כרטיסי אשראי הם אמצעי התשלום המרכזי של משקי הבית בישראל, וענף שלם של המערכת הפיננסית נשען עליהם. בשוק המקומי פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי - ישראכרט, מקס (לשעבר לאומי קארד) וכאל - שהונפקו או הופרדו מהבנקים הגדולים בעקבות חוק שטרום להגברת התחרות. החברות
מנפיקות כרטיסים במותגים הבינלאומיים ויזה ומאסטרקארד, סולקות עסקאות עבור בתי עסק ומעניקות אשראי צרכני, כשאת התשתית הטכנולוגית שמאחורי כל עסקה מפעילה חברת שבא.
מעבר לנוחות התשלום, הכרטיס הוא גם
מוצר אשראי לכל דבר: עסקאות תשלומים, קרדיט בריבית, מסגרות מתגלגלות והלוואות ישירות מחברות הכרטיסים. הריביות בחלק מהמסלולים גבוהות משמעותית מריבית בנק ישראל, ולכן חשוב להבין את עלות האשראי האמיתית לפני
שמגלגלים חוב. מנגד, התחרות בין החברות מייצרת לצרכנים הטבות של ממש: מועדוני לקוחות, נקודות, החזרי כספים והנחות בדלק ובמזון, שמי שמשווה ביניהן יכול לחסוך מאות שקלים בשנה.
הענף נמצא בתנופת שינוי מתמדת: ארנקים דיגיטליים כמו אפל פיי וגוגל פיי החליפו את הפלסטיק
בטלפון, הקניות באינטרנט הפכו את הכרטיס לשער התשלום המרכזי ברשת, וכרטיסים חוץ-בנקאיים מציעים חלופה למי שמחפש מסגרת נוספת. עבור המשקיעים, חברות הכרטיסים הן גם סיפור בורסאי - עם רווחים מעמלות ומאשראי צרכני,
ורגולציה שמלווה כל מהלך שלהן מקרוב. לצרכן מומלץ לבדוק אחת לתקופה את דמי הכרטיס, את גובה המסגרת ואת ההטבות שהוא מנצל בפועל - החלפת כרטיס או מועדון היא פעולה פשוטה שיכולה להשתלם מאוד. גם העמלה הצולבת שמשלמים בתי העסק מפוקחת ויורדת בהדרגה, מהלך שאמור להוזיל את
המחירים לצרכן הסופי.
עמלת המט"ח שמופיעה בתעריפון מספרת רק חלק מהעלות. שער ההמרה, סוג הכרטיס, המטבע שנבחר במסוף, פיקדונות במלונות ומשיכת מזומן עשויים לשנות את החשבון. מדריך מעשי לתשלום חכם מעבר לים
החברה תשיק יחד עם השותפות את כרטיס 'סופרפליי', שיציע הטבות בתחום התיירות והצרכנות, ויתחרה ב'פלייקארד' של אל על. ההסכם כולל התחייבות של ישראייר להקצות מושבים בעונות השיא - והצבת יעד של 300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026
אחרי כניסתה לתוקף של הפסק האש והסרת ההגבלות על ידי פיקוד העורף - הישראלים חוזרים לשגרה כשלפי נתוני שבא נרשם זינוק חד בהוצאות באשראי שהסתכמו הבוקר ב-850 מיליון שקל
על פי נתוני חברת שבא, נרשמה ירידה של 26.9% בהוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי בשבוע הראשון של המלחמה, לעומת השבוע הקודם; ירידה של כ-70% בהלבשה והנעלה ועלייה של כ-21% בהוצאות על מזון
כך עולה מנתונים חדשים של הלמ"ס לפברואר-אפריל השנה. עוד עולה מהנתונים כי בקטגוריית מוצרי תעשייה, המהווה 19% מההוצאה, חלה ירידה של 1.2%. ב-2024 עלה סך כל הרכישות ב-9.8%, לאחר עלייה של 1.4% בלבד ב-2023