אפל גובה מהבנקים על כל הצמדה, גוגל לא: מה זה אומר על גוגל וולט בישראל

מי שמשלם בגוגל וולט לא משלם על השירות, אבל הבחירה בארנק עדיין יכולה להשפיע על הדרך שבה הכסף עובר מאחורי הקלעים. מבחינת הלקוח, גוגל וולט ואפל פיי נראות כמעט זהות: מצמידים את הטלפון לקופה והעסקה יורדת מהכרטיס. אבל המודל העסקי שלהן שונה, ובגוגל ההבדל המרכזי הוא דווקא בעמלה שאינה נגבית.

גוגל אינה גובה מהבנקים ומחברות האשראי עמלה מכל עסקה שמתבצעת באמצעות גוגל וולט. אפל, לעומתה, סגרה עם המנפיקים הישראלים על כ־0.05% בממוצע מכל הצמדה, לאחר שביקשה בתחילה 0.15%-0.2%. בעסקה של 1,000 שקל מדובר בכ־50 אגורות שמגיעות לאפל מהמנפיק, לעומת אפס לגוגל. עבור המשתמש זה לא משנה את המחיר בקופה, אבל עבור הבנקים וחברות האשראי זה כבר מודל כלכלי אחר.

הסיבה נמצאת באופן שבו שתי החברות בנו את השירות. גוגל וולט נשען על תשתיות התשלום והטוקניזציה של חברות הכרטיסים ומשמש חלק ממערכת השירותים של אנדרואיד. אצל אפל, אפל פיי הוא גם מקור הכנסה ישיר מהפעילות בארנק.

גוגל פיי הושקה בישראל ב־6 בדצמבר 2021, כשבעה חודשים אחרי אפל פיי. בהמשך עבר הארנק מיתוג מחדש לגוגל וולט. כיום וולט הוא הארנק שבו נשמרים הכרטיסים ופריטים דיגיטליים נוספים, בעוד Google Pay משמש את גוגל גם כשם הקשור לפעולת התשלום בשירותים ובשווקים מסוימים.

מה עובר לקופה

מספר הכרטיס האמיתי אינו נמסר לבית העסק. כשמשלמים בקופה, הכרטיס מיוצג באמצעות מספר וירטואלי המשויך למכשיר, כך שבית העסק אינו מקבל את המספר שמודפס על הכרטיס. העיקרון דומה לזה של אפל פיי: גם אם פרטי העסקה נחשפים, מספר הכרטיס המקורי אינו חלק מהמידע שנמסר לבית העסק.

מכאן מגיעה גם תופעה שעלולה לבלבל בהחזר כספי. כרטיס שמסתיים למשל בספרות 1234 עשוי להופיע בקבלה עם ארבע ספרות אחרות, השייכות למספר הווירטואלי. כאשר בית העסק מבקש לזהות את הכרטיס ששימש בעסקה, דווקא הספרות האלה עשויות להיות הרלוונטיות.

לתשלום בקופה נדרש מכשיר אנדרואיד תואם עם NFC, טכנולוגיית תקשורת לטווח קצר שמאפשרת להצמיד את המכשיר למסוף, וכן נעילת מסך פעילה. גוגל מציבה גם דרישות אבטחה ותאימות למכשיר כדי לאפשר תשלום ללא מגע.

הארנק מצמצם גם את הצורך להזין את פרטי הכרטיס באתרים ובאפליקציות שתומכים בתשלום באמצעות גוגל. במקום למסור בכל רכישה את פרטי הכרטיס ישירות לבית העסק, התשלום מתבצע באמצעות פרטי תשלום מאובטחים שמנהלת המערכת.

אילו בנקים ומנפיקים תומכים בישראל

בישראל תומכים בשירות בנקים וחברות כרטיסי אשראי מרכזיים, ובהם לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי, מסד ויהב, לצד כאל, ישראכרט ומקס. עם זאת, התמיכה נקבעת ברמת המנפיק ולעיתים גם לפי סוג הכרטיס, ולכן העובדה שבנק או חברת אשראי תומכים בגוגל וולט אינה מבטיחה שכל כרטיס שהם מנפיקים ניתן לצירוף.

• אין ציון אשראי לאומי בישראל: מה מוריד את הדירוג, מה מעלה אותו ומה נשמע נכון ואינו
• משכנתא של 1.2 מיליון נשארת בבנק הישן: מתי מיחזור לבנק החדש מצדיק שמאות ורישום

איפה גוגל וולט מנצחת

היתרון הבולט של גוגל וולט מול אפל פיי נמצא בעיקר במבחר המכשירים. השירות זמין במכשירי אנדרואיד של יצרנים רבים, בעוד אפל פיי פועלת בתוך מערכת המכשירים של אפל. גם תשלום משעונים נתמך בשעוני Wear OS תואמים המצוידים ב-NFC, לעומת אפל ווטש בצד של אפל.

למי שמחליף טלפון בין יצרני אנדרואיד, המשמעות היא שהארנק אינו תלוי במותג אחד של מכשיר. עם זאת, מעבר לטלפון חדש עשוי לדרוש אימות או הוספה מחדש של כרטיסים מסוימים מטעמי אבטחה, ולכן לא נכון להניח שכל הכרטיסים יעברו אוטומטית ממכשיר למכשיר.

הארנק מחזיק גם פריטים שאינם כרטיסי אשראי: כרטיסי עלייה למטוס, כרטיסים לאירועים, כרטיסי מועדון ומסמכים דיגיטליים במדינות ובשירותים תומכים. בכך גוגל, בדומה לאפל, מנסה להפוך את הארנק הדיגיטלי למקום שבו נשמרים פריטים שבעבר ישבו בארנק הפיזי.

מה זה עולה למשתמש

גוגל אינה גובה מהמשתמש עמלה על עצם השימוש בגוגל וולט. אבל זה לא אומר שכל תשלום באמצעות הארנק עולה אותו דבר: התנאים של הכרטיס שנבחר ממשיכים לחול כרגיל - מעמלות המרת מט"ח ועד הטבות, החזרים ותנאי האשראי.

נניח שמשפחה מחזיקה שני כרטיסים: הראשון מזכה ב-1% החזר על קניות בארץ, והשני גובה עמלת המרת מט"ח נמוכה יותר. קנייה של 5,000 שקל בארץ בכרטיס הראשון מחזירה 50 שקל. בנחיתה בלונדון אפשר לבחור בכרטיס השני; על קנייה של 400 ליש"ט, פער של 2% בעמלת ההמרה שווה 8 ליש"ט. אותה קופה ואותו טלפון, אבל עלות אחרת. עמלת המרת המט"ח היא הפרמטר שקובע כאן.

• מה זה מס נטפליקס ולמה האוצר רוצה ליישם אותו בשנה הבאה
• קמרי רוכשת 50% מזלמנ'ס: מתכננת להרחיב את הרשת ל-40 סניפים

איבדתם את הטלפון

אחד ההבדלים בין ארנק דיגיטלי לכרטיס פלסטיק נמצא דווקא ברגע שבו המכשיר אובד. התשלום מוגן באמצעות מנגנוני האבטחה והאימות של המכשיר, ודרך חשבון גוגל ניתן להשתמש בכלים לאיתור מכשיר אבוד, לנעילתו או למחיקת המידע ממנו מרחוק.

גם כאן הטכנולוגיה אינה מבטלת את הסיכון האנושי. קוד נעילה חלש, מסירת קוד אימות למתחזה או השתלטות על חשבון עלולים לעקוף חלק ממנגנוני ההגנה. לכן רמת האבטחה בפועל תלויה גם באופן שבו המשתמש מגן על המכשיר ועל החשבון שלו.

כשעסקה מסורבת או חוזרת

כאשר עסקה בגוגל וולט מסורבת בקופה, הבעיה אינה בהכרח בארנק. הסיבה יכולה להיות מסגרת אשראי, חסימה מצד המנפיק, חשד להונאה או מגבלה אחרת בכרטיס. גוגל וולט משמש שכבת תשלום מעל הכרטיס, אך אינו יכול לעקוף החלטה של הבנק או חברת האשראי, ולכן במקרים כאלה הכתובת היא בדרך כלל מנפיק הכרטיס.

בהחזר כספי הזיכוי חוזר לכרטיס ששימש לעסקה. מאחר שבעסקה באמצעות הארנק נעשה שימוש במספר וירטואלי, ייתכן שבית העסק יבקש את ארבע הספרות האחרונות של אותו מספר כדי לאתר את העסקה.

גם תשלום שבוצע בטעות בכרטיס הלא נכון אינו ניתן להעברה בדיעבד לכרטיס אחר. אם רוצים לשנות את אמצעי התשלום לאחר שהעסקה הושלמה, נדרש בדרך כלל לבטל אותה מול בית העסק ולבצע עסקה חדשה. לכן למי שמחזיק כמה כרטיסים בארנק כדאי לבדוק לפני ההצמדה איזה מהם מוגדר לתשלום.

מה גוגל וולט אינה עושה כאן

העברת כסף בין אנשים אינה חלק מהשירות בישראל. הארנק פועל כאן אך ורק מול הכרטיסים המקושרים, ולכן העברה לחבר עוברת דרך אפליקציה אחרת, כפי שמפת אפליקציות התשלום מראה.

מבחינת הקנייה עצמה, גוגל וולט ואפל פיי יושבות באותה משפחה. מה שקורה לכסף בעסקת אפל פיי תקף כמעט מילה במילה גם כאן, וגם ההיגיון של בחירת הכרטיס זהה: מי משלם למי בכל עסקת כרטיס קובע מה נשאר בכיס.

ההפרש נשאר במודל העסקי. על עסקה של 1,000 שקל אפל מקבלת כ-50 אגורות מהמנפיק, וגוגל אינה מקבלת מהמנפיק דבר. כל הכתבות על כרטיסי אשראי.