מה ההבדל בין תשלומים רגילים לקרדיט?

בתשלומים רגילים בית העסק מחלק את המחיר לכמה חיובים, והצרכן משלם בדרך כלל את אותו סכום שהיה משלם בתשלום אחד. בקרדיט חברת האשראי מספקת את המימון וגובה עליו ריבית.

מוצר שעולה 6,000 שקל בשישה תשלומים רגילים מסתכם ב-1,000 שקל בכל חודש. בקרדיט הסכום הכולל גדל מעבר ל-6,000.

בקרדיט של 6,000 שקל לשישה חודשים בריבית שנתית של 12%, ההחזר החודשי הוא כ-1,035 שקל וסך התשלומים כ-6,210 שקל. 210 השקלים האלה הם המחיר של הפריסה עצמה. שיעור של 12% על 6,000 שקל לשנה שלמה מגיע ל-720 שקל, וחצי שנה כזו הייתה אמורה לעלות 360. ההפרש נובע מכך שהריבית נגבית בכל חודש על היתרה שנותרה, וזו מצטמצמת עם כל תשלום עד שהיא מתאפסת. העלות הכוללת של עסקת קרדיט גדלה ככל שהתקופה מתארכת: פריסה של אותו סכום ל-24 חודשים מייצרת כ-778 שקל ריבית, כמעט פי ארבעה, מפני שהיתרה הממוצעת נשארת גבוהה זמן ארוך יותר.

בתשלומים רגילים בית העסק סופג את עלות הפריסה, ולכן חלק מהחנויות מתמחרות הנחה למשלמים בתשלום אחד, וההנחה שמוותרים עליה היא המחיר האמיתי של הפריסה. בדף החיוב עסקת קרדיט מופיעה עם שורת ריבית וסכום כולל גבוה ממחיר המוצר, ובתשלומים רגילים הסכום שמופיע זהה למחיר בקופה.

קיימות גם מסגרות של חיוב חודשי קבוע שבהן כל יתרה פתוחה נדחית לחודש הבא ונושאת ריבית. זה למעשה אשראי מתגלגל.

הריבית בקרדיט נגבית על היתרה, ולכן חיוב חדש שנכנס לפני שהקודם נסגר מאריך את חיי החוב בעוד התשלום החודשי נשאר קבוע. המנגנון הזה מייצר מצב שבו הכרטיס נראה מאוזן בכל חודש בנפרד, והחוב עצמו מתקדם לאט מאוד. כשהעסקאות מפוזרות בין כמה כרטיסים, המידע מתפצל בין כמה דפי חיוב, וכמה כרטיסים באמת צריך הופכת לשאלה תפעולית. סכום שורות הקרדיט בכל הכרטיסים יחד, מול ההכנסה החודשית, הוא המספר שמראה את גודל החוב.

לפני אישור העסקה בקופה כדאי לבדוק אם כתוב "תשלומים" או "קרדיט", ומה שיעור הריבית. ההבדל מסתכם במילה אחת על המסך, ובעסקה של 6,000 שקל הוא שווה 210 שקל בפריסה לחצי שנה ו-778 שקל בפריסה לשנתיים.