא ויתר. דרך בא כוחו הוא הגיש בקשה לעיון מחדש עם שתי טענות. הראשונה - שהגשה במייל בכלל לא נחשבת המצאה כדין לפי התקנות. בית הדין דחה: התקנה הרלוונטית 'אינה קובעת כי המסירה תיעשה דווקא במסירה פיזית', ובהיעדר איסור מפורש על הגשה אלקטרונית אין סיבה לפסול אותה, בייחוד כשמדובר בנוהג ותיק ומקובל בבתי הדין הרבניים.

הטענה השנייה נגעה לכך שבזמן ההגשה המקורית לא צורף אישור על סיום הליך גישור (מהו"ת), ולכן המזכירות עיכבה את פתיחת התיק הפורמלי. גם כאן בית הדין לא השתכנע. הוא קבע שהחוק לא דורש לצרף את האישור בעצם רגע ההגשה, אלא רק שהתנאים המהותיים - השתתפות בפגישות הגישור וחלוף תקופת ההמתנה - יתקיימו בפועל, וכך היה. השלמת האישור מאוחר יותר לא פוגמת בכלום. בית הדין הפנה גם לפסיקה של בית משפט לענייני משפחה בירושלים, שלפיה רק 'פגם חמור בתום הלב הדיוני' מצדיק סטייה ממבחן הזמן - וליקוי טכני כזה בוודאי לא.

בשוליים בית הדין גם שלח הערה עוקצנית לבאת כוחה של האשה: לדעת הדיינים, ראוי היה שתבהיר מלכתחילה למה האישור לא צורף, במקום להשאיר את זה להתברר בדיעבד.

עוד על גירושים, כולל ההתפתחויות האחרונות

• טענה להפרדה רכושית של 38 שנה - ותשלם 40 אלף שקלים הוצאות
• חזרתם לגור יחד אחרי הגירושים? זה מה שיקרה אם תיפרדו שוב

בקשת העיון מחדש נדחתה במלואה, וההחלטה המקורית נשארה על כנה: הסמכות לדון במזונות הילדים תישאר בבית הדין הרבני באשקלון.

עוד בתקדין: עובדת בשיבא תשלם 50 אלף ש' על הצצה בתיק גיסה לשעבר; מרצדס, 1,000 כבשים וחברה ע"ש הבת: כך התפרקה משפחה.