נתב"ג מוריד מנהלים לשטח - לסגור פער של 400-500 עובדים

רשות שדות התעופה מורידה אנשי מטה למשמרות בטרמינל, מול פער שהוועד מעמיד על 400 עד 500 עובדים בימים שבהם עוברים בנתב"ג כ-100 אלף נוסעים. המהלך מכוון לימים הקרובים: ידיים נוספות בכבודה ובתורים, והשדה חוזר להפעלה מלאה. במקביל נמשך גיוס לקראת חגי תשרי, שמתחילים ב-11 בספטמבר.

ביום חמישי, 20 באוגוסט, תוכננו בשדה כ-100 אלף איש וכ-600 טיסות. עמדות הרישום נסגרו לפרקים, הנחיתות נעצרו כשעה, והפעילות חודשה בהדרגה מ-15:00. בבוקר שאחרי נרשמו 82% מההמראות באיחור, עם עיכוב ממוצע של כ-79 דקות. באוצר העריכו את הנזק למשק ב-25 עד 30 מיליון שקל: זמן שאבד לנוסעים, הוצאות לחברות התעופה, אגרות שנפגעו, שיבוש במטען ובבלדרות ופגיעה בתיירות ובמלונאות.

התחזית ליום חמישי, 27 באוגוסט, עומדת שוב על כ-100 אלף איש, כ-6% מעל שיא יולי שעמד על כ-94 אלף. בימי חול באוגוסט נעים המספרים סביב 90 עד 95 אלף, והחודש כולו סומן על כ-2.6 מיליון נוסעים לעומת כ-2.3 מיליון ביולי. שלושה ימי שיא כבר עברו לפני העצירה.

ההבנות החדשות פורסמו גם בעדכון על ירידת אנשי המטה לשטח, והן מחזירות את השדה לשגרה תפעולית. עשרות המנהלים שיורדים לטרמינל ממלאים חלק מהפער: הם מזיזים תורים ומקצרים המתנה. הכשרה של מערך כבודה, ביטחון או ציוד נמשכת הרבה מעבר למשמרת אחת.

יו"ר הוועד פנחס עידן מדבר על 400 עד 500 תקנים חסרים בכלל החטיבות, מתוכם כ-300 במערך הביטחון מתוך תקן של כ-1,200, וכ-100 במיון הכבודה מתוך תקן של 400. מעל 100 עובדים נמצאים בשירות מילואים, ועוד עשרות בחופשות מחלה ובפציעות מתאונות עבודה. מי שנשאר מגיע לפי הוועד להיקף של 220 עד 260 שעות בחודש, יותר מ-40 שעות מעל תקן משרה מלאה, ובחלק מהמקרים משמרות של עד 13 שעות.

עידן מתכוון לפנות לבית הדין לעבודה כדי להחזיר את הסבלים למשמרת של 8 עד 9 שעות. אם הבקשה תתקבל, קיבולת הקרקע תרד דווקא לקראת החגים.

בהנהלה מציגים גרסה הפוכה: המספרים של עידן משתנים מפרסום לפרסום, והעצירה הייתה פגיעה מיותרת בנוסעים. באוגוסט 2019 עברו בנתב"ג כ-2.8 מיליון נוסעים עם כ-976 עובדי מיון וניטול, מספר כמעט זהה ל-978 שמאיישים את המערך היום, כשהתחזית לחודש הנוכחי עומדת על כ-2.6 מיליון. לפי הוועד נוספו מאז מערכות וציוד, והתקן עצמו גדל. בקיץ הנוכחי נקלטו כ-250 עובדים ארעיים, בעלות של 15 עד 20 אלף שקל לעובד, והמחלוקת נעה סביב שאלת הקביעות אחרי העונה.

העבודה בכבודה פיזית, השדה רץ 24 שעות, והעומס קופץ בין חורף לקיץ ובין תקופת מלחמה לימי שיא. הוצאות השכר ברשות הגיעו ב-2025 לכ-51% מהמחזור, לעומת כ-39% ב-2019, ולכן ההעסקה הארעית נשארת כלי מועדף. אבל החוזה נסגר כשהגל יורד, והקליטה מתחילה מחדש בכל עונה. בזמן המלחמה התנועה צנחה, עובדים עזבו, ואז הגיעה חזרה מהירה לימים של כ-100 אלף איש.

סינון ביטחוני והכשרה מקצועית נמשכים שבועות, כך שמי שנקלט בימים אלה יגיע לכשירות מלאה כשחגי תשרי כבר בעיצומם. ראש השנה חל ב-12 ו-13 בספטמבר, והיציאות והחזרות בחגים מרוכזות בחלון צר, בשונה מאוגוסט שנפרס על ימים רבים. תגבור המטה בשטח עשוי להחזיק את ימי השיא של אוגוסט, ולהישחק כשהגל הבא יגיע בבת אחת.

• אפקט העושר מגיע לנתב"ג - ההסבר לשיא של טיסות הישראלים ולצריכה הגבוהה
• שני שיאים ברצף: הישראלים הסתערו על חו"ל באוגוסט ובספטמבר

שרת התחבורה מירי רגב הורתה על ועדה חיצונית שתבחן את ההתנהלות שהובילה לעצירת הפעילות. מועצת הרשות הציבה ועדה פנימית בראשות מבקר הפנים, עם סיוע של גורם מקצועי חיצוני, וממצאים ראשוניים צפויים תוך ימים ספורים. ההנהלה מדברת על שיבושי עבודה, עידן וההסתדרות מדברים על הגעה לקצה אחרי חודשים של שעות עודפות, ושתי הוועדות אמורות להכריע בין הגרסאות.

המדינה תלויה בנתב"ג כשער בינלאומי כמעט בלעדי, וכשהפעילות שם נעצרת לכמה שעות עשרות אלפי נוסעים, מטוסים וצוותים יוצאים מהלוח באותו יום. באוצר מצביעים על תוכניות לשדות משלימים ברמת דוד ובצקלג כמענה ארוך טווח, ועד שאלה קמים כל יום שיא נשען על שדה אחד. חזרה של אירוע דומה בחגי תשרי צפויה לייקר את החשבון, כי הביקוש מרוכז בימים ספורים וחברות זרות שחזרו לישראל בודקות יציבות תפעולית.

חגי תשרי יבדקו אם תגבור של מנהלים בטרמינל מחזיק שדה שרץ קרוב לקצה, או שהפער של מאות תקנים דורש מודל העסקה אחר: כמה מכ-250 הארעיים של הקיץ יקבלו קביעות, כמה מתוך 400 עד 500 התקנים החסרים יאוישו בפועל, ואיזה מרווח נשמר לשער הבינלאומי המרכזי לקראת עונת השיא הבאה.