ארה"ב שופכת מיליארדים על מינרלים קריטיים - ואירופה נשארת מאחור
וושינגטון התחייבה לכ-40 מיליארד דולר לפרויקטים בתחום המינרלים הקריטיים ואף רכשה אחזקות בחברות, בעוד האיחוד האירופי מתקדם בעיקר דרך הקלות רגולטוריות; בתעשייה מזהירים שהפער בקצב ובמימון עלול לפגוע ביכולת של אירופה לעמוד ביעדי 2030
מינרלים האיחוד האירופי חושש שהוא מאבד קרקע לארה"ב במרוץ להבטחת אספקה של מינרלים קריטיים, בזמן שמדינות המערב מנסות לצמצם את התלות בסין בחומרי גלם שנדרשים לתעשיות ביטחוניות, לרכב חשמלי, לאנרגיה ירוקה ולמערכות רובוטיקה.
בארה"ב הממשל פועל בשנתיים האחרונות בקצב מהיר יותר, עם התחייבויות מימון של כ-40 מיליארד דולר לפרויקטים בתחום המינרלים מאז 2022, לצד השקעות ישירות בחברות כרייה. וושינגטון גם מפעילה לחץ דיפלומטי כדי שחברות אמריקאיות יזכו במכרזים במדינות כמו קונגו וקניה.
אירופה מאשרת פרויקטים, ארה"ב שמה כסף
באירופה נבחרו בחודשים האחרונים עשרות פרויקטים אסטרטגיים בכרייה, עיבוד ומיחזור, שאמורים ליהנות מהליכי רישוי מהירים יותר. האיחוד והמדינות החברות התחייבו השנה לכ-6 מיליארד אירו בתחום, אך בתעשייה טוענים שהקצב עדיין איטי מכדי לייצר שינוי משמעותי בשרשרת האספקה. אחד הפערים המרכזיים הוא במבנה התמיכה. בארה"ב הממשל אינו מסתפק בהקלות רגולטוריות, אלא נכנס לעסקאות, מעניק הלוואות, רוכש אחזקות ומתחייב לרכישות עתידיות. באירופה, לעומת זאת, עצם ההכרזה על פרויקט כ"אסטרטגי" אינה מבטיחה מימון ציבורי.
הפער הזה בולט במיוחד בענף המתכות הנדירות. משרד ההגנה האמריקאי השקיע 400 מיליון דולר כדי לרכוש 15% מ-MP Materials, יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות, והעמיד לה בנוסף הלוואה של 150 מיליון דולר.
הממשל גם חתם עם החברה על הסכם לעשר שנים שמבטיח מחיר מינימום של 110 דולר לקילוגרם לניאודימיום-פרזאודימיום, חומר המשמש לייצור מגנטים קבועים עבור רכבים חשמליים, רובוטיקה ויישומים תעשייתיים נוספים.
החשש באירופה: תלות חדשה בארה"ב
בבריסל חוששים שהפער לא יסתכם רק באובדן השקעות. אם ארה"ב תמשיך לרכוש אחזקות בחברות כרייה ולבנות שרשראות אספקה בשליטתה, אירופה עלולה לעבור מתלות בסין לתלות גוברת בוושינגטון. החשש התחזק לאחר שחברות שבהן מחזיק הממשל האמריקאי החלו לרכוש נכסים גם באירופה. USA Rare Earth, שבה מחזיקה ממשלת ארה"ב ב-10%, רכשה לאחרונה את החברה הבריטית Less Common Metals וגם רכשה נתח של 13% בחברת Carester הצרפתית.
במקביל, ארה"ב מנסה להקים מסגרת בינלאומית חדשה בשם Forge, שנועדה לחבר בין מדינות ולפתח שרשראות אספקה של מינרלים קריטיים מחוץ לסין. באיחוד האירופי בוחנים את המהלך בזהירות, בין היתר בגלל היחסים המתוחים עם ממשל טראמפ.
גורמים באיחוד טוענים שאירופה צריכה לפעול באופן עצמאי יותר ולהשתמש בכלים פיננסיים דומים לאלה שמפעילה ארה"ב - כולל התחייבויות רכישה, השקעות ישירות ותמיכה מהירה בפרויקטים. במקביל, בריסל בוחנת הידוק שיתוף הפעולה עם מדינות כמו קנדה ויפן.
יעדי 2030 בספק
הבעיה עבור האיחוד היא שגם הפרויקטים שכבר אושרו עשויים להגיע מאוחר מדי. בית המשפט האירופי לביקורת הזהיר בפברואר כי מבין 75 הפרויקטים האסטרטגיים שנבחרו, רבים ככל הנראה לא יספיקו לתרום להשגת יעדי 2030 של האיחוד בתחום חומרי הגלם. בתעשייה טוענים שגם לאחר ההכרזה על פרויקטים אסטרטגיים, הליכי הרישוי נותרו מורכבים והתמיכה הכספית מוגבלת. עבור חלק מהחברות, המעמד החדש משפר את הנראות מול משקיעים וממשלות, אך לא משנה מהותית את יכולתן לממן הקמת מכרות ומתקני עיבוד.
המרוץ נעשה חשוב יותר ככל שהמערב מבקש לבנות מחדש תעשיות ביטחוניות, להרחיב ייצור סוללות ולהגדיל השקעות באנרגיה נקייה. כמעט כל התחומים האלה תלויים בחומרי גלם שסין עדיין שולטת בחלק גדול מהכרייה, העיבוד או הייצור שלהם.
