ארבעה כרטיסי אשראי בארנק? יכול להיות שאתם משלמים מאות שקלים על כלום

כמעט אף אחד לא מחליט שהוא צריך ארבעה כרטיסי אשראי. זה קורה בהדרגה: כרטיס אחד מגיע ממקום העבודה, לשני הצטרפנו בגלל קאשבק, השלישי נותן הנחה ברשת שבה אנחנו קונים והרביעי הגיע עם מזוודה, שובר או כמה מאות שקלים במתנה. כל אחד מהם היה הגיוני ברגע מסוים, אבל אחרי כמה שנים נשארים עם ארנק מלא ולא תמיד זוכרים למה אנחנו עדיין משלמים על כולם.

עצם ההחזקה בכמה כרטיסים אינה בהכרח בעיה. מי שטס הרבה יכול להפיק ערך מכרטיס עם עמלת מט"ח נמוכה, משפחה שקונה באופן קבוע ברשת מסוימת יכולה ליהנות מהטבות מועדון, וכרטיס נוסף יכול לשמש גיבוי בחו"ל. השאלה היא אם לכל כרטיס יש עדיין תפקיד - ובעיקר אם הוא מחזיר יותר כסף ממה שהוא עולה.

הבדיקה הראשונה פשוטה: כמה אתם משלמים על הכרטיסים בכל חודש. נניח שכרטיס אחד ניתן ללא דמי כרטיס, השני עולה 18 שקל בחודש, השלישי 22 שקל והרביעי 16 שקל. ביחד מדובר ב-56 שקל בחודש, או 672 שקל בשנה. עכשיו צריך לבדוק מה קיבלתם תמורתם. אם אחד הכרטיסים חסך 800 שקל בעמלות מט"ח, יש לו הצדקה ברורה. אם אחר סיפק במשך שנה הנחות בשווי 60 שקל אבל עלה 264 שקל, קשה יותר להצדיק אותו.

גם כרטיס חינם יכול לעלות לכם כסף

דמי הכרטיס הם רק העלות הגלויה. ככל שההוצאות מפוזרות על פני יותר כרטיסים, קשה יותר להבין בזמן אמת כמה המשפחה מוציאה. הסופר יורד מכרטיס אחד, הקניות באינטרנט מהשני, הוראות הקבע מהשלישי והחופשה מהרביעי. בכל אפליקציה מופיעים 3,000 או 4,000 שקל והסכום נראה סביר, אבל כשמחברים הכול אפשר לגלות שכבר עברתם 15 אלף שקל באמצע החודש.

לכן גם מי שמחזיק כמה כרטיסים יכול לבחור כרטיס מרכזי אחד שדרכו עוברת רוב ההוצאה השוטפת, ולהשתמש באחרים רק במקום שבו יש להם יתרון ברור. כך לא צריך לוותר על ההטבות, אבל קל יותר לראות את ההוצאה הכוללת.

הפיזור משפיע גם על הדרך שבה אנחנו תופסים את מסגרת האשראי. אם ארבע חברות נותנות יחד מסגרות של 80 אלף שקל, אין למשפחה עוד 80 אלף שקל להוציא. יש לה אפשרות להתחייב בסכום הזה. כאשר בכל כרטיס "עוד נשאר מקום", קל להמשיך לקנות גם כשההתחייבויות הכוללות כבר גבוהות. לכן המספר שצריך לבדוק לפחות פעם בחודש הוא סך החיובים בכל הכרטיסים יחד, ולא כמה מסגרת נשארה בכל אחד מהם.

ויש גם ההטבות. כרטיס יכול להציג עשרות הטבות לקולנוע, למסעדות, להופעות, למלונות ולטרקלינים, אבל הרשימה עצמה אינה שווה כסף. אם לא הלכתם השנה לקולנוע, 1+1 לקולנוע שווה לכם אפס. אם אינכם משתמשים בטרקלינים, גם ההטבה הזאת לא צריכה להיכנס לחישוב. במילים אחרות, שווי הכרטיס אינו מספר ההטבות שמופיעות באתר, אלא הכסף שבאמת חסכתם באמצעותן. אם שילמתם 240 שקל בשנה בדמי כרטיס ומימשתם הטבות בשווי 80 שקל, העובדה שהכרטיס מציע "מאות הטבות" לא משנה את החשבון.

אותו דבר קורה עם כרטיסי מועדון. 15% הנחה קבועה ברשת מסוימת נשמעת כמו סיבה טובה להחזיק כרטיס, אבל גם כאן צריך להשוות למחיר בשוק. אם מוצר עולה ברשת 200 שקל ו-170 שקל לאחר ההנחה, בזמן שמתחרה מוכר אותו ב-155 שקל, הנחת המועדון לא חסכה כסף - שילמתם 15 שקל יותר.

זה אחד היתרונות הגדולים של מועדוני לקוחות מבחינת הרשתות: מהרגע שיש לנו הנחה קבועה, קל להתחיל להשוות למחיר הרגיל של אותה רשת במקום למתחרים. כרטיס מועדון מועיל כאשר הוא מוזיל קניות שהיינו מבצעים שם ממילא. הוא מועיל פחות אם עצם קיומו גורם לנו להפסיק לבדוק מחירים.

• 29 שקל פה, 50 שקל שם: כמה אתם באמת מוציאים בשנה על מנויים?
• שאלות ותשובות על כרטיסי אשראי: הפיגור שנרשם במאגר, הפטור שנשמט והריבית שמוצגת בקטן

אז כמה כרטיסים באמת צריך?

אין מספר זהב - מה שחשוב זה אם לכל כרטיס שאתם מחזיקים יש סיבה מוצדקת. מי שטס הרבה יכול להחזיק כרטיס ייעודי לחו"ל. משפחה שמוציאה אלפי שקלים מדי חודש ברשת מזון אחת ומקבלת הנחה משמעותית יכולה להצדיק כרטיס נוסף. עצמאי עשוי לרצות כרטיס נפרד לעסק כדי להקל על המעקב, וכרטיס נוסף בחו"ל יכול להיות שימושי אם הכרטיס המרכזי נחסם.

המבחן הפשוט הוא אם אתם יכולים להסביר במשפט אחד למה כל כרטיס נמצא אצלכם. "זה הכרטיס שבו אני משלם בחו"ל בגלל עמלת המט"ח", "זה הכרטיס שנותן לנו הנחה משמעותית בסופר" או "דרכו עוברת ההוצאה העסקית" הן תשובות ברורות. אם התשובה היא בעיקר "יש לי אותו כבר שנים", כדאי לבדוק אם הוא עדיין נחוץ.

לפני שסוגרים כרטיס, עם זאת, כדאי לעבור על כמה חודשי חיובים. כרטיס שכמעט לא משתמשים בו יכול עדיין להכיל ביטוחים, סלולר, אינטרנט, תרומות, מנויים או אפליקציות. את החיובים שרוצים לשמור צריך להעביר לכרטיס אחר לפני הביטול.

הבדיקה הזאת יכולה לייצר חיסכון נוסף. דווקא בכרטיס הישן שאתם כמעט לא פותחים אפשר לגלות אפליקציה שגובה 39 שקל בחודש כבר שנתיים או מינוי ששכחתם ממנו. במקרה כזה, ניקוי הארנק הופך גם לניקוי של הוראות הקבע.

המזוודה שקיבלתם לפני שלוש שנים כבר לא רלוונטית

מתנות הצטרפות עושות את העבודה שלהן ביום שבו מצטרפים: מזוודה, שובר, 300 שקל או קאשבק מוגדל הם הטבה אמיתית. אבל אין סיבה שמתנה חד-פעמית תצדיק תשלום קבוע במשך שנים.

• הביטוח מתחדש כל שנה - אבל מתי בפעם האחרונה בדקתם על מה אתם משלמים?
• חוסכים בפיקדון ונמצאים במינוס? הבנק נהנה משני הצדדים

נניח שקיבלתם 300 שקל כשהצטרפתם לכרטיס לפני שלוש שנים, ומאז אתם משלמים עליו 20 שקל בחודש. בתקופה הזאת שילמתם 720 שקל בדמי כרטיס. המתנה שקיבלתם כבר מזמן לא מכסה את העלות. הבדיקה הנכונה היא להתייחס לכרטיס כאילו מציעים לכם אותו היום. אם לא הייתה מתנת הצטרפות, האם הייתם מוכנים לקחת אותו ולשלם עליו את דמי הכרטיס הנוכחיים? אם כן, צריך להיות ברור מה הערך שהוא נותן לכם עכשיו.

וגם דמי הכרטיס עצמם אינם בהכרח גזירת גורל. אם הכרטיס שימושי אבל עולה 22 שקל בחודש, אפשר לפנות לחברת האשראי ולבקש פטור או הנחה. לפעמים זה מספיק כדי להפוך כרטיס שכבר לא היה כדאי למשתלם מחדש. מצד שני, אין סיבה להחזיק כרטיס שאין בו צורך רק מפני שהצלחתם לבטל את דמי הכרטיס. כרטיס חינמי עדיין יכול להוסיף עוד חשבון לעקוב אחריו ועוד מקום שבו ההוצאות מתפזרות.

משפחה עם ארבעה או חמישה כרטיסים יכולה לגלות שהיא מוציאה 500–1,000 שקל בשנה על דמי כרטיס, ועוד כסף על הטבות שלא נוצלו או תנאים פחות טובים בכרטיסים מסוימים. לא צריך בהכרח להישאר עם כרטיס אחד, ולא צריך לבטל כרטיס שנותן ערך אמיתי. מספיק לעבור פעם בשנה על הארנק ולשאול על כל אחד מהם שאלה אחת: אם לא היה לי אותו היום, האם הייתי מצטרף אליו מחדש?

אם התשובה היא לא, ייתכן שאתם ממשיכים לשלם על החלטה שקיבלתם לפני כמה שנים וכבר אינה משתלמת לכם.