"משהו שם בפגישה הזאת מכר לך, היה לך טוב"

הרשמת הבכירה איריס ענבי-אוזצקיר, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום רביעי, 24.6.2026, שעה 10:00

הנושא: תביעות קטנות

"אנחנו מדברים על שמלה שנרכשה ב-1,700 שקל, סברת שאת רוכשת עיצוב מקורי והיו פגמים", אומרת הרשמת הבכירה איריס ענבי-אוזצקיר לתובעת. "לבוא ולטעון שזה לא עיצוב מקורי - זה נטל מאוד קשה שמוטל עלייך. לא סתם שאלת אותך אם את עומדת מאחורי כתב התביעה, כי בית המשפט קרא ואני רוצה למקד את הדיון.

"השתמשת בשמלה? מה זאת אומרת הכל פרום למטה? אולי זה קרה אחר כך? איך הגעת לסכום תביעה של 4,500 שקל? השמלה אצלך? היא נמצאת אצלך בבית. זאת אומרת, 1,700 תמורת השמלה, וכל היתרה - מה זה, עוגמת נפש? יש לך קבלות על התופרת? יש לך פה בטלפון להציג לי? אני שואלת את השאלות. אמרת שהיא נפרמה והלכת לתופרת. כמה זה עלה אצל התופרת?" - 150 שקל.

ענבי-אוזצקיר מסבירה לתובעת: "עוגמת נפש בבית משפט לתביעות קטנות נפסקת במשורה ובמקרים יוצאי דופן. אני מבינה את התחושה שלך, אני לא מפקפקת בחוויה שלך, אבל [פיצוי על] עוגמת נפש זה נדיר. אני מבינה שהשמלה אצלך ועשית תיקונים".

"בבקשה לשמור על כבוד באולם"

ענבי-אוזצקיר פונה לתובע: "מה אתה אומר לעניין הליקויים שצורפו כאן בתמונות, הקרעים האלה? אנחנו מדברים על שמלה חדשה, ששולם סכום לא מבוטל. לא הייתי מצפה גם אחרי שנה שיופיעו החתכים והפרימות האלה". הנתבעת מתפרצת. "אני מבקשת לא להגיב. בזמן שהוא מדבר את לא מתפרצת ובבקשה לשמור על כבוד באולם.

"אתה מעצב את השמלה? יש לך מתפרה בחו"ל? בוא נגיד שאני מקבלת את מה שאתה אומר, שהשמלה יצאה מהחנות ללא דופי, ואחרי השימוש התפרים נפרמו מעט. זה יכול לקרות? השאלה אם התפר לא אמור להיות מספיק חזק".

ענבי-אוזצקיר כבר רואה את התמונה. "לעניין השמלה הייחודית - אני לא מקבל את הטענה הזאת. קיבלתי את גרסת הנתבע, שהוא מעצב ויש לו חברה בחו"ל. אני רוצה להתמקד בשמלה עצמה, ככל הנראה נוצרו פגמים, התפרים לאט לאט נפרמו בעקבות השימוש שעשית בשמלה. כן יש מקום, ודאי כאשר מדובר בשמלה כל כך יקרה, שיש לקחת את האחריות. היה מקום לקבל מהנתבע את השירות של תיקון השמלה.

• "אני מציעה שנשמע ואז נראה איך אנחנו מתכנסים"
• "מי שיוזם הליך, זה לא שגר ושכח"

"לא נראה לי שיש כאן מקום לפסוק 4,500 שקל. המכסימום הוא עלות התופרת שלא הצגת קבלה. לשם אני חותרת. עוגמת הנפש שלך - כבודה במקומו מונח. אני חושבת שבהסכמת הצדדים ראוי לסיים בתשלום סמלי של 150 שקל". הנתבע מציע לתקן את השמלה. "רגע, עכשיו זה לא דיאלוג. אני אעשה הפסקה לאפשר לכם לדבר. בית המשפט יותר מיכבד את ההסכמה ביניכם". אין צורך בהפסקה - שני הצדדים מסכימים.

 "הסכמת לפתוח את הכיס"

התיק הבא הוא תביעה של צעיר, הסובל מפוסט-טראומה משירותו הצבאי, נגד חברה לייעוץ עסקי שלטענתו לא העניקה לו את השירות המובטח. ספוילר: ענבי-אוזצקיר מפגינה סבלנות רבה מתוך התחשבות במצבו, וגם מצליחה להביא את הצדדים להסכמה. נראה כיצד זה קרה.

"ביום שסגרת עם נציג הנתבעת, תיאמו איתך את פגישת החקירה [בדיקת העסק] ללמוד את העסק. לכאורה - נפלא. יכול להיות שהם החלו במתן השירותים, ומסיבותיך שלך - זה בסדר, תיכף נסתכל בהסכם - רצית לעצור את ההסכם. יכול להיות?

"אתה שילמת להם כבר, הם עשו איתך את פגישת לימוד העסק והצרכים שלך. יכול להיות שאחר כך החלטת שאתה לא רוצה להמשיך, וזה בסדר. כמה כסף שילמת? במדויק. כאן רשום מחיר החבילה 6,900 שקל בתוספת מע"מ. זה מה ששילמת?" התובע טוען שהיה עוד תשלום. "זה היה מחוץ לחוזה? יש חשבונית? כמה שילמת? 4,400 או שזה ב-2,000 שקלים שאני רואה? בואו נעשה סדר.

"אני רוצה להסתכל על הקבלות הרלוונטיות. אני לא רואה בכלל בתיק את הקבלות של האדון", מעיינת ענבי-אוזצקיר בתיק. "עכשיו זה מסתדר. את הפגישה של האחד על אחד עם נציג הנתבעת - אין חולק שקיבלת. בגלל זה התקשרת איתה. משהו שם בפגישה הזאת מכר לך, היה לך טוב. אז אי-אפשר להגיד היום 'כשל עסקי'; אולי אחר כך משהו היה לא טוב".

• ה-AI לא יחליף את עורכי הדין אך ישנה מהותית את המקצוע
• דירת גג חלקית חסכה לדיירים וליזם מאות אלפי שקלים

אחרי שהתובע מסביר, ענבי-אוזצקיר ממשיכה: "הסכמת לפתוח את הכיס בפגישה הזאת שהוא מכר לך והשתכנעת. ואז הגיע התשלום הנוסף של 8,200 שקל. אתה אומר שפה לא קיבלת את התמורה. אני סקפטית, כי אפשר לקיים פגישת ייעוץ. אם לא קיבלת שירות בפגישה הראשונה, מדוע הסכמת לחתום איתו על הסכם? זה לא מתיישב".

התובע תולה זאת במצבו הנפשי. ענבי-אוזצקיר: "אני רוצה להתמקד בהסכם עצמו. אתה אומר: חוץ מאותה פגישה שנטלו ממני את הפרטים - לא נעשה דבר". התובע טוען שמדובר בשיטה. "אנחנו רוצים לדון בך, אנחנו לא בתביעה ייצוגית. אתה תובע 17,000 שקל ואני רוצה להבין איך הגעת לסכום הזה". הנתבע הציע 6,000 שקל, מציין התובע. "אז למה לא? הוא הכיר באחריות? אם יש נכונות להחזיר לך משהו, למה לא לקבל את זה?" ענבי-אוזצקיר מסיימת בחיוך: "תודה רבה לך. היה בסדר בסך הכל?"

"אני לא בדיאלוג איתך"

ענבי-אוזצקיר פונה למנכ"ל הנתבעת. "אני רוצה למקד אותך בעיקר לגבי ההסכם עצמו. אין לי סיבה לא לקבל את עדותו של התובע, שבכל מאודו רצה להזניק את העסק שלו. היו אמורות להתקיים שש פגישות וזה לא קרה. לפעמים מגיעים לחוסר תיאום ציפיות ונפרדים, אבל יכולה להיות פה עשיית עושר ולא במשפט אם השירות לא סופק.

"למה התחייבתם על שש פגישות? כמה זמן נמשכה הפגישה [הראשונה]? אדוני איש עסקים כפי שהציג את עצמו, וכשחותמים על הסכם מן הראוי לציין, שבחודש הזה תינתן רק פגישה אחת ולאחר החגים יינתן לך כך וכך. איפה זה כתובת בהסכם? ההסכם מולי, נספח 1. נניח התקשרתי איתך בהסכם; איפה כתוב בחוזה קנס יציאה?"

ענבי-אוזצקיר פונה כעת לשני הצדדים. "אני יכולה להציע לכם משהו? תראו, אני אסביר את הדברים. בבית משפט - יקוב הדין את ההר. חוזים צריך לקיים בתום לב, ואני אומרת את זה לשני הצדדים במידה שווה. אדוני [התובע] אומר שנשבה בקסמיו של נציג הנתבעת, ולכן הרכיב הראשון של התביעה שלך - לקבל החזר על פגישת ייעוץ - מפריע. אני לא בדיאלוג איתך. לא ניתן לקבל החזר. קיבלת שירות והיית מרוצה.

"יש פה הסכם, הוא כותב ברחל בתך הקטנה, כך כתוב פה. אני לא מטילה דופי בחוויה האישית שלך, אולי ציפית שמיד עם החתימה יתאמו איתך שש פגישות. אני לא רוצה שחלילה תצא מפה [בהרגשה] שלא הבנתי את התחושה שלך".

ענבי-אוזצקיר לנתבע: "מהנסיבות המיוחדות של התובע, הוא אמר וגם התרשמנו במהלך הדיון. יש פה שירות שצריך לשלם עליו. אני רוצה להציע שישלם פחות ויוכל לצאת מההסכם בגלל המצב שלו. אם לא תסכימו, אתן פסק דין מנומק. אתם לא קיימתם את החוזה כלשונו".

"זה פתרון נכון בנסיבות"

ענבי-אוזצקיר לתובע: "על החקירה שבוצעה צריך לשלם, זה לא יהיה מלוא הסכום. לכן אני מתמצתת את תביעתך ל-6,900 שקל פלוס מע"מ". היא חוזרת לנתבע: "תגיד לי ביושר, הפגישה [הראשונה] של עדי איתו - כמה השכר הראוי. בוא נהיה ריאליים. אני רואה את החומרים שמונחים בפני. נעשתה חקירה, הוא לא קיבל שום תוצאה. אני מציעה לסיים את זה בתשלום [של התובע] של 20% מה-6,900. תשיבו לו את החלק שמעבר לסכום הזה. אני חושבת שזה פתרון ראוי בנסיבות".

בסבלנות רבה, ענבי-אוזצקיר מסבירה שוב לתובע: "לא יכול להיות שהנתבעת עשתה עבודה ולא תקבל תשלום. יש פה הסכם, יש לבית המשפט מה להגיד על כמה מהסעיפים, אבל אתה צריך לשלם על הפגישה עם עדי". התובע מתנגד. "אני מבינה אותך, זו בחירה שלך, אני באמת לא מחייבת. אני מנסה לעזור גם לך וגם לנתבעת. אני חושבת שזו תוצאה ראויה לנוכח ההסכם ולנוכח הנסיבות שלך".

התובע אומר שהוא רוצה לחשוב, ענבי-אוזצקיר מכריזה על חמש דקות הפסקה ומבקשת שהנתבע ייצא כדי שלא יישאר לבדו באולם. התובע מתמקח, אבל ענבי-אוזצקיר מבהירה: "אני לא מנהלת איתכם מו"מ. זו ההצעה שלי. כדאי לכם לקבל אותה. אם אצטרך לתת פסק דין, אני אצטרך להיצמד להוראות ההסכם". התובע אומר שהוא מסכים בלית ברירה.

השורה התחתונה: ענבי-אוזצקיר מוכנה היטב לדיונים ומנהלת אותם ביעילות רבה, תוך ניווט נכון בין המסגרת המשפטית הכללית לבין הנסיבות הייחודיות של התביעות הקטנות. ראויה במיוחד לציון בה טיפלה בתיק השני, על הרגישות שהייתה כרוכה בו.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.