פוטין דחה הפסקת אש בים השחור; זלנסקי דוחה בחירות: "צונאמי שיפצל את אוקראינה"

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתמודד עם לחץ בשתי חזיתות. מול רוסיה, ניסיון להגיע להפסקת אש מוגבלת בים השחור נדחה והפגיעה בנמלים ובנתיבי הסחר הולכת ומכבידה על יצוא התבואה. בתוך אוקראינה, הקריאה לקיים בחירות גם בזמן המלחמה מציבה בפניו את האתגר הפוליטי הישיר ביותר מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022.

לדברי זלנסקי, אוקראינה הציעה לרוסיה להפסיק את התקיפות נגד ספינות המובילות סחורות חקלאיות בים השחור. מוסקבה דחתה את ההצעה ודרשה בתמורה התחייבות אוקראינית להפסיק את התקיפות על תשתיות האנרגיה הרוסיות.

"נראה שהעמדה שלהם היא שהם לא יתקפו את מסדרון התבואה שלנו רק אם נפסיק לתקוף את מגזר האנרגיה שלהם", אמר זלנסקי בתדרוך לעיתונאים בקייב. לדבריו, אוקראינה מוכנה לדון בהפסקת אש בתחום האנרגיה, אבל רק על בסיס הדדי: "אם מדובר בחקלאות - אז חקלאות; אם באנרגיה - אז אנרגיה; ואם בהפסקת אש מלאה - אז הפסקת אש מלאה".

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר כי התקיפות האוקראיניות באמצעות כטב"מים גרמו נזק לכלכלה הרוסית, בין היתר לבתי זיקוק ולמתקני יצוא. עם זאת, הוא הגדיר את ההצעות שהגיעו מקייב כ"בלתי קבילות" ובחלק מהמקרים כ"אקזוטיות", וחזר על הדרישה שכל הסדר יתבסס על המציאות בשטח.

העימות בים השחור כבר אינו מתנהל רק בין מטרות צבאיות. רוסיה ואוקראינה מגבירות את התקיפות על נמלים, מסופי תבואה וספינות מסחריות, דווקא בעיצומה של עונת הקציר. רוסיה ואוקראינה סיפקו יחד כ-27.3% מיצוא החיטה העולמי בעונת 2025-2026, כך שהפגיעה בנתיבי השילוח עלולה להשפיע גם על מחירי המזון ועל זמינות התבואה במדינות היבואניות.

לפי S&P Global, התקיפות הרוסיות בנמלי מחוז אודסה הוציאו מכלל שימוש כשליש מכושר יצוא התבואה של אוקראינה. במקביל, תקיפות במסופי נובורוסיסק ובנתיבי השיט בים אזוב פוגעות גם ביצוא הרוסי. בין 1 ביולי ל-14 באוגוסט הסתכם יצוא החיטה האוקראיני בכ-1.29 מיליון טונות, לעומת כ-1.52 מיליון טונות בתקופה המקבילה אשתקד. יצוא התירס במחצית הראשונה של אוגוסט הסתכם בכ-89 אלף טונות בלבד, פחות ממחצית מהכמות שנשלחה בתקופה המקבילה.

נמלי אודסה רבתי מטפלים בכ-90% ממשלוחי התבואה הימיים של אוקראינה. זלנסקי אמר כי הציע למספר מנהיגים זרים להשתמש בכלי שיט של מדינותיהם לצורך יצוא תוצרת חקלאית מאוקראינה ומרוסיה, אבל הודה כי אינו מעריך שמוסקבה תסכים לכך.

השר שפוטר הפך ליריב פוליטי

לצד הלחץ הצבאי והכלכלי, זלנסקי נדרש כעת להתמודד גם עם קריאה לבחירות מצד מיכאילו פדורוב, שר ההגנה לשעבר ואחד הפוליטיקאים הפופולריים במדינה. פדורוב פוטר בחודש שעבר לאחר עימותים עם הצמרת הצבאית, והדחתו הובילה להפגנות בקייב ובערים נוספות.

פדורוב, בן 35, כיהן בעבר כשר הדיגיטל והיה מזוהה עם המעבר של אוקראינה לשימוש נרחב ברחפנים ובמערכות דיגיטליות בזמן המלחמה. הוא היה גם חלק מהמערכת שהביאה את זלנסקי לשלטון ב-2019, אבל כעת הוא הופך לאחד ממבקריו הבולטים.

• ארה"ב בוחנת רחפנים מאוקראינה: קייב וושינגטון בדרך להסכם ראשון מסוגו
• פוטין: "מאמין שהמלחמה באוקראינה מתקרבת לסופה"

בסרטון שפרסם קרא פדורוב "להחזיר תהליך דמוקרטי מלא גם בתוך מלחמה ממושכת". הוא מתח ביקורת על היעדר שקיפות, על הקצב האיטי של הרפורמות ועל מינויים המתבססים, לדבריו, על נאמנות אישית ולא על מקצועיות. פדורוב לא הזכיר את זלנסקי בשמו, אך טען כי "הדמוקרטיה אינה יכולה להיות בת ערובה של רוסיה".

זלנסקי דחה את הקריאה בתקיפות. "אם אנחנו רוצים לקרוע את המדינה לגזרים, אנחנו יכולים ללכת לבחירות באמצע מלחמה כזאת", אמר. לדבריו, בחירות כעת יהיו "צונאמי למדינה שיפצל את אוקראינה".

הוא לא סגר לחלוטין את הדלת. זלנסקי אמר כי יסכים לבחירות אם בעלות בריתה של אוקראינה יצליחו ליצור תנאים שיאפשרו לערוך אותן באופן בטוח, חוקי ודמוקרטי. התנאים האלה יצטרכו לאפשר הצבעה של החיילים בחזית, של תושבים באזורים המותקפים ושל מיליוני אוקראינים שנמלטו לחו"ל - וכל זאת בלי שהקלפיות והמצביעים יהיו חשופים לירי רוסי.

הכהונה הסתיימה, אבל החוק הצבאי נמשך

הבחירות האחרונות לנשיאות ולפרלמנט נערכו ב-2019. כהונתו בת חמש השנים של זלנסקי הסתיימה רשמית במאי 2024, אולם מאז הפלישה הרוסית הונהג במדינה חוק צבאי, שבמסגרתו לא ניתן לקיים בחירות ארציות. לכן זלנסקי ממשיך לכהן כנשיא עד שניתן יהיה לבחור מחליף.

הקושי אינו משפטי בלבד. מיליוני אזרחים נעקרו מבתיהם או עזבו את המדינה, יותר ממיליון אוקראינים משרתים בכוחות הביטחון וכחמישית משטח המדינה נמצאת תחת כיבוש רוסי. קיום בחירות בתנאים האלה מעלה שאלות לגבי ביטחון המצביעים, נגישות לקלפיות, פיקוח על ההליך וייצוגם של חיילים ותושבי השטחים הכבושים.

• פרמאונט וקליפורניה פותחות במגעים: האם עסקת וורנר תצא לדרך?
• 10 ימים פחות בדרך לאירופה: דרום קוריאה בוחנת חלופה לתעלת סואץ

אבל מאחורי ההתנגדות לבחירות קיימת גם שאלה פוליטית. סקר של מכון Socis שפורסם בתחילת אוגוסט העניק לזלנסקי 22.3% בסיבוב הראשון, לעומת 21.4% למפקד הצבא לשעבר ולרי זלוז'ני ו-13.1% לפדורוב. לפי אותו סקר, זלנסקי עלול להפסיד בסיבוב השני לכל אחד משניהם. עם זאת, רוב התגובות הציבוריות לעצם קיום הבחירות במהלך המלחמה היו שליליות, וגם חלק מתומכיו של פדורוב הסתייגו מהעיתוי.

הדילמה של זלנסקי ברורה: הבחירות עשויות לחזק את הלגיטימציה הדמוקרטית של השלטון, אבל הן גם עלולות לפתוח מאבק פוליטי פנימי בזמן שרוסיה מגבירה את התקיפות ומפעילה לחץ על התשתיות ועל הכלכלה האוקראינית. מנגד, ככל שהמלחמה נמשכת ללא אופק ברור, יהיה קשה יותר לדחות לאורך זמן את הדיון על הבחירות, על ריכוז הכוח בידי הנשיאות ועל זהות ההנהגה שתוביל את אוקראינה בהמשך.