כלכלת אירופה בלחץ: גלי חום כבדים והשפעות המלחמה באיראן

כלכלת אירופה ניצבת בפני שילוב נדיר של לחצים המכבידים עליה בו-זמנית מכיוונים שונים: גלי חום קיצוניים ובצורת חמורה המשביתים תשתיות אנרגיה קריטיות, לצד לחצים גיאופוליטיים גלובליים המחריפים את עלויות האנרגיה ואת התחרותיות הכלכלית של היבשת. שילוב הגורמים הזה, לפי הערכת חברת המחקר טריודוס, עלול לעלות לגוש האירו כ-180 מיליארד יורו, סכום המהווה כ-1% מהתמ"ג של האזור כולו.

ההשפעה החריפה ביותר בטווח המיידי ניכרת בתשתיות האנרגיה הגרעינית של היבשת. ברומניה החלה ביום חמישי חברת החשמל הגרעינית הממשלתית בניתוק הכור התפעולי היחיד שברשותה מרשת החשמל, בשל מפלס מים נמוך שיא בנהר הדנובה, עורק כלכלי חיוני המשתרע על פני כ-2,850 קילומטרים ומשמש בין היתר לקירור מתקני הכור. בעקבות המשבר הכריזה רומניה על מצב חירום אנרגטי לאורך כל חודש אוגוסט, וקראה לעסקים ולמשקי בית ברחבי המדינה לצמצם את צריכת החשמל שלהם מרצון. גם צרפת והונגריה נאלצו לצמצם משמעותית את הייצור הגרעיני שלהן בשל מפלסי נהרות נמוכים וטמפרטורות מים גבוהות שלא אפשרו קירור תקין של הכורים.

ההיגיון הפיזיקלי מאחורי ההשבתות ברור: כאשר טמפרטורת המים במקורות הטבעיים המשמשים לקירור עולה מעבר לרף מסוים, או כאשר מפלס המים יורד באופן חד, לא ניתן להזרים את מי הקירור בחזרה לטבע מבלי לגרום לנזק סביבתי משמעותי לבתי הגידול הנהריים. הדבר מאלץ את המפעילים להפחית תפוקה או להשבית כורים לחלוטין, בדיוק בנקודת הזמן שבה הביקוש לחשמל למיזוג אוויר וקירור מגיע לשיאו העונתי, מה שיוצר לחץ כפול על רשתות החשמל ומייקר את עלויות האנרגיה הן לצרכנים והן לתעשייה הכבדה.

מעבר להשפעה המיידית על תשתיות האנרגיה, גלי החום מכריחים גם שינוי יסודי בדפוסי העבודה במגזר החקלאי. חקלאים באזורים שונים ביבשת נאלצים להעתיק את שעות הפעילות שלהם לשעות הלילה המאוחרות ולפנות בוקר, כאשר בחלק מהמקרים קטיף ואיסוף היבולים מתבצעים כבר בשעה שלוש לפנות בוקר, זאת כדי להגן על בריאות העובדים מפני עומסי חום קיצוניים במהלך היום, ולמנוע פגיעה באיכות התוצרת החקלאית מקרינת שמש ישירה. העתקת שעות העבודה דורשת היערכות לוגיסטית מיוחדת, כולל תאורה מתאימה ותוספות שכר עבור משמרות לילה, מה שמגדיל את עלויות הייצור של החקלאים ומקשה על שמירת רווחיות המגזר.

גם ענף התיירות, המהווה מנוע צמיחה קריטי עבור מדינות רבות ביבשת, סופג פגיעה ישירה. אתרי תיירות מרכזיים נאלצים לסגור את שעריהם בשעות מוקדמות מהרגיל כדי למנוע מקרי התייבשות ומכות חום בקרב מבקרים וצוותים, פגיעה שמורגשת גם בעסקים נלווים כמו מסעדות, בתי מלון וחברות תחבורה מקומית המסתמכים על תנועת תיירים רציפה.

לצד האתגרים האקלימיים, הכלכלה האירופית מתמודדת עם לחצים חיצוניים משמעותיים בזירה הבינלאומית, החל ממדיניות המכסים של ארצות הברית המקשה על היצואנים האירופים, ועד תחרות עזה מצד חברות סיניות בתחומי הטכנולוגיה והתעשייה המתקדמת. שני הגורמים הללו מכרסמים בשולי הרווח של היצרנים האירופים ומקשים עליהם לשמור על נתחי שוק הן מקומית והן גלובלית.

לעלייה במחירי האנרגיה, הנובעת בין היתר מהמלחמה באיראן ומהשיבושים בנתיבי המסחר וההפקה במזרח התיכון, יש גם ממד עונתי מטריד במיוחד עבור אירופה: מכלי האגירה של גז ביבשת עמדו על כ-59% מלאות בלבד, רמה נמוכה משמעותית מהממוצע העונתי, ודומה לרמות שנרשמו בקיץ 2021, כאשר רוסיה החלה להגביל את יצוא הגז לאירופה ערב משבר האנרגיה החמור שפקד את היבשת. חוקרת מאוניברסיטת קולומביה ציינה חשש ממשי מיכולתה של אירופה למלא מחדש את מאגרי הגז לקראת החורף, בין היתר משום שכמעט ואין כיום מטעני גז נוזלי שיוצאים ממצרי הורמוז לכיוון אירופה, שכן רובם המכריע מופנים כעת לשווקים באסיה. הקיץ הוא בדרך כלל התקופה שבה אירופה אמורה להצטייד בגז לקראת חודשי החורף הקרים, שבהם המחירים נוטים להיות גבוהים משמעותית, ולכן הפער בין המלאי הנוכחי לממוצע העונתי מהווה איתות מדאיג במיוחד.

השילוב של כל הגורמים הללו, מהשבתת תשתיות קריטיות ושינוי סדרי העבודה בחקלאות ובתיירות בשל החום, ועד ללחצי הסחר, התחרות הסינית והתייקרות האנרגיה בעקבות המלחמה, יוצר עבור אירופה סביבה עסקית מאתגרת במיוחד, כאשר משבר הקיץ הנוכחי עלול להוות רק את פתיחתו של אתגר רחב יותר: היכולת של היבשת להתמודד עם משבר אנרגיה חורפי נוסף, בדומה למה שחוותה בשנים האחרונות.