כמה באמת עולה קרדיט בכרטיס אשראי?

קרדיט הוא הלוואה לכל דבר, גם כשהיא מופיעה בקופה כאפשרות תשלום.

בפריסה רגילה בית העסק מחלק את המחיר לכמה חיובים ונושא בעלות בעצמו; בקרדיט חברת האשראי מממנת את הפער בין רגע הקנייה לרגע התשלום, וגובה על המימון הזה ריבית.

מוצר ב-12 אלף שקל שנפרס ל-12 תשלומי קרדיט בריבית של 12% מסתכם בסביבות 12,800 שקל, תלוי במנגנון.

12% הוא שיעור שנתי שנגבה בפועל מדי חודש, כלומר קצב של 1% על היתרה בכל חיוב. הריבית של חודש אחד מצטרפת לבסיס שעליו מחושבת הריבית בחודש הבא, ומכאן שהשיעור האפקטיבי מטפס לכ-12.68% בשנה. הפער בין הנקוב לאפקטיבי גדל ככל שתדירות הגבייה עולה, וזו הסיבה ששיעור מפורסם נשמע תמיד נוח יותר מהסכום שמצטבר בסוף. 12.68% הם יותר מפי שניים מהפריים, שעומד על 5%. את השיעור עצמו אפשר לראות בדף הפירוט של הכרטיס לצד כל עסקה, ובקרדיט מתחדש היתרה נגררת לחודש הבא וצוברת ריבית נוספת.

החלוקה מראה לאן הולך הכסף: 12 תשלומים של כ-1,066 שקל מסתכמים בכ-12,794 שקל, מתוכם כ-794 שקל ריבית. בתשלום הראשון כ-120 שקל הם ריבית וכ-946 שקל קרן, ובאחרון כמעט כל הסכום קרן. הסדר הזה נובע מכך שהריבית מחושבת בכל חודש על היתרה שנותרה, וזו מצטמצמת עם כל חיוב, ולכן פירעון מוקדם חוסך הרבה יותר בתחילת התקופה מאשר בסופה. תשלומים רגילים מול קרדיט נבדלים בדיוק בשורה הזאת: בפריסה רגילה הריבית היא אפס.

1,066 שקל בחודש נשמעים כמו סכום נסבל, וזה מה שהצרכן רואה מול העיניים במקום המחיר הכולל. עסקת קרדיט אחת יכולה להיות סבירה. עשרות עסקאות שרצות במקביל הופכות במהירות לחוב קבוע שנגרר מחודש לחודש.

אותה רכישה במימון בהלוואה בנקאית ב-8% לשנה עולה כ-527 שקל ריבית, כ-267 שקל פחות. בקרדיט מתחדש נקבע החזר חודשי מינימלי והיתרה הפתוחה מתגלגלת הלאה, ולכן קצב ההחזר משפיע על העלות יותר מגובה החוב עצמו: חוב של 10,000 שקל שנפרע ב-500 שקל בחודש בריבית של 12% נסגר בכ-22 חודשים ועולה כ-1,215 שקל ריבית, יותר מכפול מהריבית שנצברת כשההחזר הוא 1,000 שקל בחודש. פריסה לתשלומים ללא ריבית מסירה את הרכיב הזה לגמרי, כשהיא זמינה.

מינוס בעו"ש נושא ריבית משלו, לעיתים גבוהה מזו של הקרדיט, ולכן ההשוואה נעשית מול כל החלופות יחד. המספר שקובע הוא סך התשלומים בפועל: 12,794 שקל מול מחיר מחירון של 12 אלף.