
10 ימים פחות בדרך לאירופה: דרום קוריאה בוחנת חלופה לתעלת סואץ
דרום קוריאה בודקת נתיב חדש להעברת סחורות לאירופה. אוניית המכולות פאן-סטאר אקרו יצאה בסוף השבוע מנמל בוסאן ותפליג דרך אזור הקוטב הצפוני. זו הפעם הראשונה שאוניית מכולות דרום קוריאנית יוצאת להפלגה מסחרית במסלול הזה.
האונייה תפליג צפונה לאורך חצי האי קמצ'טקה שבמזרח רוסיה, תחצה את ים ברינג ותיכנס לנתיב הים הצפוני, שעובר לאורך החוף הצפוני של רוסיה. משם היא תמשיך לנמל פליקסטו בבריטניה, לרוטרדם בהולנד ולגדנסק בפולין. לאחר מכן היא תחזור לבוסאן באותה דרך. המסע המלא, כולל החזרה לקוריאה, צפוי להימשך כ-45 ימים. האונייה אמורה להגיע לבריטניה בתחילת ספטמבר, להמשיך להולנד ולפולין ולחזור לבוסאן בתחילת אוקטובר.
מדובר בינתיים בהפלגת מבחן שנתמכת בידי ממשלת קוריאה, ולא בקו קבוע. במהלך המסע ייבדקו זמן ההפלגה, צריכת הדלק, עלויות ההפעלה, מצב הקרח והיכולת לעמוד בלוח הזמנים. הממשלה רוצה לבדוק אם ניתן להפוך את הדרך דרך הקוטב הצפוני לנתיב מסחרי קבוע עד 2030 ולחזק את מעמדו של נמל בוסאן כמרכז להעברת סחורות בין אסיה לאירופה.
היתרון העיקרי של המסלול הוא המרחק. הדרך דרך הקוטב הצפוני קצרה בכ-7,000 קילומטר מהמסלול הרגיל שעובר דרך האוקיינוס ההודי, הים האדום ותעלת סואץ. לפי ההערכות בקוריאה, היא עשויה לחסוך כעשרה ימי הפלגה ולקצר את הדרך בעד 35%. החיסכון בפועל תלוי בנמלי המוצא והיעד, במזג האוויר ובמצב הקרח.
מסלול קצר יותר עשוי להקטין את צריכת הדלק ואת עלויות ההפעלה של האונייה. הוא גם מאפשר לעקוף את הים האדום, שבו עלה הסיכון לאוניות ואת תעלת סואץ. החסימה של התעלה ב-2021 הראתה עד כמה הסחר העולמי תלוי במעבר הזה, כאשר אוניית מכולות שנתקעה במקום עצרה את התנועה למשך כמה ימים
האונייה שנבחרה למסע יכולה לשאת מטען בהיקף השווה ל-2,758 מכולות באורך 20 רגל. בהפלגה הנוכחית היא נושאת מטען בהיקף השווה ל-737 מכולות כאלה, ובו חלקי רכב, מוצרים כימיים וכלי רכב משומשים. יחד עם מכולות ריקות, היקף המטען הכולל שווה ל-837 מכולות באורך 20 רגל, פחות משליש מכושר הנשיאה של האונייה.
העובדה שהאונייה אינה מלאה מראה שהמטרה העיקרית של ההפלגה היא לבחון את הדרך ולא להרוויח ממנה כמה שיותר כבר במסע הראשון. אם קוריאה תרצה לפתוח בעתיד קו קבוע, היא תצטרך להראות שיש מספיק מטען בשני הכיוונים ושעלות ההפלגה אכן נמוכה מהדרך הרגילה.
האונייה מתאימה להפלגה באזורים קרים, אך אינה שוברת קרח. על סיפונה נמצאים יותר מ-20 אנשי צוות שעברו הכשרה מיוחדת לתנאים באזור הקוטב הצפוני. הצוות יקבל בזמן אמת מידע על מזג האוויר ועל מיקום הקרח. אם המעבר יהיה חסום, האונייה תצטרך לשנות את הדרך.
האונייה מתאימה להפלגה באזורים קרים, אך אינה שוברת קרח. על סיפונה נמצאים יותר מ-20 אנשי צוות שעברו הכשרה מיוחדת לתנאים באזור הקוטב הצפוני. הצוות יקבל בזמן אמת מידע על מזג האוויר ועל מיקום הקרח. אם המעבר יהיה חסום, האונייה תצטרך לשנות את הדרך.
- הרווחים שוברים שיאים, הקוספי ממשיך ליפול: כך המינוף הפך את קוריאה לשוק מסוכן
- העלייה של 60% בקוריאה נשענת על שאלה אחת: מי בעצם קונה את המניות
השימוש בנתיב הים הצפוני כבר גדל. בשנה שעברה נרשמו בו 103 מעברים, לעומת 43 ב-2022, ורובם בוצעו בידי אוניות הקשורות לרוסיה ולסין. עם זאת, המסלול עדיין פתוח בעיקר בחודשי הקיץ ותלוי מאוד במזג האוויר. גם עלויות הביטוח, הצורך בצוות מיומן והמחסור בנמלים גדולים לאורך הדרך עלולים למחוק חלק מהחיסכון בזמן ובדלק.
קיים גם חשש סביבתי. יותר אוניות באזור עלולות להגדיל את פליטת המזהמים סמוך לקרח, ותאונה או דליפת דלק יהיו קשות לטיפול בגלל המרחק מנמלים ומכוחות הצלה. ההפלגה הנוכחית תראה אם הדרך הקצרה על המפה יכולה להפוך גם לנתיב מסחרי קבוע ומשתלם.