רחוב זמיר בצפת, זירת הסכסוך (צילום: גוגל סטריט וויו)
רחוב זמיר בצפת, זירת הסכסוך (צילום: גוגל סטריט וויו)

מדוע בתי המשפט עמוסים? ראו למשל את הסכסוך על שביל בצפת

מחלוקת בין שכנים על שימוש בשביל ברוחב של 1.4 מטר, העסיקה שתי ערכאות במשך מספר שנים וחייבה את בית המשפט המחוזי לכתוב פסק דין בן 19 עמודים

איתמר לוין | (6)
נושאים בכתבה סחבת בתי המשפט

שורה של הליכים משפטיים בשני בתי משפט, תביעה עיקרית שהוגשה ביולי 2022, נסיונות כושלים להגיע להסכמות ופסק דין בן 19 עמודים של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל. זה מה שנדרש (עד עכשיו) כדי להכריע במחלוקת בין שתי משפחות על השימוש בשביל ברוחב 1.4 מטר בין שני בתים ברחוב זמיר בצפת. זהו מקרה המדגים את אחת הסיבות לעומס ולסחבת בבית המשפט: התעקשות של צדדים לנהל הליך ממושך במקום לפתור אותו באמצעים חילופיים.

בבית האחד מתגוררת מזה 32 שנה שרה דהן, ואילו את הבית הסמוך רכשו זיוה ורוג'ר גרליק-פירשטנברג בשנת 2010. היחסים התדרדרו עד כדי בקשות למניעת הטרדה מאיימת. בתחילת 2022 ביקשו גרליק לבנות קיר על השביל, סימנו את מיקומו - ואזי פנתה דהן לבית המשפט. הצדדים הסכימו שהמצב לא ישתנה עד פסק הדין. דהן ביקשה לשמר את המצב הקיים, בו שני הצדדים יכולים להשתמש בכל השביל, בעוד גרליק ביקשו לחלקו לשני חלקים בני 70 ס"מ כל אחד.

מאמצי הפשרה לא עלו יפה

השופטת עינת גולומב מציינת, כי "בהינתן השטח המצומצם בו מדובר והאינטרס המשותף בשכנות טובה, או לפחות נעדרת חיכוך מתמיד, נעשו ניסיונות לאורך הדרך להביא את הצדדים לידי הסכמות סבירות שיפתרו את המחלוקת ויענו על צרכי שני הצדדים, אולם למרבה הצער ללא הועיל. ברקע הדברים, כך ניתן היה להתרשם, יחסים טעונים המשליכים בין היתר על נוקשות העמדות". 

גולומב מנתחת ארוכות את תוכניות הבנייה של שני הבתים, את הסכמי המכר שלהם ואת השלכותיהם המשפטיות. מסקנתה היא, כי לדהן יש זכות שימוש בשביל, אך ניתן לבטל אותה בנסיבות המקרה. היא מציינת, כי ברור ששביל ברוחב 70 ס"מ אינו מספיק, אך ניתן להרחיבו משני צדדיו לכיוון בתיהם של הניצים. דהן טענה שהדבר אינו אפשרי, אך גולומב אומרת שלא הוכיחה את עמדתה; מחוות הדעת שהגישה דהן עצמה, דווקא מצטיירת אפשרות להרחבה.

גולומב קובעת: "האיזון הראוי הוא ביטול זכות המעבר של התובעת בשביל הקיים, אך זאת בכפוף לתשלום כספי לתובעת שיבטא את השתתפות הנתבעים בעלויות שיושתו עליה עקב השינוי. תשלום כאמור הוא מוצדק שכן הנתבעים הם שמבקשים לשנות את מצב הזכויות הקיים, דבר שמצאתי אמנם כי הוא לגיטימי לגופם של דברים, אולם כרוך בעלויות שאין הצדקה שהתובעת תישא בהן לבדה. במכלול הנסיבות, סבורני כי מן הראוי לחלוק אותן בשווה בין הצדדים".

המומחה מטעם דהן העריך את עלותו של הקמת השביל מחדש ב-52,000 שקל, גרליק לא הגישו חוות דעת נגדית ולכן קבעה גולומב שהם יוכלו להקים את הקיר - בתנאי שישלמו לדהן 26,000 שקל בתוך שלושה חודשים. את דהן ייצגה עו"ד עפרה גרבי, ואת גרליק - עו"ד יוסף עוז.

הוספת תגובה
6 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מיאו חתול 21/08/2026 21:21
    הגב לתגובה זו
    במקום 19 עמודים שכמעט איש לא יקרא אפשר לתת החלטה בת 19 שורות.
  • 4.
    אני יהודיה 21/08/2026 15:00
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן למצות משפט בארץ תוך שבוע ימים. אחרי הזמן הזה זה לא רק עיוות דין אלא עינוי דין. די למשוך משפטים כאורך הגלות. עבר זמנו בטל קורבנו. שופטים ועורכי דין שיפרו את ההחלטה אחרי תקופה זו יצטרכו הם לשלם מכיסם.
  • יריב לוין 21/08/2026 17:37
    הגב לתגובה זו
    את צודקת אבל זה לא מעניין את שר התולעת הזו יריב לוין מה הוא עושה לטובת האזרח כלום . לא צריך תוך שבוע אבל 34 חודשים זה צריך להיגמר
  • 3.
    אנונימי 21/08/2026 12:50
    הגב לתגובה זו
    שכן רע שלא רוצה לחלק את השטח ולמנוע מחלוקת. בעייה כל אחד עם כסף וילדים אלימים מנסה לנצל ולהטיל אימה על שכנים. בית משפט עלוב. במקום לקנוס את המרוקאי עוד נותן לו מתנה 26000. בגלל שהשכן השני לא יודע כמה יעלה לשכן השני שינוי הדרך. במקום לקנוס את השכן הרע
  • 2.
    אנונימי 21/08/2026 12:46
    הגב לתגובה זו
    עד ככי כך רשע
  • 1.
    מילואימניק 21/08/2026 09:37
    הגב לתגובה זו
    להטיל הוצאות בסכומים גדולים על מגישי תביעות סרק. לשלוח לבוררות חובה ולמנות נשיא לעליון שיידע להגיע לפרשות על מינוי עוד שופטים.