השכיר לחברת הפקות שני כלי רכב לחנוכה - וקיבל אותם הרוסים

בעל עסק להשכרת כלי רכב לצילומים ולהפקות גילה על בשרו כמה יקר יכול להיות להשכיר רכב בלי חוות דעת של שמאי מוכנה בכיס. מיקי מאיר אלפסי, הבעלים של אוסקר שירותי קולנוע וטלוויזיה בתנועה, השכיר לחברת ההפקות א.א.בראבו גרופ רכב רנו לתקופת חג החנוכה, כדי שזו תוכל לשנע ציוד הפקה והגברה להצגות ברחבי הארץ. מה שהיה אמור להיות עסקה שגרתית, נהפך לסאגה של שני כלי רכב תקולים, מנוע הרוס לחלוטין, ותביעה כספית שהתפוצצה בבית המשפט.

לפי כתב התביעה, כשבועיים בלבד לתוך תקופת ההשכרה, בשבת של ה-4 לינואר 2025, התקשר נציג הנתבעת וסיפר שאי אפשר לנסוע יותר עם הרנו. הרכב נגרר למוסך, ובמהלך התיקון הוחלפו בו גיר, מצמד, גלגל תנופה ומשאבת מצמד - בעלות של כ-13.8 אלף שקל. אלפסי, שרצה לאפשר לנתבעת להמשיך בעבודתה, השכיר לה רכב חלופי - פיאט דוקטו - אך הבהיר שרק נהג מגיל 24 ומעלה, עם ותק ורישיון מתאים, רשאי לנהוג בו.

ארבעה ימים בלבד לאחר מכן, בליל ה-8 לינואר 2025, שלח אחד מבעלי הנתבעת הודעה על כך שהרכב "מקרטע". אלפסי לא ראה אותה בשעת לילה, וכשקרא אותה למחרת בבוקר הוא הגיב מיד שאסור להמשיך לנסוע בו. אלא שהנהג בפועל, בחור בשם ינון שהיה בן 21 בלבד - צעיר מדי לפי תנאי ההסכם - כבר היה בדרך לירושלים, ולפי הטענה המשיך לנסוע על אף שהרכב קירטע בעליות, בהוראת מנהלי הנתבעת. התוצאה: הרס מוחלט של המנוע, ותיקון בעלות של 18,349 שקל.

בסך הכל קבע אלפסי את התביעה שלו על 38 אלף שקל - הסכום המקסימלי שאפשרי בתביעות קטנות - והוא כלל בו גם פיצוי עבור ימי עבודה שאבדו לו, איתור חלקי חילוף וטיפול משרדי.

"מדובר בתביעת סרק"

חברת ההפקות לא נשארה חייבת. לטענתה, שני כלי הרכב היו תקולים כבר מרגע המסירה. הנציג שלה, טל אפטה, סיפר בעדותו שכבר בנסיעה הראשונה ברנו "הרכב היה בעייתי", לא עלה על 90 קמ"ש, רעד והבהב, ועדיין - הנתבעת הסכימה להמשיך להשתמש בו בעקבות לחצי הזמן בעבודה. גם הדוקטו, כך נטען, קירטע ורעד מהרגע הראשון, ואפילו הדלת שלו הצריכה "מכה" כדי להיסגר. לגבי גיל הנהג, טענה הנתבעת שלא היה לה זמן למצוא נהג מתאים, מפני שהרכב סופק לה בבהילות כתחליף לרנו התקולה. הנתבעת אף הגישה תביעה נגדית עקיפה, וטענה כי מדובר בתביעת סרק שאינה נתמכת בחוות דעת שמאית, וביקשה לחייב את אלפסי בהוצאות משפט גבוהות.

השופטת שרי סנדר מקובר, שדנה בתיק בבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים, מצאה את עצמה מול שני צדדים שכל אחד מהם טוען טענות עובדתיות-טכניות בלי לגבות אותן בראיות מספקות. היא ציינה כי עדותו של אפטה, שלפיה הרכב היה תקול כבר מהנסיעה הראשונה, לא נתמכה בשום תיעוד - "לא הובאו ראיות שהיו יכולות לתמוך בטענות אלו... הנתבעת לא הגישה העתק התכתבויות עם התובע, או פירוט שיחות".

אבל גם אלפסי לא יצא נקי. השופטת קבעה כי הוא "לא הגיש את תיקי הטיפולים של הרכבים... ולא חוות דעת שמאי מטעם התובע", כך שלבית המשפט לא היה שום בסיס לדעת באיזה מצב היו כלי הרכב לפני שהם נמסרו לנתבעת. את הקביעה הזאת חיזקה גם העובדה שאינה שנויה במחלוקת, שלפיה שני כלי הרכב יצאו מכלל שימוש בתוך זמן קצר - הדוקטו כבר בתוך ארבעה ימים בלבד.

הנהיגה לא יצרה את התקלות אלא החמירה אותן

השופטת אף הבהירה נקודה משפטית מעניינת: אלפסי לא טען שהנהיגה של הנתבעת יצרה את התקלות, אלא רק שהיא החמירה אותן בכך שהמשיכו לנסוע במקום לעצור מיד. אבל גם אם כך פני הדברים, בלי לדעת מה היה המצב הבסיסי של הרכב, אי אפשר לכמת כמה בדיוק החמירה הנהיגה את הנזק. "בהעדר מידע על המצב הבסיסי של הרכבים... לא ניתן לקבוע את היקף ההחמרה שנגרמה, אם בכלל", נכתב בפסק הדין.

בית המשפט לא הסתפק בדחיית התביעה על הסף - הוא נתן לאלפסי הזדמנות נוספת. "בית המשפט הציף את הקושי הראייתי בתביעה ופעמיים שאל את התובע אם הוא מעוניין להגיש את התביעה מחדש כשהיא נתמכת בראיות", אך אלפסי סירב, וביקש הכרעה על בסיס החומר הקיים בלבד.

• מתכננים לשכור רכב בחו"ל? סוכן AI חדש יעזור לכם לבחור נכון
• המחיר הזול באינטרנט הוא רק הפיתיון: המדריך שיציל אתכם ממלכודות השכרת הרכב בקיץ

בסופו של דבר התביעה נדחתה במלואה. אלפסי לא הוכיח את טענותיו ב-51% הנדרשים במשפט האזרחי. עם זאת, השופטת בחרה שלא לחייב אותו בהוצאות משפט לטובת הנתבעת, למרות בקשתה, בהתחשב בנסיבות ובהיקף הנזקים הנטענים. כך שהעסקה שהחלה כניסיון לעזור לחברת הפקות להעביר ציוד בחנוכה, הסתיימה בשני כלי רכב הרוסים, תביעה שנדחתה - ובלי מנצחים.