כמה כרטיסי אשראי באמת צריך?

לרוב אדם יכול להסתדר עם כרטיס אחד או שניים.

כרטיס נוסף יכול להיות שימושי בגלל הטבות, עמלת מט"ח טובה או גיבוי.

הבעיה מתחילה כשמחזיקים ארבעה או חמישה כרטיסים ומשלמים דמי כרטיס ומתקשים לעקוב אחרי ההוצאות.

אם כל כרטיס עולה 15 שקל בחודש, ארבעה כרטיסים עולים 720 שקל בשנה.

720 שקל בשנה הם הרף שההטבות צריכות לעבור. כרטיס שמחזיר 1% על הוצאה חודשית של 3,000 שקל מייצר 360 שקל בשנה, כלומר מכסה מחצית מהעלות של ארבעה כרטיסים. אותה הוצאה בכרטיס יחיד עם דמי כרטיס של 15 שקל עולה 180 שקל בשנה ומשאירה 180 שקל בכיס. השוואה בין מועדוני אשראי מתחילה במספר הזה ולא ברשימת ההטבות.

לכל כרטיס נלווית מסגרת אשראי שמדווחת למאגר נתוני האשראי, וסך המסגרות הפתוחות משפיע על הדירוג גם כשלא מנצלים אותן. את הסכום המדויק שנגבה אפשר לראות בדוח השנתי על עמלות שחברת האשראי שולחת אחת לשנה, ובו מרוכזים דמי הכרטיס וכל החיובים הנלווים.

העלות הגדולה יותר היא אובדן השליטה. כשכל כרטיס יורד בתאריך אחר, קשה לראות את ההוצאה הכוללת.

חלק מהכרטיסים מונפקים ישירות מחברת האשראי, בלי חשבון בנק מאחוריהם, ואז החיוב החודשי יורד בהוראת קבע מהחשבון הקיים. כרטיס אשראי חוץ בנקאי מגיע עם דף חיוב נפרד ומועד חיוב משלו, ולכן הוא מרחיב את המעקב הנדרש בדיוק כשמנסים לצמצם אותו.

כדאי לעבור אחת לחצי שנה על כל הכרטיסים ולשאול: האם משתמשים בו? מה הוא עולה? מה הוא באמת נותן?

כרטיס שמשלם על עצמו בהטבות אמיתיות יכול להיות משתלם. כרטיס שלא משתמשים בו הוא בעיקר רעש.