במוצאי שבת עוברים לשעון חורף: איך זה ישפיע על הקניות, השינה ומצב הרוח?

ביום ראשון הקרוב תצאו מהעבודה באותה שעה, אבל בחוץ כבר יהיה חשוך מוקדם יותר. מי שרגילים להספיק הליכה, גינה עם הילדים או סיבוב בחנויות לפני הערב, יגלו ששעת האור הזאת עברה לבוקר. בתמורה נקבל בלילה שבין שבת לראשון הזדמנות לשעת שינה נוספת - עסקה שחלקנו היו שמחים להחליף בעוד קצת שמש בסוף יום העבודה.

ישראל תעבור לשעון חורף בלילה שבין שבת, 24 באוקטובר, לראשון, 25 באוקטובר 2026. בשעה 02:00 נחזיר את השעון שעה אחת לאחור, ל־01:00. המעבר חל ביום ראשון האחרון של אוקטובר, בהתאם לחוק קביעת הזמן.

הזזת המחוגים אינה משנה את מספר שעות האור ביממה. היא משנה את המפגש שלהן עם סדר היום שלנו: הזריחה והשקיעה יופיעו שעה מוקדם יותר לפי השעון. הבקרים יהיו מוארים מוקדם יותר, ובשעות אחר הצהריים יישאר פחות זמן לפעילות באור יום. ההתקצרות העונתית של הימים תימשך בנפרד מהזזת השעון.

פחות אור אחרי העבודה, פחות קניות?

לשעת האור שאחרי העבודה יש גם ערך מסחרי. היא משאירה זמן לקניות ולסידורים לפני שמחשיך, בשעות שבהן אנשים מתפנים מעבודתם. מחקר של מכון המחקר של ג'יי־פי מורגן צ'ייס, שפורסם ב-2016, בדק כיצד המעבר משפיע על ההוצאות בפועל.

החוקרים השוו עסקאות בכרטיסי אשראי וחיוב בלוס אנג'לס, שמחליפה שעון, לעסקאות בפיניקס, שאינה מחליפה שעון. בהשוואה בין 30 הימים שלפני סיום שעון הקיץ ל־30 הימים שאחריו, נמצאה בלוס אנג'לס ירידה יחסית של 3.5% בהוצאה היומית בכרטיסים לנפש לעומת פיניקס.

יותר משני שלישים מהירידה נבעו מירידה במספר העסקאות. ההשפעה הייתה חזקה יותר בימי העבודה מאשר בסופי השבוע, ממצא שמתיישב עם האפשרות שאובדן שעת אור אחרי העבודה משפיע על ההחלטה לצאת לקניות.

זהו מחקר אמריקאי ותיק, והנתון אינו תחזית למכירות בישראל. הוא מספק עדות לכך שגם שינוי של שעה יכול להשפיע על ההתנהגות הצרכנית. מבחינת בעלי החנויות, פחות עסקאות פירושן פחות הכנסות. מבחינת משק הבית, ויתור על רכישה מזדמנת משאיר כסף פנוי.

ומה עם הוצאות החשמל?

החיסכון באנרגיה הוא אחד הנימוקים המזוהים ביותר עם שעון הקיץ: יותר אור טבעי בערב מפחית את הצורך בתאורה. ואולם, כדי לחשב את החיסכון הכולל צריך להביא בחשבון גם את הצריכה בבוקר ואת השימוש בחימום ובמיזוג.

מחקר של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח בחן את החלטת טורקיה להישאר בשעון קיץ לאורך כל השנה החל מ־2016. החוקרים מצאו שינוי בשעות צריכת החשמל: עלייה בשעות הבוקר המוקדמות וירידה בשעות אחר הצהריים המאוחרות. ההשפעה הכוללת על הצריכה היומית הייתה זניחה.

הממצא מטורקיה אינו קובע מה תהיה התוצאה בישראל, שבה האקלים והרגלי הצריכה שונים. הוא כן מבהיר מדוע עצם הדלקת האור מוקדם יותר בערב אינה מספיקה כדי לחשב את תוספת ההוצאה. אין בידינו אומדן ישראלי עדכני ומאומת שמאפשר להצמיד למעבר הקרוב תג מחיר.

למה החושך המוקדם משפיע על מצב הרוח?

אם בחמש אחר הצהריים אתם כבר מרגישים שהיום נגמר, אתם מכירים את התחושה. החשכה המוקדמת משנה את האווירה של סוף יום העבודה, ובחורף היא מצטרפת להתקצרות הטבעית של הימים.

לפי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית, חלק מהאנשים חווים ירידה במצב הרוח כשהימים מתקצרים בסתיו ובחורף. אצל אחרים מופיע דיכאון עונתי, שיכול לכלול עייפות, שינה ממושכת, אובדן עניין, תיאבון מוגבר והסתגרות. התופעה קשורה לשינויים העונתיים באור היום, וצריך להבחין בינה לבין השפעת הזזת השעון עצמה.

מחקר מדנמרק, שהתבסס על 185,419 פניות לבתי חולים בשל דיכאון בשנים 1995 עד 2012, מצא קשר בין המעבר לשעון חורף לבין עלייה של 11% בשיעור הפניות בשל אפיזודות דיכאוניות. העלייה דעכה לאורך כעשרה שבועות. הנתון מתייחס לשיעור הפניות לטיפול בבתי חולים; אין פירושו ש־11% מהציבור מפתחים דיכאון בעקבות המעבר.

עם זאת, סקירה שפורסמה בפברואר 2026 וכללה 157 מחקרים מ-36 מדינות לא מצאה השפעה ברורה ועקבית של הסדרי שעון הקיץ והמעברים בין השעונים על תוצאות פסיכיאטריות. לכן, אין בסיס לקביעה גורפת ששעון החורף גורם לדיכאון.

ירידה מתמשכת במצב הרוח, אובדן הנאה או פגיעה בתפקוד מצדיקים פנייה לייעוץ מקצועי. עבור מי שפשוט מתקשים להיפרד מאחר הצהריים המוארים, המעבר יחייב בעיקר התאמה של השגרה: אותה שעת יציאה מהעבודה, ופחות שמש עד סוף היום.