PG&E מצמצמת השקעות ומחפשת מבנה חדש: הרווח ירד, אבל התחזית נשארה במקומה
PG&E, חברת החשמל והגז שמשרתת כ-16 מיליון תושבים בצפון ובמרכז קליפורניה, הציגה רבעון חלש יותר מהמקביל, אבל שלחה למשקיעים מסר של יציבות. רווח הליבה, שמנטרל סעיפים חריגים, הסתכם ברבעון השלישי בכ-928 מיליון דולר, או 41 סנט למניה, לעומת כ-1.14 מיליארד דולר ו-50 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. מדובר בירידה של כ-18% ברווח למניה. למרות זאת, החברה חזרה על התחזית לשנה כולה, רווח ליבה של 1.64 עד 1.66 דולר למניה, ועל התחזית ל-2027, בטווח של 1.78 עד 1.82 דולר.
במונחים חשבונאיים מלאים, הרווח המיוחס לבעלי המניות הרגילות ירד לכ-749 מיליון דולר, 34 סנט למניה, לעומת כ-823 מיליון דולר ו-37 סנט. ההכנסות נשחקו מעט לכ-6.19 מיליארד דולר, לעומת כ-6.25 מיליארד דולר, ונפלו מתחזיות האנליסטים. החברה הסבירה את הירידה בשלושה גורמים עיקריים: תשואה מותרת נמוכה יותר על ההון, כפי שקבע הרגולטור בקליפורניה (CPUC) לשנה הנוכחית, השפעה חד-פעמית של שינוי בשיטת המיסוי שהגדילה את התוצאות אשתקד, ועלייה בהוצאות לקרן השריפות של המדינה. מנגד, ההשקעות בתשתית הגדילו את בסיס הנכסים שעליו החברה מרוויחה, וההוצאות התפעוליות ירדו לכ-2.54 מיליארד דולר ברבעון, לעומת כ-2.64 מיליארד.
כשמסתכלים על תשעת החודשים הראשונים של השנה, המצב הכספי נראה טוב יותר. רווח הליבה למניה עלה ל-1.24 דולר, לעומת 1.14 דולר בתקופה המקבילה, והרווח החשבונאי למניה טיפס ל-1.06 דולר, לעומת 0.89 דולר. ההכנסות המצטברות עלו לכ-18.97 מיליארד דולר, לעומת כ-18.13 מיליארד. כלומר, החולשה ברבעון השלישי נראית בעיקר כעניין של בסיס השוואה גבוה, ופחות כשינוי מגמה. נדגיש שחברות חשמל מפוקחות מרוויחות בעיקר מהתשואה שהרגולטור מאשר על ההשקעות שלהן, ולכן כל שינוי קטן בתשואה המותרת מתגלגל ישירות לשורה התחתונה, גם כשהפעילות עצמה יציבה.
הסיפור הגדול יותר נמצא במבנה החברה עצמה. PG&E השיקה בתחילת ספטמבר בחינה אסטרטגית של כל האפשרויות להתארגנות ולמימון מחדש, במטרה לחזור לדירוג השקעה. כצעד ביניים, היא דוחה עבודות בהיקף של כ-2 מיליארד דולר מתוכנית ההשקעות של 2027, וכך מקטינה את הצורך בגיוס חוב יקר. גם אחרי הקיצוץ, החברה צפויה להשקיע בקליפורניה כ-11.4 מיליארד דולר באותה שנה. במקביל היא מכוונת לצמצום של 2% עד 4% בהוצאות התפעול שמחוץ לסעיף הדלק, ולפי הדיווח נמצאת במסלול לעמוד ביעד.
הרקע מוכר למשקיעים ותיקים. נזכיר ש-PG&E נקלעה להליך פשיטת רגל בתחילת 2019, אחרי שציוד שלה נקשר לשריפות קטלניות בצפון המדינה, והשלימה את ההליך באמצע 2020. על הימים הסוערים של אז אפשר לקרוא בכתבה אחרי הקריסה: זינקה הערב ב-37% בתקווה לעזרה מהממשלה. מאז, השאלה המרכזית סביב המניה היא האחריות של חברות החשמל לנזקי שריפות. מנכ"לית החברה, פטי פופ, חזרה והדגישה שקליפורניה זקוקה למסגרת אחריות יציבה לשריפות, כזו שתשרת גם את הלקוחות וגם את המשקיעים.
התשובה ההנדסית של החברה לסיכון הזה היא הטמנה. PG&E הגישה לרגולטור תוכנית להעברת כ-5,000 מייל, כ-8,000 ק"מ, של קווי חשמל אל מתחת לאדמה. לפי הערכת החברה, בקווים שיוטמנו סיכון השריפה יירד בכ-98% וההפסקות יירדו בכ-90%, והתועלת ארוכת הטווח מוערכת בכ-117 מיליארד דולר. ההטמנה יקרה מאוד ביחס לקווים עיליים, ולכן היקף התוכנית וקצב האישור שלה צפויים להשפיע ישירות על חשבונות החשמל ועל תוכנית ההשקעות בשנים הבאות.
הצד המעניין של הדוח נוגע לחוות השרתים. החברה חיברה לרשת פרויקטים חדשים של מרכזי נתונים בהיקף של כ-174 מגה-ואט מאז 2024. לטענתה, כל ג'יגה-ואט נוסף של צריכה מצד חוות שרתים, בתמחור נכון, עשוי להוזיל את חשבון החשמל החודשי של שאר הלקוחות בכ-1% או יותר, משום שעלויות הרשת הקבועות מתחלקות על בסיס צריכה רחב יותר. זה טיעון שחברות חשמל רבות בארה"ב מעלות, בזמן שרגולטורים במדינות שונות מחפשים דרכים להבטיח שעלויות החיבור למרכזי הנתונים ייפלו על החברות עצמן. דוגמה לכך היא העסקה שבה מיקרוסופט תממן 1,100 מגה-ואט באינדיאנה.
בתחום הזה PG&E גם משתפת פעולה עם אלפאבית. השתיים, יחד עם הארגון Rewiring America, השיקו פיילוט לתחנת כוח וירטואלית, שמטרתו לחבר יותר מ-20 אלף מכשירים ביתיים, כמו סוללות, משאבות חום ומטעני רכב, לכושר גמיש של כ-12 מגה-ואט עד 2028. הרעיון הוא להפעיל את המכשירים האלה כמשאב אחד בשעות של ביקוש שיא, במקום להקים תחנה חדשה. גוגל, נזכיר, פעילה מאוד גם בשוק החשמל הגרעיני, כפי שעלה בעסקה שלה עם קונסטליישן על 890 מגה-ואט.
ברבעון עצמו החברה חיברה כ-4,240 לקוחות חשמל חדשים וכ-3,000 עמדות טעינה לרכבים חשמליים, והעבירה כמעט 15 מיליון דולר בסיוע בחשבונות לכ-46 אלף משקי בית בהכנסה נמוכה ובינונית. מבחינת המשקיעים, מה שיקבע את כיוון המניה בהמשך הוא כנראה תוצאות הבחינה האסטרטגית, ההחלטות של הרגולטור לגבי תוכנית ההטמנה ושאלת המסגרת לאחריות על שריפות, יותר מהתוצאות של רבעון בודד.
