תשלום דרך הנייד (גרוק)
תשלום דרך הנייד (גרוק)

כ-0.05% מכל עסקה: כמה אפל מרוויחה בכל פעם שמצמידים אייפון לקופה בישראל

אפל ביקשה מהמנפיקים הישראלים 0.15% עד 0.2% מכל עסקה, נתקלה בסירוב, והשירות הושק כאן במאי 2021 אחרי שהעמלה ירדה לכ-0.05% בממוצע. המשתמש אינו משלם על השירות ובית העסק משלם את אותה עמלת סליקה כמו בכרטיס פיזי. מה שקובע כמה תשלמו הוא הכרטיס שיושב בארנק, ולא הארנק עצמו

מירב ארד | (1)

קנייה של 1,000 שקל באפל פיי מעבירה לאפל כ-50 אגורות. העמלה עומדת על כ-0.05% בממוצע לפי הערכות שפורסמו בעיתונות הכלכלית, ואפל והמנפיקים מעולם לא פרסמו את השיעור המדויק. היא יוצאת מכיסו של מנפיק הכרטיס. הקונה אינו משלם עליה ובית העסק אינו משלם עליה.

המספר הזה הוא תוצאה של משא ומתן ארוך. אפל ביקשה בתחילה 0.15% עד 0.2% מכל עסקה, נתח שהוערך אז כרבע עד שליש מהעמלה הצולבת שהמנפיק מקבל מאותה עסקה. הבנקים וחברות האשראי סירבו, המגעים נמשכו חודשים, ישראכרט הייתה הראשונה שהודיעה על הצטרפות, והשירות עלה לאוויר בישראל ב-5 במאי 2021.

עמלת הסליקה שהחנות משלמת זהה בין הצמדת אייפון להעברת כרטיס פיזי. לבית העסק אין תמריץ כספי להעדיף אמצעי אחד על השני, ולכן ההחלטה נשארת אצל הלקוח.

למה העמלה יורדת ישר מכיס המנפיק

צו הבנקאות שמפקח על הסליקה הצולבת קובע תקרה אחת לכל עסקה. מינואר 2023 היא עומדת על 0.5% בעסקת אשראי בחיוב נדחה ועל 0.25% בעסקת חיוב מיידי, והיא זהה בין העברת כרטיס במסוף לבין הצמדת טלפון. מדרגה נפרדת לעסקת ארנק אינה קיימת בצו.

המנפיק מקבל את אותו שיעור בדיוק בשתי הדרכים, והתשלום לאפל יורד נטו מהחלק שלו. בעסקת אשראי בחיוב נדחה כ-0.05% הם כעשירית מהעמלה הצולבת, ובעסקת חיוב מיידי הם כחמישית ממנה, מפני שהתקרה שם נמוכה בחצי.

ב-2025 הוציאו הישראלים 98.2 מיליארד שקל בארנקים דיגיטליים, עלייה של 44.9% בתוך שנה. הסכום מהווה 17.3% מכלל ההוצאה בכרטיסי חיוב ו-41.3% מההוצאה בעסקאות פיזיות בבתי העסק, לפי נתוני שב"א, שירותי בנק אוטומטיים. אפל וגוגל מחזיקות יחד מעל 95% משוק הארנקים בישראל.

0.05% על 98.2 מיליארד שקל הם כ-49 מיליון שקל בשנה, וזו תקרה תיאורטית בלבד, מפני שהסכום כולל גם עסקאות בגוגל וולט שאינה גובה נתח כזה. ברמת הלקוח הבודד הסדר גודל אחר: מי שמעביר דרך הארנק 4,000 שקל בחודש מייצר לאפל כ-24 שקל בשנה, והמנפיק שלו הוא שמשלם אותם.

למה המנפיקים בכל זאת חתמו

הנימוק מופיע בדוח השנתי של ישראכרט לשנת 2025. החברה כותבת שכל עוד פעילות התשלומים מבוצעת על גבי סכמת כרטיסי החיוב היא תורמת לגידול במחזורים שלה, ובמקרים של מפעילי ארנקים דיגיטליים מסוימים היא כרוכה בתשלום של החברה למפעיל הארנק עבור העסקאות בכרטיסים החוץ בנקאיים. באותו דוח מתוארות אפל וגוגל כחברות ביג-טק שמרכזות את עיקר השימוש בארנקים בישראל, ושהחברה מקיימת עמן שיתופי פעולה.

באותו סעיף מופיע גם החשש. אם התשלומים באפליקציות ייצאו אל מחוץ לסכמת כרטיסי החיוב, למשל בהעברה ישירה מחשבון לחשבון, לדבר עלולה להיות "השפעה מהותית לרעה" על פעילות החברה ועסקיה. התשלום לאפל הוא המחיר שהמנפיק משלם כדי שהעסקה תישאר על מסילת הכרטיסים.

אפליקציות ההעברה הישראליות רצות ברובן על גבי כרטיסי חיוב, כך שגם הן מזינות כרגע את אותה מסילה. המודל שביט מפעילה על העברות גדולות מראה שהתמחור בשוק הזה כבר התחיל לזוז.

מה בעצם עובר למסוף

מספר הכרטיס האמיתי אינו מגיע לבית העסק. כשכרטיס מצטרף לאפל פיי, המנפיק ורשת התשלומים מייצרים עבור המכשיר מספר חשבון ייחודי שאפל מכנה Device Account Number. המספר נשמר ברכיב מאובטח בתוך המכשיר, ובזמן התשלום נשלחים המספר הייחודי וקוד אבטחה שנוצר לאותה עסקה בלבד.

הטכניקה הזאת נקראת טוקניזציה, החלפת נתון אמיתי באסימון שאין לו ערך מחוץ להקשר שלו. המשמעות המעשית היא שאם מסוף בחנות או אתר של בית עסק נפרצים, המידע שנחשף שונה מהפרטים שמודפסים על הפלסטיק.

את האסימון מנפיקה רשת התשלומים ולא אפל. ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס מפעילות כל אחת שירות טוקניזציה משלה, אפל מבקשת מהן אסימון עבור המכשיר הספציפי, והמנפיק הוא שמאשר את הבקשה. מספר הכרטיס האמיתי אינו נשמר על השרתים של אפל.

גם המכשירים מקבלים זהות נפרדת זה מזה. אותו כרטיס שמותקן באייפון ובאפל ווטש מקבל מספר חשבון שונה בכל מכשיר. אם השעון אובד, המנפיק יכול לטפל בייצוג הדיגיטלי שלו בלי להחליף בהכרח את הכרטיס הפיזי ובלי לפגוע בשימוש באייפון.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית והכסף שלכם"

איפה עוברת בקשת האישור

בקנייה ישראלית בכרטיס ישראלי בקשת האישור אינה עוברת ברשת של ויזה או של מאסטרקארד. היא נשלחת מהמסוף אל המתג המקומי שמפעילה שב"א, והמתג מזהה את הסולק ואת המנפיק, מעביר אליו את הבקשה ומחזיר את התשובה. הרשת הבינלאומית נכנסת לתמונה כשאחד הצדדים בעסקה נמצא בחו"ל.

מה שעובר במתג הוא המספר הדיגיטלי. בית העסק והסולק רואים את האסימון של המכשיר, והמנפיק הוא הגורם שמתרגם אותו חזרה לכרטיס לצורך החיוב. גם על שירות הטוקניזציה גובה המותג הבינלאומי תשלום מהמנפיק, והתעריף בישראל לא פורסם.

אילו בנקים ומנפיקים תומכים בישראל

הרשימה כוללת כיום את הפועלים, לאומי, דיסקונט, מרכנתיל, מזרחי טפחות, הבינלאומי, מסד, יהב ופפר, ולצידם ישראכרט, כאל, מקס ואמריקן אקספרס. אליהם מצטרפים שירותים בינלאומיים שפועלים כאן, בהם וייז, רבולוט ופספורטכארד.

הארנק מקבל שני סוגי כרטיסים. כרטיס אשראי בחיוב נדחה וכרטיס דביט בחיוב מיידי נכנסים שניהם לאפל פיי, ובקופה שניהם מתנהגים באותה צורה. ההבדל נשאר בצד הכספי, במועד החיוב ובגובה העמלה הצולבת, ולכן ההכרעה בין דביט לאשראי היא הכרעה על הכרטיס ולא על הארנק.

התמיכה נקבעת גם ברמת הכרטיס הבודד. בנק שמופיע ברשימה אינו בהכרח מאפשר להכניס לארנק כל אחד מהכרטיסים שהוא מנפיק, ולכן הבדיקה נעשית מול הכרטיס עצמו.

איפה הכסף נחסך ואיפה הוא נשרף

אפל פיי אינה משנה את כלכלת הכרטיס. מסגרת האשראי, מועד החיוב, צבירת נקודות, ההטבות ועמלת המרת המט"ח מגיעות כולן מהמנפיק, בדיוק כמו בתשלום בפלסטיק.

נניח שבארנק שני כרטיסים: הראשון גובה עמלת המרה של 3%, השני גובה 1%, והקנייה בחו"ל היא מוצר ב-1,800 יורו. תשלום בכרטיס הראשון עולה 54 יורו בעמלת המרה, תשלום בשני עולה 18 יורו, והפער הוא 36 יורו בעסקה אחת. אותו טלפון, אותה חנות, אותה הצמדה.

לכן סידור הארנק שווה כסף. כרטיס אחד יכול להיות ברירת המחדל בארץ, אחר לנסיעות ושלישי לצבירת הטבה מסוימת. עמלת המרת המט"ח בכרטיסים הישראליים היא ההוצאה שהכי קל לשכוח בעת הבחירה.

אפל פיי מכריעה מצב תשלום אחד מתוך כמה. בקופה פיזית היא הבחירה הנוחה, ובקנייה באתר זר, בהעברה לחבר או בהעברת כסף לחו"ל האמצעי המנצח שונה, ויש הכרעה נפרדת לכל אחד משבעה מצבים נפוצים.

למה ארבע הספרות בקבלה אינן הספרות שעל הכרטיס

לקוח קנה מעיל ב-700 שקל באפל פיי והחזיר אותו כעבור יומיים. המוכר ביקש את ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס, והספרות בקבלה לא תאמו את אלה שעל הפלסטיק.

זו התנהגות תקינה של המערכת. בעסקה שנעשתה באפל פיי בית העסק מחזיק את המספר הדיגיטלי של הארנק ולא את מספר הכרטיס. באייפון אפשר להיכנס לכרטיס בתוך הארנק ולראות שם את ארבע הספרות של מספר אפל פיי. הזיכוי חוזר אוטומטית לכרטיס ששימש לעסקה ועשוי להופיע בפירוט כעבור כמה ימים.

מה קורה כשהאייפון נעלם

כרטיס פלסטיק שנפל מהכיס אפשר להעביר ליד אחרת ולהשתמש בו. תשלום באפל פיי דורש אימות של המשתמש בכל עסקה, בזיהוי פנים, בטביעת אצבע או בקוד המכשיר, ולכן מכשיר נעול אינו משלם.

אפשר גם לפעול מרחוק. שירות האיתור של אפל מאפשר לסמן את המכשיר כאבוד ולהשעות את אפל פיי גם כשהמכשיר כבוי או מנותק, וההוראה נכנסת לתוקף ברגע שהוא מתחבר לרשת. מספר הכרטיס עצמו אינו שמור על המכשיר, ולכן אובדן טלפון אינו מחייב אוטומטית להחליף את הכרטיס הפיזי.

הסיכון האמיתי נמצא במקום אחר. הטלפון מחזיק גם דואר אלקטרוני, הודעות, אפליקציית בנק וקודי אימות. קוד בן ארבע ספרות שקל לנחש מחליש את כל השרשרת, גם כשהארנק עצמו מוצפן היטב.

מה קורה באירופה ובארצות הברית

בארצות הברית אפל גובה שיעור גבוה בהרבה. כתב התביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקאי נגד אפל במרץ 2024 מציין 0.15% על עסקת אשראי וחמישה סנט על עסקת דביט, ומתאר את התשלום כסוג של עמלה צולבת שאפל הטילה על הבנקים. שם אין תקרה רגולטורית על העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי, ובישראל יש.

ביולי 2024 קיבלה הנציבות האירופית התחייבויות של אפל לפתוח לארנקים מתחרים את שבב ה-NFC, טכנולוגיית תקשורת בטווח קצר שדרכה מתבצע התשלום בהצמדה, בלי לגבות מהם תשלום. ההתחייבויות כוללות גם גישה לזיהוי הפנים של המכשיר ואפשרות להגדיר ארנק אחר כברירת מחדל, הן נכנסו לתוקף ב-25 ביולי 2024 ותוקפן עשר שנים באזור הכלכלי האירופי.

בישראל חובה כזאת אינה קיימת. הבנקים פנו לבנק ישראל בתחילת 2020 וביקשו לחייב את אפל לפתוח את השבב, בהסתמך על חקיקה שאושרה בגרמניה בנובמבר 2019, והפנייה לא הבשילה לרגולציה. התוצאה נראית בשטח: ארנק של בנק ישראלי משלם בהצמדה במכשיר אנדרואיד, ובאייפון התשלום בהצמדה נשאר אצל אפל פיי בלבד.

מה אפל פיי אינה עושה בישראל

Apple Cash, השירות שמאפשר לשלוח כסף בין משתמשים בתוך המערכת של אפל, פועל בארה"ב בלבד. בישראל אפל פיי עובדת אך ורק דרך הכרטיסים המקושרים, ולכן העברה לחבר עוברת דרך אפליקציה אחרת לגמרי, כפי שמפת אפליקציות התשלום מראה.

הארנק קשור גם לחומרה של אפל. אפל ווטש משלם רק כשהוא מקושר לאייפון, ואין גרסה שרצה על מכשיר אנדרואיד. גוגל וולט פועלת על מגוון רחב בהרבה של טלפונים ושעונים, וזה ההבדל המעשי הגדול בין שני הארנקים.

הבדל שני נמצא במודל העסקי. גוגל אינה גובה מהמנפיקים נתח מכל עסקה, מפני שוויזה ומאסטרקארד פתחו את שירותי הטוקניזציה שלהן בלי תשלום. אצל אפל הארנק הוא שורת הכנסה בפני עצמה, וזו הסיבה שהמנפיקים בישראל התמקחו עליו חודשים.

בקנייה של 1,000 שקל בית העסק משלם כאחוז אחד, כ-10 שקלים. החלק שעובר מהסולק אל המנפיק כעמלה צולבת מוגבל ל-0.5%, כלומר עד 5 שקלים, וחצי השקל שהולך לאפל נגזר מתוך הסכום הזה. שרשרת התשלומים שמאחורי כל עסקת כרטיס מפרטת לאן הולך כל שאר הסכום. להרחבה על כרטיסי אשראי.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 16/08/2026 19:54
    הגב לתגובה זו
    כתבה ללא טעם וריחלמה לא להשוות לגוגל שלה שווה בשווה ובחינם המכשירים האידאלים עולים כשליש ממחיר אייפון ממוצע ומציעים את אותה הטכנולוגיה בצורה עדיפה ופשוטה