כ-0.05% מכל עסקה: כמה אפל מרוויחה בכל פעם שמצמידים אייפון לקופה בישראל

קנייה של 1,000 שקל באפל פיי מעבירה לאפל כ-50 אגורות. העמלה עומדת על כ-0.05% בממוצע לפי הערכות שפורסמו בעיתונות הכלכלית, ואפל והמנפיקים מעולם לא פרסמו את השיעור המדויק. היא יוצאת מכיסו של מנפיק הכרטיס. הקונה אינו משלם עליה ובית העסק אינו משלם עליה.

המספר הזה הוא תוצאה של משא ומתן ארוך. אפל ביקשה בתחילה 0.15% עד 0.2% מכל עסקה, נתח שהוערך כרבע עד שליש מההכנסה של המנפיק מאותה עסקה. הבנקים וחברות האשראי סירבו, המגעים נמשכו חודשים, ישראכרט הייתה הראשונה שהודיעה על הצטרפות, והשירות עלה לאוויר בישראל ב-5 במאי 2021.

עמלת הסליקה שהחנות משלמת זהה בין הצמדת אייפון להעברת כרטיס פיזי. לבית העסק אין תמריץ כספי להעדיף אמצעי אחד על השני, ולכן ההחלטה נשארת אצל הלקוח.

מה בעצם עובר למסוף

מספר הכרטיס האמיתי אינו מגיע לבית העסק. כשכרטיס מצטרף לאפל פיי, המנפיק ורשת התשלומים מייצרים עבור המכשיר מספר חשבון ייחודי שאפל מכנה Device Account Number. המספר נשמר ברכיב מאובטח בתוך המכשיר, ובזמן התשלום נשלחים המספר הייחודי וקוד אבטחה שנוצר לאותה עסקה בלבד.

הטכניקה הזאת נקראת טוקניזציה, החלפת נתון אמיתי באסימון שאין לו ערך מחוץ להקשר שלו. המשמעות המעשית היא שאם מסוף בחנות או אתר של בית עסק נפרצים, המידע שנחשף שונה מהפרטים שמודפסים על הפלסטיק.

גם המכשירים מקבלים זהות נפרדת זה מזה. אותו כרטיס שמותקן באייפון ובאפל ווטש מקבל מספר חשבון שונה בכל מכשיר. אם השעון אובד, המנפיק יכול לטפל בייצוג הדיגיטלי שלו בלי להחליף בהכרח את הכרטיס הפיזי ובלי לפגוע בשימוש באייפון.

אילו בנקים ומנפיקים תומכים בישראל

הרשימה כוללת כיום את הפועלים, לאומי, דיסקונט, מרכנתיל, מזרחי טפחות, הבינלאומי, מסד, יהב ופפר, ולצידם ישראכרט, כאל, מקס ואמריקן אקספרס. אליהם מצטרפים שירותים בינלאומיים שפועלים כאן, בהם וייז, רבולוט ופספורטכארד.

התמיכה נקבעת גם ברמת הכרטיס הבודד. בנק שמופיע ברשימה אינו בהכרח מאפשר להכניס לארנק כל אחד מהכרטיסים שהוא מנפיק, ולכן הבדיקה נעשית מול הכרטיס עצמו.

איפה הכסף נחסך ואיפה הוא נשרף

אפל פיי אינה משנה את כלכלת הכרטיס. מסגרת האשראי, מועד החיוב, צבירת נקודות, ההטבות ועמלת המרת המט"ח מגיעות כולן מהמנפיק, בדיוק כמו בתשלום בפלסטיק.

• אפל פיי, ביט, פייפאל או וייז: איזו אפליקציה מנצחת בכל אחד מחמשת מצבי התשלום
• מחקר: כשמשלמים עם הנייד, המוח מפסיק לספור וחשבון הבנק מתרוקן

נניח שבארנק שני כרטיסים: הראשון גובה עמלת המרה של 3%, השני גובה 1%, והקנייה בחו"ל היא מוצר ב-1,800 יורו. תשלום בכרטיס הראשון עולה 54 יורו בעמלת המרה, תשלום בשני עולה 18 יורו, והפער הוא 36 יורו בעסקה אחת. אותו טלפון, אותה חנות, אותה הצמדה.

לכן סידור הארנק שווה כסף. כרטיס אחד יכול להיות ברירת המחדל בארץ, אחר לנסיעות ושלישי לצבירת הטבה מסוימת. עמלת המרת המט"ח בכרטיסים הישראליים היא ההוצאה שהכי קל לשכוח בעת הבחירה.

למה ארבע הספרות בקבלה אינן הספרות שעל הכרטיס

לקוח קנה מעיל ב-700 שקל באפל פיי והחזיר אותו כעבור יומיים. המוכר ביקש את ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס, והספרות בקבלה לא תאמו את אלה שעל הפלסטיק.

זו התנהגות תקינה של המערכת. בעסקה שנעשתה באפל פיי בית העסק מחזיק את המספר הדיגיטלי של הארנק ולא את מספר הכרטיס. באייפון אפשר להיכנס לכרטיס בתוך הארנק ולראות שם את ארבע הספרות של מספר אפל פיי. הזיכוי חוזר אוטומטית לכרטיס ששימש לעסקה ועשוי להופיע בפירוט כעבור כמה ימים.

מה קורה כשהאייפון נעלם

כרטיס פלסטיק שנפל מהכיס אפשר להעביר ליד אחרת ולהשתמש בו. תשלום באפל פיי דורש אימות של המשתמש בכל עסקה, בזיהוי פנים, בטביעת אצבע או בקוד המכשיר, ולכן מכשיר נעול אינו משלם.

• העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן
• שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותר

אפשר גם לפעול מרחוק. שירות האיתור של אפל מאפשר לסמן את המכשיר כאבוד ולהשעות את אפל פיי גם כשהמכשיר כבוי או מנותק, וההוראה נכנסת לתוקף ברגע שהוא מתחבר לרשת. מספר הכרטיס עצמו אינו שמור על המכשיר, ולכן אובדן טלפון אינו מחייב אוטומטית להחליף את הכרטיס הפיזי.

הסיכון האמיתי נמצא במקום אחר. הטלפון מחזיק גם דואר אלקטרוני, הודעות, אפליקציית בנק וקודי אימות. קוד בן ארבע ספרות שקל לנחש מחליש את כל השרשרת, גם כשהארנק עצמו מוצפן היטב.

מה אפל פיי אינה עושה בישראל

Apple Cash, השירות שמאפשר לשלוח כסף בין משתמשים בתוך המערכת של אפל, פועל בארה"ב בלבד. בישראל אפל פיי עובדת אך ורק דרך הכרטיסים המקושרים, ולכן העברה לחבר עוברת דרך אפליקציה אחרת לגמרי, כפי שמפת אפליקציות התשלום מראה.

הארנק קשור גם לחומרה של אפל. אפל ווטש משלם רק כשהוא מקושר לאייפון, ואין גרסה שרצה על מכשיר אנדרואיד. גוגל וולט פועלת על מגוון רחב בהרבה של טלפונים ושעונים, וזה ההבדל המעשי הגדול בין שני הארנקים.

הבדל שני נמצא במודל העסקי. גוגל אינה גובה מהמנפיקים נתח מכל עסקה, מפני שוויזה ומאסטרקארד פתחו את שירותי הטוקניזציה שלהן בלי תשלום. אצל אפל הארנק הוא שורת הכנסה בפני עצמה, וזו הסיבה שהמנפיקים בישראל התמקחו עליו חודשים.

גם 0.05% נחשבים לנתח. שרשרת התשלומים שמאחורי כל עסקת כרטיס מראה שבקנייה של 1,000 שקל בית העסק משלם כאחוז אחד, כ-10 שקלים, ומתוכם כ-6 שקלים מגיעים למנפיק הכרטיס. חצי השקל שהולך לאפל נגזר מהחלק הזה.