כך שיחת ווטסאפ הפכה פיטורים למחלוקת משפטית

מתקין מערכות של איתוראן, שעבד בשלוש תקופות אצל נאור גבאי ואצל החברה שבבעלותו, א.ל. אורן מערכות לרכב, תבע את שניהם בדרישה לתשלום עבור שעות נוספות, הפרשות סוציאליות, פיצויי פיטורים ותלושי שכר פיקטיביים. השופטת יפית מזרחי-לוי, סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קיבלה את התביעה בחלקה, ודחתה לחלוטין את התביעה הנגדית שהגישו המעסיקים.

איציק מור, התובע, הועסק אצל גבאי בשתי תקופות קצרות ב-2017 וב-2018, ולאחר מכן שב לעבוד - הפעם בחברה שבבעלות גבאי - מאפריל 2022 ועד מאי 2023. בתקופה השלישית הוא קיבל שכר גלובלי של 8,500-8,000 שקל, שכלל לפי החוזה גם 60 שעות נוספות. בית הדין קבע כי מכיוון שהתשלום עבור השעות הנוספות לא פורט בנפרד בתלושים, בניגוד לחוק הגנת השכר, צריך לראות בסכום הכולל תשלום שמכסה שכר יסוד ושעות נוספות ביחד, אבל בלי לשלם בפועל את מלוא הגמול שמגיע. כתוצאה מכך נפסק לתובע גמול דלתא בלבד. זהו כינוי שנותנים בפסיקה למצב שבו העובד כבר קיבל תשלום כלשהו עבור שעות נוספות (בתוך השכר הגלובלי למשל), אבל לא בדיוק לפי מה שהחוק מחייב. הדלתא היא הפער בין מה ששולם בפועל לבין מה שהיה אמור להיות משולם לפי תעריפי גמול השעות הנוספות הקבועים בחוק.

מכיוון שהמעסיקים לא הציגו דו"חות נוכחות, נדרש בית הדין להכריע בין הצהרת התובע לבין ניסיונות ההגנה של הנתבעים. בפסק הדין נכתב כי "בהיעדר דוחות נוכחות הנתבעים ניסו לסתור את גרסת התובע באמצעות סידורי העבודה שלו... אלא שסידור עבודה אינו מהווה דוח נוכחות". גם הימנעות החברה מהצגת נתוני מכשיר האיתוראן שהותקן ברכבו של התובע פעלה לחובתה. בהתבסס על הפסיקה הקיימת, שלפיה עד להיקף של 60 שעות שבועיות די בתצהיר תומך כדי להעביר את הנטל למעסיק, קיבל בית הדין את גרסת התובע במלואה. כך זכה מור לתשלום גמול שעות נוספות של 3,291 שקל מגבאי (עבור התקופה הראשונה והשנייה) ו-9,240 שקל מהחברה (עבור התקופה השלישית).

חלק מעניין בפסק הדין עוסק בשאלה איך בדיוק הסתיימו יחסי העבודה. מור טען שפוטר בפועל, בעוד שגבאי טען שהעובד נטש את מקום עבודתו. מהתכתובות שהוצגו לבית הדין עולה תמונה סוערת: לאחר שמור לא הגיע לעבודה יום אחד, גבאי שאל אותו "למה לא הגעת לעבודה", ובהמשך הוא אף ניסה להיכנס לטלפון הנייד ששימש את מור לצורכי עבודה. מור הגיב בכעס: "אסור לך, זה הודעות אישיות שלי... כרגע זאת חדירה לפרטיות", ואילו גבאי השיב לו: "אני היום מגיע לקחת את הרכב שלי עם מה שיש לי אצלך בבית". בהמשך ההתכתבות דרש מור תשלום עבור שעות נוספות והפרשות סוציאליות כתנאי לחזרתו לעבודה, וגבאי הגיב בזעם: "אז מבחינתי אתה עזבת את העבודה מהיום להיום וגרימת נזק מאוד כלכלי קשה מאוד לעסק הזה".

התפטר בדין מפוטר

בית הדין קבע שגם אם מבחינה טכנית מור הוא זה שהודיע על אי-חזרתו, גבאי הוא זה שיזם את ספירלת העימות כשזימן את מור לשימוע על רקע היעדרותו. השופטת מזרחי-לוי כתבה כי "בהינתן שמר גבאי הוא זה שהחל את ספירלת התקיפות וההתגוננויות בין הצדדים... יש לראות בו כמי שחולל את התפתחות הנסיבות שהובילו לסיום העסקת התובע". לכן הוכר מור כמי שהתפטר בדין מפוטר - מעמד שמזכה אותו בזכויות של עובד שפוטר, כולל פיצויי פיטורים.

בנוסף לגמול השעות הנוספות, חויבה החברה להשלים למור פיצויי פיטורים בסכום של 3,655 שקל, הפרשי הפקדות לפנסיה ופיצויים בסכום של 784.5 שקל, הפרשי שכר בסכום של 1,250 שקל עבור העלאת שכר רטרואקטיבית שלא שולמה במלואה, וכן החזר של 2,350 שקל שקוזזו משכרו שלא כדין. בית הדין הבהיר שקיזוז חובות עובד מותר רק במסגרת התחייבות בכתב מפורשת, ותניית קיזוז כללית בחוזה העבודה אינה מספיקה.

לעומת זאת, טענת מור שלפיה דמי הנסיעות ששולמו לו כחלק מהשכר הגלובלי היו פיקטיביים ונועדו להקטין את בסיס ההפרשות, נדחתה, כמו גם תביעתו להפרשי שכר בגין ימי חופשה. התביעה הנגדית, שכללה טענות לנזקים לרכב החברה, קנסות ואובדן ערך רכב, נדחתה במלואה. בית הדין קבע כי "חוזה עבודה תמיד כפוף לאפשרות שהוא יכול להסתיים באופן חד צדדי על ידי הודעה של העובד", ושהחברה לא היתה רשאית להסתמך על כך שמור ימשיך לעבוד אצלה לאורך זמן. לאור התוצאה המעורבת, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.