בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.

כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.

הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.

האשה חזרה בה מרצונה להתגרש

אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.

• לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
• למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.

ואולם ההחלטה הזו התהפכה כעת מן היסוד בבית הדין הגדול. האשה הגישה ערעור מפורט והצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש. לדבריה, היא ובעלה עדיין מנהלים אורח חיים משותף - מבשלים, עורכים סעודות שבת יחד עם הילדים, ומתפקדים כמשפחה. היא ציינה כי היא מאמינה ביכולתם להתגבר על המשבר כפי שעשו בעבר, וכי היא אף החלה ללמוד ייעוץ זוגי מתוך רצון להבין היכן השתבשה הדרך. “אני לא אמרתי שאני מסכימה להתגרש”, אמרה האשה בדיון בירושלים, “זה מנוגד לעקרונות שלי. אני מאמינה שצריך לתת סיכוי לשלום בית”.

הבעל טען שהעיכוב בהליכים גורם לו עיגון

בית הדין התרשם מדבריה, וציין בפסק הדין כי המערערת “התחייבה בפנינו שתעשה כל מאמץ לשלום בית”, וכי היא אף הביעה נכונות למחוק את התביעה הרכושית שהגישה בבית המשפט למשפחה בתקופת הייעוץ, כדי להוכיח את כנות כוונותיה. מנגד, טען הבעל כי האשה אכן אמרה את הדברים וכי ביניהם שורר נתק ממושך וחוסר חיי אישות לאורך שנים. כמו כן, הוא טען כי המשך עיכוב ההליכים גורם לו “עיגון מיותר”. אך בית הדין הגדול לא השתכנע. הוא ציין כי לא הוצגה בפניו כל עילה הלכתית אמיתית שמצדיקה חיוב גט בשלב זה, וכי טענותיו של הבעל עדיין לא נבדקו בצורה מספקת. יתרה מזאת, כשהציע בית הדין בדיקה בפוליגרף לבחינת המחלוקת העובדתית, המערערת הסכימה ואילו הבעל סירב.

• בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
• מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף

באחד הקטעים המעניינים בפסק הדין, מציין הרכב הדיינים כי הבת הקטינה, המתחנכת בחינוך דתי, עלולה להיפגע מאוד מהליך גירושים מואץ. “יש לצדדים ילדים המתחנכים בחינוך דתי המחנך לערכים של שלימות הבית”, הם כתבו בהכרעתם, “והדבר יקשה עליהם שהוריהם מתגרשים ועשוי לפגוע בעתידם”. עוד העיר בית הדין כי גם ההלכה עצמה אינה ממהרת להסכים לפירוק נישואים, בייחוד כשמדובר באשה ראשונה. הם ציטטו את דברי חז״ל במסכת גיטין: “כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות”, והזכירו את פסיקת הרמב״ם שלפיה, “אין ראוי לו למהר לשלח אשתו ראשונה”. בהקשר זה הדגישו כי בשאלות של פירוק בית, יש חובה לעשות מאמץ נוסף, אולי כפול ומכופל, לפני שמחליטים על צעד בלתי הפיך.

אחת הנקודות המשמעותיות שהעלה בית הדין היא סוגיית הרכוש. האשה טענה כי רוב הנכסים מצויים בידיו של הבעל, וכי אם תתגרש מבלי למצות את זכויותיה, עתידה יהיה לוט בערפל. בית הדין מצא כי טענה זו כלל לא הוכחשה והעיר כי גם לפי ההלכה, אין מחייבים גט במקום שבו הסוגיות הממוניות לא מוסדרות. “אין לחייב מי שמתנגד לגירושין לעת עתה, עד שזכויותיו יובטחו”, כתבו הדיינים, וקשרו זאת לחובה לדון בכתובה ובשאר העניינים הכלכליים לפני סידור הגט.

ביקורת על בית הדין האזורי

במקביל, מתח בית הדין הגדול ביקורת על התנהלות ההליך בערכאה האזורית. הוא הביע תמיהה על כך שלא הוסדרו כלל ענייני המשמורת, המזונות וחלוקת הרכוש, ואף תהה מדוע לא הורה בית הדין האזורי לאחד הצדדים להגיש תביעות מתאימות כדי להסדיר את הפירוד, אם אכן היה מוסכם. עוד העירו הדיינים כי אם האשה בחרה להגיש את תביעת הרכוש דווקא לבית המשפט למשפחה, הרי שמדובר בהכרעה שיש לבחון אם נעשתה בתום לב או כחלק מטקטיקה משפטית. ואולם גם כאן, בית הדין קבע כי עד שלא נערכו בדיקות עובדתיות מספקות, לא ניתן להטיל את האשמה על צד זה או אחר.

לבסוף הגיעו הדיינים למסקנה חד־משמעית, שלפיה אין מקום לחיוב גירושים בשלב זה. הדבר היחיד שיש לבצע כעת הוא ניסיון אמיתי, כנה ומונחה מקצועית לשלום בית. “על הצדדים לגלות אחריות זוגית לברית הנישואין ואחריות הורית כלפי ילדיהם ולעשות הכול למען שיקום המערכת”, הם כתבו ופסקו כי יש לשלוח את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי למשך חצי שנה. חוות הדעת שתתקבל תבחן את מידת שיתוף הפעולה של כל אחד מהצדדים, ובהתאם לכך יוחלט כיצד וכיצד ימשיך הטיפול בתביעת הגירושים. כמו כן נקבע כי על בית הדין האזורי להשיב את התיק לטיפול מחודש לאחר קבלת דיווח מקצועי על תוצאות ההתנסות. בכך הוחזרו הצדדים למסלול שבו קיים - לפחות מבחינת האשה - סיכוי לשלום בית.

למה בכלל היה צריך לערער לבית הדין הרבני הגדול?

הערעור הוגש מכיוון שהאשה הרגישה שבית הדין האזורי קבע שהיא מסכימה להתגרש, אף שלטענתה זה בכלל לא נכון. היא טענה שהדברים שלה בדיון הראשון הוצאו מהקשרם, ושהיא תמיד רצתה לנסות לשקם את הזוגיות. לכן היא ביקשה שהערכאה הגבוהה תבדוק מחדש את ההחלטה.

איך בית הדין הגדול יודע אם האשה באמת רוצה שלום בית, או רק אומרת את זה כדי למשוך זמן?

בית הדין בחן את הדברים שלה, ראה את ההתנהגות בדיון, שקל את העובדה שהיא הסכימה לוותר זמנית על התביעה שהגישה בבית המשפט, ואפילו היתה מוכנה ללכת לפוליגרף. בעיני הדיינים, אלה היו סימנים לכך שהיא כנראה כנה ולא מנסה "לשחק משחקים".

למה הבעל בכלל טען שהיא מסכימה לגירושים אם היא אומרת את ההפך?

לפי מה שמופיע בפסק הדין, הבעל סבר שהדברים שאמרה האשה בדיון הראשון בבית הדין האזורי הצביעו על כך שהיא רוצה להתגרש. יכול להיות שהוא באמת הבין כך את הדברים, ויכול להיות שהוא פירש אותם בצורה שמשרתת את רצונו בגט. בית הדין הגדול לא קבע שהוא משקר, רק שהסיטואציה לא נבדקה מספיק.

מה זה בכלל אומר "עילות גירושים"?

עילות גירושין הן סיבות שמקובלות לפי ההלכה היהודית כפירוק מוצדק של נישואים. כך לדוגמה, התנהגות פוגענית, בגידה, או מצב שבו אחד הצדדים מסרב לקיים חיי זוגיות כשהשני רוצה כן. במקרה הזה, הדיינים קבעו שהבעל לא הוכיח שום עילה רצינית כזו.

למה בית הדין כל כך התעקש על ייעוץ זוגי דווקא?

מכיוון שהאשה אמרה שהיא רוצה שלום בית, בגלל שאין עילות גירושים ברורות, ובגלל שמדובר בנישואים ארוכים עם ילדים , ובייחוד בת קטינה בסביבה דתית, הדיינים חשבו שניסיון מקצועי יכול לעשות סדר ולהראות האם באמת יש סיכוי לחיים משותפים. מבחינתם, ייעוץ כזה ייתן "אבחנה" אמיתית במקום להסתמך רק על טענות של שני הצדדים.

מה יקרה אחרי חצי השנה של הייעוץ?

אחרי שהיועץ הזוגי יגיש חוות דעת, בית הדין יעיין בה ויחליט איך ממשיכים. אם היועץ יכתוב שאין שום תקווה והצדדים ממש לא מסוגלים לחיות יחד, בית הדין יבחן מחדש אם יש עילה לחייב בגט. אם כן תתגלה אפשרות לשיקום, ייתכן שבית הדין יורה להמשיך בתהליך שלום הבית.

למה זה משנה אם תביעת הרכוש הוגשה לבית משפט או לבית הדין?

מפני שלפעמים ההחלטה איפה לפתוח תיק משפיעה על הקצב של ההליך. בית הדין העיר שבית המשפט לפעמים אטי יותר, ולכן אם האשה בחרה לפנות לשם זה יכול להתפרש כעיכוב. מצד שני, ייתכן שהיא עשתה זאת רק כדי להגן על זכויותיה. לכן הדיינים קבעו שהייעוץ והמשך ההליך יבהירו גם את זה.

מה בעצם גרם לבית הדין לשנות את ההחלטה של בית הדין האזורי?

כמה דברים: העובדה שהאשה מכחישה שאמרה שהיא מסכימה לגט, זה שהבעל לא הביא עילה ממשית, זה שהעניינים הכלכליים לא הוסדרו, חוסר הבהירות העובדתית לגבי חיי הנישואים בפועל, וגם תחושת הדיינים ששלום בית עדיין אפשרי.

האם העובדה שהאשה לומדת ייעוץ זוגי באמת עזרה לה?

כן. זה הוצג בבית הדין כאות של רצון אמיתי להבין את עצמה ואת מערכת היחסים, לא כרצון להרוויח זמן. הדיינים ראו בזה אינדיקציה חיובית, וזה כנראה תרם לקבלת הערעור.