ה-AI לא יחליף את עורכי הדין אך ישנה מהותית את המקצוע
סיכום 13 ראיונות עם בכירים במשרדי עורכי הדין הגדולים: החשיבות הגדלה של האחריות האנושית, השינוי במודל התמחור והדרישות מהדור הצעיר
הבינה המלאכותית משנה את פני מקצוע עריכת הדין: עבודות טכניות מבוצעות במהירות מסחררת ויש יותר זמן למשימות המצריכות בינה אנושית; עורך הדין של העתיד יידרש להיות מיומן בשימוש ב-AI; מודל התמחור עשוי להשתנות; ועדיין האחריות המקצועית מוטלת בסופו של יום על בשר ודם. אלו המגמות העולות מ-13 ראיונות עם שותפים בכירים במשרדים גדולים, אותם פרסם ביזפורטל בשבועיים האחרונים. הנה המגמות העיקריות העולות מן הראיונות.
מהי ההשפעה המרכזית של ה-AI על מקצוע עריכת הדין?
ה-AI לא מחליף וגם לא יחליף שיקול דעת אנושי. הוא מאפשר לעורכי הדין להיות מהירים יותר, משום שהוא מבצע בקצב מסחרר עבודות טכניות כמו בדיקת מסמכים, חיפוש מקורות והכנת טיוטות, ומסייע בבדיקת מידע חוץ-משפטי ובתרגומים.
המשמעות היא, שלעורכי הדין יש יותר זמן להתמקד בליבת המשימות המשפטיות ובמתן ערך מוסף גבוה יותר ללקוח. הם יכולים לעסוק בהבנת התיק והסוגיות הכרוכות בו, בניתוח אסטרטגי ובפתרון בעיות מורכבות. ניתן יהיה לטפל ביותר תיקים בפחות זמן.
עד כמה ה-AI משפיע על גיוסי עובדים, קידומים, שכר טרחה ומשכורות?
כאן התשובות אינן אחידות. חלק מהמשרדים מדברים על צמצום, אפילו של 30%-20%, במספר המתמחים הדרושים כיום או שיידרשו בקרוב, או לכל הפחות על האטה משמעותית בקצב הגידול במספר המתמחים. הסיבה: יתרון מרכזי של ה-AI הוא יכולתו לבצע משימות טכניות, שעד כה הוטלו על המתמחים.
אחרים אומרים, כי השימוש ב-AI לא ישנה את מספר העובדים אלא את הכישורים הנדרשים מהם. כבר כיום, המשרדים מחפשים עורכי דין צעירים שיודעים להשתמש בכלים אלו. לצד זאת, אתגר חדש יהיה כיצד להכשיר את עורכי הדין הצעירים להפעיל שיקול דעת - מה שנעשה עד כה "דרך הרגליים", בניתוח של תיקים ותקדימים. דווקא בגלל ה-AI, יש המציינים שיהיה יתרון לעורכי דין בעלי חשיבה יצירתית, שירותיות ואנושיות.
בנושא שכר הטרחה, רוב המשרדים סבורים שיהיה צורך לכל הפחות בשינוי של המודל המקובל והמבוסס על שעות, אם לא על החלפתו לחלוטין בהתבססות על תוצרים ופרויקטים. עורכי הדין מצידם יוכלו ליצור יותר ערך מוסף ללקוחות וגם לגבות עליו בהתאם.
כיצד מונעים את סכנת המידע הכוזב?
כאן התשובה אחידה: זוכרים שה-AI הוא כלי עזר ולא מקור סמכות. האחריות הסופית מוטלת ותמשיך להיות מוטלת אך ורק על עורך הדין האנושי (כפי שגם קבע בית המשפט העליון). וזה אומר, שצריך לדעת תחילה להשתמש בכלים המתאימים ולשאול את השאלות הנכונות, ולאחר מכן - לבדוק את התוצרים ולוודא שאין בהם "הזיות".
מה עושה בפועל המשרד שלכם בתחום ה-AI?
כל המשרדים הגדולים החלו להטמיע כלי AI כבר לפני שנים אחדות, חלקם - מיד עם הופעת ה-ChatGPT של OpenAI. הם הקימו צוותים ייעודיים, שגם בוחנים את הכלים הקיימים בשוק, גם בוחנים פיתוח כלים עצמאיים וגם עוסקים בהטמעת השימוש בהם. זוהי משימה מרכזית במיוחד, לנוכח סכנת הנפילה למידע כוזב - שגם יגרור הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין, וגם ובעיקר יפגע במוניטין של המשרד.
עד כמה ה-AI יהיה גורם מכריע בצד המקצועי ובצד העסקי של המשרד בעוד חמש שנים?
לאיש במשרדים הגדולים אין ספק, שה-AI יהיה גורם מרכזי וחלק בלתי נפרד מעבודתם היום-יומית. יהיה עליהם לשלב בין טכנולוגיה, אנשים מצוינים, ניסיון מקצועי והבנה עמוקה של הלקוחות. בהנחה שבסופו של יום אותם כלים יהיו בידי כולם, התחרות תהיה על האופן המיטבי של שילובם בעבודה, הכשרת עורכי הדין והפיכתם לחלק מהתרבות הארגונית.
השימוש ב-AI יהיה גורם מרכזי גם במשיכת לקוחות, כאשר כבר כיום חלקם דורשים שימוש בכלים אלו כחלק מההתקשרות עם המשרד - ולצד זאת שואלים האם הללו אינם מפחיתים את שכר הטרחה (במודל השעות). עורכי הדין מצידם, כאמור, יוכלו להשתמש ב-AI כדי לתת פתרונות טובים יותר, מקוריים יותר ומהירים יותר. בסופו של דבר, הלקוחות יבחרו את עורכי דינם לפי נסיונם, שיקול דעתם ויכולתם לקבל החלטות מורכבות – כאשר ה-AI יסייע להצטיין בקני מידה אלה.
הדעה האחידה היא, שמי שיידע לנצל בצורה המיטבית את ה-AI - הן לחיוב (בקיצור תהליכים שגרתיים) והן לשלילה (במניעת מידע כוזב) - יזכה ליתרון תחרותי משמעותי, בעוד מי שייכשל בכך יישאר מאחור. עורכי הדין לא יאבדו את עבודתם, אלא יהיו מהירים יותר, אסטרטגיים יותר ובעלי ערך מוסף גבוה יותר - לפחות ככל שמדובר במשרדים הגדולים.
