כך שיחת ווטסאפ הפכה פיטורים למחלוקת משפטית

מתקין מערכות של איתוראן, שעבד בשלוש תקופות אצל חברה להתקנת מערכות של איתוראן, תבע בדרישה לתשלום עבור שעות נוספות, הפרשות סוציאליות, פיצויי פיטורים ותלושי שכר פיקטיביים. השופטת יפית מזרחי-לוי, סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קיבלה את התביעה בחלקה, ודחתה לחלוטין את התביעה הנגדית שהגישו המעסיקים.

התובע, הועסק בשתי תקופות קצרות ב-2017 וב-2018, ולאחר מכן שב לעבוד מאפריל 2022 ועד מאי 2023. בתקופה השלישית הוא קיבל שכר גלובלי של 8,500-8,000 שקל, שכלל לפי החוזה גם 60 שעות נוספות. בית הדין קבע כי מכיוון שהתשלום עבור השעות הנוספות לא פורט בנפרד בתלושים, בניגוד לחוק הגנת השכר, צריך לראות בסכום הכולל תשלום שמכסה שכר יסוד ושעות נוספות ביחד, אבל בלי לשלם בפועל את מלוא הגמול שמגיע. כתוצאה מכך נפסק לתובע גמול דלתא בלבד. זהו כינוי שנותנים בפסיקה למצב שבו העובד כבר קיבל תשלום כלשהו עבור שעות נוספות (בתוך השכר הגלובלי למשל), אבל לא בדיוק לפי מה שהחוק מחייב. הדלתא היא הפער בין מה ששולם בפועל לבין מה שהיה אמור להיות משולם לפי תעריפי גמול השעות הנוספות הקבועים בחוק.

מכיוון שהמעסיקים לא הציגו דו"חות נוכחות, נדרש בית הדין להכריע בין הצהרת התובע לבין ניסיונות ההגנה של הנתבעים. בפסק הדין נכתב כי "בהיעדר דוחות נוכחות הנתבעים ניסו לסתור את גרסת התובע באמצעות סידורי העבודה שלו... אלא שסידור עבודה אינו מהווה דוח נוכחות". גם הימנעות החברה מהצגת נתוני מכשיר האיתוראן שהותקן ברכבו של התובע פעלה לחובתה. בהתבסס על הפסיקה הקיימת, שלפיה עד להיקף של 60 שעות שבועיות די בתצהיר תומך כדי להעביר את הנטל למעסיק, קיבל בית הדין את גרסת התובע במלואה. כך זכה העובד לתשלום גמול שעות נוספות של 3,291 שקל מהמעסיק (עבור התקופה הראשונה והשנייה) ו-9,240 שקל מהחברה (עבור התקופה השלישית).

חלק מעניין בפסק הדין עוסק בשאלה איך בדיוק הסתיימו יחסי העבודה. העובד טען שפוטר בפועל, בעוד שהמעסיק טען שהעובד נטש את מקום עבודתו. מהתכתובות שהוצגו לבית הדין עולה תמונה סוערת: לאחר שהעובד לא הגיע לעבודה יום אחד, המעסיק שאל אותו "למה לא הגעת לעבודה", ובהמשך הוא אף ניסה להיכנס לטלפון הנייד ששימש את העובד לצורכי עבודה. העובד הגיב בכעס: "אסור לך, זה הודעות אישיות שלי... כרגע זאת חדירה לפרטיות", ואילו המעסיק השיב לו: "אני היום מגיע לקחת את הרכב שלי עם מה שיש לי אצלך בבית". בהמשך ההתכתבות דרש העובד תשלום עבור שעות נוספות והפרשות סוציאליות כתנאי לחזרתו לעבודה, והמעסיק הגיב בזעם: "אז מבחינתי אתה עזבת את העבודה מהיום להיום וגרימת נזק מאוד כלכלי קשה מאוד לעסק הזה".

התפטר בדין מפוטר

בית הדין קבע שגם אם מבחינה טכנית העובד הוא זה שהודיע על אי-חזרתו, המעסיק הוא זה שיזם את ספירלת העימות כשזימן את העובד לשימוע על רקע היעדרותו. השופטת מזרחי-לוי כתבה כי "בהינתן שמר המעסיק הוא זה שהחל את ספירלת התקיפות וההתגוננויות בין הצדדים... יש לראות בו כמי שחולל את התפתחות הנסיבות שהובילו לסיום העסקת התובע". לכן הוכר העובד כמי שהתפטר בדין מפוטר - מעמד שמזכה אותו בזכויות של עובד שפוטר, כולל פיצויי פיטורים.

בנוסף לגמול השעות הנוספות, חויבה החברה להשלים לעובד פיצויי פיטורים בסכום של 3,655 שקל, הפרשי הפקדות לפנסיה ופיצויים בסכום של 784.5 שקל, הפרשי שכר בסכום של 1,250 שקל עבור העלאת שכר רטרואקטיבית שלא שולמה במלואה, וכן החזר של 2,350 שקל שקוזזו משכרו שלא כדין. בית הדין הבהיר שקיזוז חובות עובד מותר רק במסגרת התחייבות בכתב מפורשת, ותניית קיזוז כללית בחוזה העבודה אינה מספיקה.

לעומת זאת, טענת העובד שלפיה דמי הנסיעות ששולמו לו כחלק מהשכר הגלובלי היו פיקטיביים ונועדו להקטין את בסיס ההפרשות, נדחתה, כמו גם תביעתו להפרשי שכר בגין ימי חופשה. התביעה הנגדית, שכללה טענות לנזקים לרכב החברה, קנסות ואובדן ערך רכב, נדחתה במלואה. בית הדין קבע כי "חוזה עבודה תמיד כפוף לאפשרות שהוא יכול להסתיים באופן חד צדדי על ידי הודעה של העובד", ושהחברה לא היתה רשאית להסתמך על כך שהעובד ימשיך לעבוד אצלה לאורך זמן. לאור התוצאה המעורבת, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.