תבעה 100 אלף שקל בגלל סרטון בפייסבוק - השופט קבע שהפרסום פוגעני, אבל דחה את התביעה
שתי אמירות בסרטון הוגדרו כלשון הרע, ובכל זאת הנתבע יצא בלי פיצוי ובלי הוצאות; בית המשפט קבע שהנסיבות, העימות סביב הקשר עם בתו והסרת הסרטון בתוך זמן קצר מקימים לו הגנת תום לב
גבר שהעלה לפייסבוק סרטון זועם בעקבות סכסוך עם אם בתו מצא את עצמו מול תביעת לשון הרע של 100 אלף שקל. ארבע שנים אחרי הפרסום קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי חלק מהדברים אכן מהווים לשון הרע, אבל התביעה כולה נדחתה.
הסרטון פורסם בספטמבר 2022, אחרי שהנתבע נסע במשך כשעה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בעקבות הודעה על חידוש הליכים ועיקולים. כשהגיע גילה שהלשכה סגורה לקבלת קהל. בחניון הוא צילם סרטון שבו תקף את התנהלות המערכת ואת הסכסוך מול אם בתו.
בין היתר אמר כי האם "מחזיקה את הבת שלי בת ערובה" וכי במשך שלושה שבועות הקשר עם הילדה נותק. הסרטון נשאר באוויר זמן קצר והוסר.
השופט משה בראון בחן ארבע אמירות מרכזיות. שתיים מהן נמצאו פוגעניות במידה שעונה להגדרת לשון הרע: האמירה על החזקת הילדה כבת ערובה ואמירה שעסקה באפשרות להזעיק משטרה תוך הצגת חשש לחיי הילדה.
גם העובדה ששמה של האם נעדר מהסרטון חסכה מעט. לפי חוק איסור לשון הרע, מספיק שהאדם ניתן לזיהוי מתוך הנסיבות. השופט קבע שמכריו ובני משפחתו של הנתבע יכלו להבין במי מדובר. שאלת הזיהוי עמדה גם במרכז הליכים אחרים, ובהם הערעור של ח"כ טלי גוטליב בפרשת נהג המונית.
הנקודה המעניינת הגיעה דווקא בשאלת האמת. בית המשפט השתכנע שחלק משמעותי מהרקע העובדתי לדברים אכן התרחש. האם שלחה לנתבע הודעה שלפיה הקשר עמו מופסק, חסמה ערוצי תקשורת ובתכתובת אחרת הזכירה הזמנת משטרה.
ועדיין, הגנת אמת בפרסום דורשת גם עניין ציבורי. כאן קבע בית המשפט כי הסכסוך המשפחתי, המזונות והקשר עם הקטינה שייכים למרחב הפרטי, כאשר טובת הילדה מחזקת דווקא את הצורך בפרטיות.
מה שהכריע לטובת הנתבע היה תום הלב. שני האירועים שעמדו ברקע הסרטון קיבלו חיזוק בראיות: ניתוק הקשר עם בתו וחידוש הליכי ההוצאה לפועל סמוך לתשלום המזונות. גם הסרת הסרטון בתוך זמן קצר סייעה לו.
בית המשפט מצא גם קושי בגרסת התובעת לגבי מועד ההסרה. היא טענה שהפרסום ירד בעקבות מכתב התראה, אך המכתב נשלח מאוחר יותר מהמועד שבו הסרטון כבר הוסר לפי גרסתה עצמה.
תביעות לשון הרע ברשת מסתיימות בתוצאות שונות מאוד בהתאם להיקף החשיפה ולנסיבות. במקרה אחר נפסק פיצוי של 12 אלף שקל בעקבות כינוי אדם "חמאסניק תומך נוחבות".
התביעה הוגשה בנובמבר 2022 והוכרעה באוגוסט 2026. בית המשפט דחה אותה וקבע שכל צד יישא בהוצאותיו.
