1,000 ק"מ בטעינה ומיליון ק"מ שימוש? ג'ילי מבטיחה הרבה - אבל הניסוי רק מתחיל
ג'ילי מתכננת להתחיל ב-2027 ניסוי בכ-1,000 מכוניות עם סוללות מצב מוצק; החברה מדברת על טווח של יותר מ-1,000 ק"מ, צפיפות אנרגיה של יותר מ-500 ואט-שעה לק"ג ואורך חיים של מיליון ק"מ, אך הנתונים האלה עדיין אינם זמינים יחד במכונית סדרתית
ג'ילי יצרניות הרכב מדברות כבר שנים על סוללות מצב מוצק, שאמורות לשפר את הטווח, המשקל והבטיחות של המכוניות החשמליות. ג'ילי הסינית מתכוננת כעת להעביר את הסוללה שלה מהמעבדה לניסוי רחב במכוניות שנוסעות בכבישים.
במהלך 2026 מתכננת החברה לבדוק את הסוללות בתנאי נסיעה אמיתיים. ב-2027 היא רוצה להרחיב את הניסוי לצי של כ-1,000 מכוניות. לקבוצת ג'ילי יש כמה מותגים שבהם היא יכולה לבדוק את הסוללה, בהם ג'ילי, זיקר, לינק אנד קו, וולוו, פולסטאר, לוטוס וסמארט. החברה עדיין לא הודיעה באילו דגמים ייערך הניסוי.
המספרים שג'ילי מציגה גבוהים מאוד: צפיפות אנרגיה של יותר מ-500 ואט-שעה לק"ג, טווח נסיעה של יותר מ-1,000 ק"מ ואורך חיים שעשוי להגיע למיליון ק"מ.
עם זאת, המכוניות שג'ילי מתכננת להעלות לכביש ב-2027 יהיו חלק מניסוי ולא מייצור המוני. גם היעד של יותר מ-500 ואט-שעה לק"ג שייך בעיקר לשלב מתקדם יותר, שאליו החברה מקווה להגיע סביב 2030. נכון לעכשיו, לג'ילי אין מכונית סדרתית שמציעה יחד טווח של יותר מ-1,000 ק"מ, צפיפות כזאת ואורך חיים של מיליון ק"מ.
תאי סוללת הלהב הקצרה של ג'ילי בקו הייצור, אתר יצרן
למה צפיפות האנרגיה משנה?
צפיפות אנרגיה מראה כמה חשמל אפשר לאחסן בכל קילוגרם של הסוללה. ככל שהצפיפות גבוהה יותר, אפשר לאחסן יותר חשמל בלי להגדיל את משקל הסוללה. סוללה עם צפיפות כפולה לא חייבת לספק טווח כפול. יצרנית הרכב יכולה להשתמש בה כדי להגדיל את הטווח, אך היא יכולה גם לבחור בסוללה קטנה וקלה יותר שתספק את אותו טווח כמו סוללה גדולה וכבדה.
למשקל יש השפעה גדולה על מכונית חשמלית. סוללה גדולה מכבידה על הרכב, ורכב כבד יותר צריך יותר חשמל כדי לנסוע. אם אפשר לאחסן יותר חשמל בסוללה באותו משקל, ניתן להגדיל את הטווח בלי להכביד עוד יותר על המכונית.
ברוב הסוללות שנמצאות כיום במכוניות יש חומר נוזלי שמעביר את המטען החשמלי בין חלקי התא. בסוללת מצב מוצק החומר הזה מוחלף בחומר מוצק. השינוי עשוי לאפשר שימוש בחומרים שמספקים יותר אנרגיה, להקטין את המשקל ולשפר את הבטיחות.
אם ג'ילי תצליח להגיע לצפיפות של 500 ואט-שעה לק"ג בסוללה שאפשר לייצר בכמויות גדולות ובמחיר סביר, זו תהיה קפיצה גדולה לעומת הסוללות שנמצאות כיום במכוניות סדרתיות.
ההבטחה גדולה, אבל גם הקושי
סוללות מצב מוצק יכולות לשפר משמעותית את המכונית החשמלית. סוללה שמאחסנת יותר חשמל ושוקלת פחות יכולה להגדיל את טווח הנסיעה, לשפר את הביצועים ולהפחית את צריכת החשמל. החומר המוצק עשוי גם להיות דליק פחות מהחומר הנוזלי שנמצא בסוללות הקיימות ולהקטין את הסיכון לשריפה. גם אורך החיים משמעותי. אם הסוללה באמת תחזיק מעמד לאורך מאות אלפי קילומטרים בלי לאבד חלק גדול מהיכולת שלה, בעלי הרכב יחששו פחות מהצורך להחליף סוללה יקרה. הדבר עשוי לעזור גם לשמור על מחיר המכונית בשוק המשומשות.
אלא שהצלחה בתא אחד במעבדה עדיין רחוקה מייצור של מיליוני תאים למכוניות. כל התאים צריכים לעבוד בצורה דומה, להחזיק מעמד לאורך שנים ולהיות זולים מספיק כדי שהרכב לא יתייקר בצורה חדה.
היצרניות עדיין מתמודדות עם כמה בעיות. החומרים השונים בסוללה צריכים להישאר מחוברים היטב, גם כשהם מתרחבים ומתכווצים בזמן טעינה ונסיעה. צריך גם למנוע היווצרות של דנדריטים, שהם מבנים קטנים שעלולים לפגוע בסוללה, ולוודא שהיא עובדת בקור ובחום. נוסף על כך, תהליך הייצור חייב להיות מהיר ואמין. גם שיעור קטן של תאים פגומים יכול לגרום להפסדים גדולים במפעל שמייצר מיליוני תאים.
יש גם הבדל בין צפיפות האנרגיה של תא בודד לבין הצפיפות של הסוללה השלמה שמותקנת במכונית. הסוללה כוללת גם מערכת קירור, מעטפת, כבלים ומערכות בטיחות. החלקים האלה מוסיפים משקל, ולכן הצפיפות של הסוללה השלמה תמיד נמוכה מזו של התא הבודד.
שנת 2027 תהיה חשובה בעיקר משום שג'ילי תוכל לבדוק את הסוללות במכוניות אמיתיות ולא רק במעבדה. הניסוי יאפשר לחברה לראות כיצד הן מתמודדות עם נסיעות יומיומיות, מזג אוויר משתנה וטעינות חוזרות לאורך זמן. אם הניסוי יצליח וג'ילי תוכל להתחיל ייצור המוני סביב 2030 במחיר סביר, סוללות מצב מוצק עשויות להפוך משלב ההבטחות למוצר שמגיע לכביש.
