רשמת העליון: מוטל עומס חריג וחסר תקדים על יומן בית המשפט

"עיינתי בבקשה בהסכמה להקדמת מועד הדיון. נוכח העומס החריג וחסר התקדים המוטל על יומן בית המשפט בעת הזו, לא ניתן להקדים את מועד הדיון שנקבע בהליך למועד מוקדם יותר". כך אומרת רשמת בית המשפט העליון, מורן יהב, בעקבות בקשתם של העיתונאית כרמלה מנשה ותחנות רדיו הצפון ורדיו הים האדום להקדים את הדיון בערעורים ההדדיים, אשר הוגשו בנובמבר 2024 וינואר 2025, ואשר קבוע לסוף יוני 2027. 

המשמעות היא, כי בית המשפט העליון ידון בערעורים שנתיים וחצי לאחר הגשתם וקרוב לעשור לאחר האירועים שהובילו לתביעתה של מנשה. לצד זאת אומרת יהב, כי "נוכח נימוקי הבקשה, היומן מתבקש לבחון אפשרות להקדמת מועד הדיון על בסיס 'מקום פנוי', כפוף לאילוצי היומן". בית המשפט העליון פועל מזה שנתיים עם 11 שופטים בלבד במקום 15, כאשר במקביל גדל מספר התיקים בו, שכן השר יריב לוין מסרב למנות שופטים אלא אם ימונו מועמדיו - אביעד בקשי ורפי ביטון.

מנשה תבעה מן התחנות, המנכ"לית רמונדה בן-עיון והשדרנים עופר דומינגז והראל סלוצקי 6.2 מיליון שקל, בטענה להטרדה מינית ולשון הרע, וזאת לאחר שהשניים תיארו אותה עשרות פעמים בשנים 2021-2018 כמעורבת בפעילות מינית נרחבת וחריגה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע, כי הפיצוי יעמוד על 500,000 שקל ובנוסף לכך ישולמו הוצאות בסך 100,000 שקל.

הטענות בערעורים ההדדיים

לטענת התחנה, "מדובר בפסק דין חסר תקדים ושגוי ממספר טעמים. 1) לראשונה אי פעם נקבע, ללא כל ביסוס בדין, שתחנת רדיו והמנכ"לית שלה הטרידו מינית וזאת בשל פרסומים של אחרים, שדרנים במסגרת תוכנית רדיו. 2) זו פעם ראשונה אי פעם שנקבע, ללא כל בסיס בדין, כי פרסומים סטיריים, פרודיים והומוריסטיים במסגרת תוכנית רדיו מהווים הטרדה מינית.

"3) סכום הפיצוי של חצי מיליון שקל שנפסק בדרך גלובלית על דרך האומדנה הינו חסר כל פרופורציה ושערורייתי, וחורג באופן חסר תקדים מרף הפיצוי המקובל בנסיבות יוצאות הדופן לקולא כמקרה זה, ובהשוואה למקרים חמורים בהרבה של עבירות מין קשות". מנשה טענה בתגובה, כי אכן מדובר היה בהטרדה מינית קשה וממושכת, שנעשתה בידיעת התחנות והמנכ"לית.

מנשה טוענת בערעורה, כי הפיצוי המירבי הקבוע בחוק להטרדה מינית הוא 120,000 שקל לכל מקרה. היא הוכיחה במחוזי 69 מקרים ולכן הייתה זכאית ל-9.4 מיליון שקל, אולם היא תבעה 5.8 מיליון שקל. היא גם טענה ל-40 מקרים של לשון הרע, עם פיצוי של 72,000 שקל לכל אחד - דהיינו 2.9 מיליון שקל, אך תבעה 400,000 שקל בלבד. לכן הפיצוי שקיבלה נמוך מדי וניתן ללא הנמקה.

בתשובת התחנות נאמר, כי ערעורה של מנשה מהווה רק משקל נגד מלאכותי לערעורן שלהן. המחוזי פסק בחוסר סמכות פיצוי בלתי מידתי החורג במידה ניכרת מן הפסיקה המקובלת, לא בוצעה כל עוולה כלפי מנשה ולכן בוודאי שאין להגדיל אותו. את מנשה מייצג עו"ד עופר רון, ואת התחנות - עו"ד מתן גוטמן.