קן גריפין חיכה לרגע שבו כולם מוכרים - וסיטאדל עשתה 14% בחודש
קרן ה-AI של לאופולד אשנברנר הרוויחה כ-439% במחצית הראשונה, הסתבכה במינוף ואז איבדה כ-67% ביולי; כשהבנקים דרשו ביטחונות והקרן נאלצה למכור, סיטאדל רכשה ממנה תיק מניות של כ-16 מיליארד דולר בהנחה של כ-10%. ההתאוששות שבאה מיד אחר כך הפכה את המשבר של אשנברנר לחודש הטוב בתולדות קרן המניות של קן גריפין
לפעמים ההשקעה הכי טובה מתחילה בדיוק במקום שבו מישהו אחר כבר איבד את האפשרות לבחור. זה פחות או יותר מה שקרה לקן גריפין ביולי. סיטאדל רכשה חלק גדול מתיק המניות של קרן הגידור סיטואיישנל אוורנס, שנקלעה לדרישות ביטחונות ונאלצה למכור במהירות, ובתוך זמן קצר הפכה את העסקה לאחד המהלכים המוצלחים בתולדותיה.
קרן המניות של סיטאדל זינקה ביולי ב-14.2%, החודש הטוב בתולדותיה, והגיעה לתשואה של כ-27% מתחילת השנה. קרן טקטיקל טריידינג עלתה ב-11.1% ביולי וגם היא הגיעה לכ-27% מתחילת השנה. קרן הדגל וולינגטון, שמפזרת את הכסף בין כמה אסטרטגיות, עלתה ב-5.9%, החודש החזק שלה מאז 2022.
מאחורי המספרים האלה עומדת עסקה חריגה מאוד.
לאופולד אשנברנר, יוצא אופן איי, הפך בתוך זמן קצר לאחד השמות המסקרנים בעולם קרנות הגידור. להרחבה: לאופולד אשנברנר: ממצטיין קולומביה בן 19 למנהל קרן AI של עשרות מיליארדים - ומשבר. התזה שלו הייתה פשוטה וחזקה: אם ההשקעות ב-AI ימשיכו לזנק, העולם יצטרך הרבה יותר שבבים, זיכרונות, מרכזי נתונים וחשמל. הוא בנה בהתאם תיק אגרסיבי מאוד סביב מניות כמו סנדיסק, מיקרון, SK הייניקס, נביוס, קורווייב, בלום אנרג'י וטי אס אם סי, ובצד השני החזיק שורטים על חברות תוכנה שלדעתו עלולות להיפגע מה-AI.
במשך חודשים זה עבד בצורה יוצאת דופן. הקרן הציגה במחצית הראשונה תשואה של כ-439% והיקף הנכסים שלה תפח במהירות. אלא שהרווחים הגיעו יחד עם מינוף גבוה, לפי דיווחים עד פי ארבעה מההון.
ביולי הגיע ההיפוך. מניות תשתיות ה-AI ירדו בחדות, חלק ממניות התוכנה התאוששו, והקרן נפגעה משני הצדדים בו זמנית. הירידות פגעו בשווי הביטחונות, הבנקים דרשו תוספת כסף והקרן נאלצה למכור נכסים במהירות. בתוך חודש היא איבדה כ-67%.
כאן בדיוק נכנסה סיטאדל.
גריפין ואנשיו בחנו את התיק, ניהלו מגעים מהירים ורכשו חלק גדול מהמניות הציבוריות שהחזיקה הקרן, בהיקף שהוערך בכ-16 מיליארד דולר. ההנחה בעסקה עמדה סביב 10%. מדובר בפער עצום כאשר הוא מחושב על תיק בהיקף כזה.
מה שקרה בהמשך המחיש למה מוכר כפוי הוא אחד הדברים האהובים על קרנות גדולות עם מזומן. חלק מהמניות התאוששו בתוך ימים. סיטאדל קיבלה גם את עליית המחירים וגם את ההנחה שבה נרכש התיק.
העניין המרתק הוא שסיטאדל קיבלה תזת השקעה מוכנה. אשנברנר כבר עשה את המחקר, בחר את החברות ובנה תזה שלמה סביב תשתיות AI. היתרון של גריפין הגיע ממקום אחר לגמרי: המבנה הפיננסי.
כשהבנק מחליט במקום המשקיע
אשנברנר היה יכול להיות צודק לחלוטין לגבי השבבים, החשמל ומרכזי הנתונים בטווח של חמש שנים. ביולי זה כבר כמעט חסר משמעות. ברגע שהמממנים דורשים כסף, הקרן מאבדת את היכולת לחכות.
זה ההבדל בין השקעה עם הון עצמי לבין אותה השקעה עם מינוף גבוה. כשהנכס יורד 20%, משקיע רגיל יכול להחליט שהוא מחכה. קרן ממונפת פי ארבעה יכולה למצוא את עצמה עם ירידה הרבה יותר גדולה בהון, ואז מי שמחליט אם היא מחכה הוא הבנק.
גריפין מכיר היטב מצבים כאלה. כבר ב-2006, בזמן קריסת קרן אמארנת' בעקבות הימורי ענק על גז טבעי, סיטאדל וג'יי.פי מורגן רכשו חלק גדול מהפוזיציות שלה. גם אז נוצרה אותה סיטואציה: נכסים, מוכר שחייב מזומן וקונה עם מספיק הון כדי לקבוע את התנאים.
להרחבה: הימור ה-AI שהתהפך: הקרן של יוצא OpenAI נאלצת למכור החזקות
הסיפור של סיטואיישנל אוורנס גם אומר משהו חשוב על טירוף ה-AI הנוכחי. התזה יכולה להיות מצוינת, החברות יכולות להיות מצוינות וגם המגמה יכולה להימשך שנים. כל זה עדיין משאיר את שאלת המחיר, גודל הפוזיציה והמינוף.
אשנברנר ניסה להרוויח הרבה מאוד מתזה שהוא האמין בה מאוד. גריפין הרוויח מכך שהייתה לו היכולת להמתין לרגע שבו אותו אדם כבר חייב למכור.
- סמסונג מאשרת דיבידנד שיא כ-80 מיליארד דולר
- אחרי נפילה של 24% מהשיא: בוול סטריט רואים אפסייד של 25% בברודקום
וזה כנראה ההסבר הפשוט ביותר לחודש השיא של סיטאדל: פחות ניחוש לאן ילך ה-AI ויותר כסף זמין ברגע שבו הצד השני איבד זמן. בשוק ממונף, לפעמים המזומן שווה יותר מהרעיון.
