נפל בחניון חשוך - דניה סיבוס תשלם 186 אלף שקל
שומר לילה בן 62 יצא לסיור שגרתי בחניון של פרויקט גינדי TLV, מעד בחושך על תעלת חשמל שנשארה על הרצפה ושבר את הירך השמאלית. שבע שנים אחר כך חייב בית משפט השלום את דניה סיבוס ואת מנורה מבטחים לשלם לו 186 אלף שקל - אחרי שהנזק כולו, 827 אלף שקל, נבלע בתגמולי הביטוח הלאומי.
התובע, עולה חדש שהגיע מרוסיה ב-2017, עבד בשתי משרות: ביום התקין גלאי עשן, ובערבים שמר באתר הבנייה שבו שימשה דניה סיבוס קבלן ראשי. בכל משמרת ערך סיורים של 45 עד 50 דקות בשש קומות חניון תת קרקעי, סרק נקודות בקרה וצילם ברקודים. בקומה מינוס אחת נתקלה רגלו בפסולת בניין שאיש לא פינה. הוא פונה באמבולנס לאיכילוב, נותח לקיבוע השבר ושהה 64 ימים באשפוז. מומחה בית המשפט קבע לו 30% נכות אורתופדית לצמיתות.
בתביעה טען השומר כי החברה "לא סילקה ו/או מנעה מפגעים הקיימים באתר הבניה" וכי "לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה". דניה סיבוס השיבה שהחניון היה מואר ושהתובע עצמו התרשל: לפי תחקיר פנימי שערכה, הוא פסע לאחור ונתקל בתעלה מבלי לוודא שהנתיב פנוי.
מי ערך את התחקיר - ומי נעדר ממנו?
השופט אמיר צ'כנוביץ פירק את גרסת החברה. התחקיר הפנימי נערך בלי לשמוע את הנפגע, ושני האנשים שעמדו מאחורי הגרסה כלל לא ראו את הנפילה. "מדובר בעדות מפי השמועה אשר לא ניתן לסמוך עליה", קבע. גם תמונות גופי התאורה נפסלו כראיה, אחרי שמנהל הפרויקט הודה שצולמו בידי אחר, ושהגופים המצולמים כלל אינם מעל מקום הנפילה.
מנהל הפרויקט אישר בעדותו נתון מהותי נוסף: אין נוהל שבודק בסוף יום העבודה אם פסולת הבניין פונתה. השופט קבע שהיעדר נוהל כזה "מהווה הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית" ומעיד על "סטייה מסטנדרט מקובל של חברת בנייה". האחריות חולקה: 90% על דניה סיבוס, 10% על חברת השמירה שהעסיקה את השומר, ולנפגע נזקף אשם תורם של 10% בלבד. מאבקים על שיעור האשם התורם מגיעים לבתי המשפט לעתים קרובות, כמו במקרה שבו מעסיק דרש 80% אשם תורם מפועל שנפל שלוש קומות.
15 אלף שקל הוצאות על ההודעה לצדדים שלישיים
דניה סיבוס ניסתה לגלגל את החבות אל חברת השמירה ואל סוכנות הביטוח שלה, מכוח חוזה ההתקשרות ופוליסת הביטוח שנערכה לטובתה. השופט דחה את ההודעה לצדדים השלישיים: תניית השיפוי בחוזה מכסה רק נזק שנגרם ממעשי חברת השמירה, והפוליסה מעניקה כיסוי לאחריות שילוחית בלבד. "מדובר באחריות ישירה של הנתבעת אשר אינה מכוסה בפוליסה", נקבע - והחברה חויבה ב-15 אלף שקל הוצאות לטובת הצדדים השלישיים.
איך תביעה שנבלעה מייצרת פיצוי?
בשאלת אובדן כושר ההשתכרות העדיף השופט דווקא את המומחה התעסוקתי מטעם הנתבעות, שקבע פגיעה של 65% בכושר העבודה, על פני המומחה מטעם התובע שדיבר על אובדן מלא. הסיבה: הנפגע חזר בגיל 69 לעבוד כשומר בישיבה במשרה חלקית - עובדה שאינה מתיישבת עם טענה לאובדן כושר של 100%.
חישוב הנזק הסתכם ב-919,835 שקל: 528 אלף הפסדי שכר לעבר, 200 אלף כאב וסבל, והיתרה בגין פנסיה, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. אחרי ניכוי האשם התורם נותרו 827,851 שקל - פחות מתגמולי הביטוח הלאומי ששולמו וישולמו לנפגע, שנאמדו בחוות דעת אקטוארית ב-1.07 מיליון שקל. במצב כזה התביעה "נבלעת" בתגמולים, והתובע יוצא בדרך כלל בלא פיצוי מהמזיק.
כאן נכנס סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי: כשהנזק נבלע, הנפגע זכאי לתוספת של 25% מחלקו של מזיק שאינו מעסיקו. חלקה של דניה סיבוס בנזק, 745 אלף שקל, הניב פיצוי של 186,266 שקל, בתוספת אגרה, שכר טרחה של 20% והחזר עלות חוות הדעת.
- דניה סיבוס: ההכנסות ירדו ב-3%; ה-EBITDA עלה ב-4% ל-75.5 מ׳ שקל
- לוקסנבורג ממשיך לממש בדניה: לפידות מכרה מניות ב-120 מיליון שקל בדיסקאונט של כ-5%
הביטוח הלאומי טרם אמר את המילה האחרונה: בפברואר הוא הגיש נגד שתי החברות תביעת שיבוב נפרדת על 1.53 מיליון שקל.
