השומן ששורף אנרגיה: סריקות של 101 אלף איש קשרו שומן חום לסיכוי נמוך ב-58% לסוכרת

רוב השומן בגוף אוגר אנרגיה. סוג אחד, השומן החום, עושה את ההפך: הוא שורף אותה והופך אותה לחום. מחקר שפורסם בכתב העת Nature, הגדול שנערך עד היום על שומן חום בבני אדם, בדק יותר מ-100 אלף מטופלים ומצא שמי שיש לו שומן חום פעיל סובל פחות ממגוון רחב של מחלות. הסיכוי לסוכרת מסוג 2 היה אצלם נמוך ב-58%, הסיכוי למחלת לב כלילית כרונית נמוך ב-47%, ונמצאו אצלם גם פחות אבחנות של חרדה ודיכאון. החוקרים גם זיהו תרופה ותיקה ללחץ דם שאולי מעוררת את הרקמה הזו.

"במחקר הקודם חיפשנו מעט קודי אבחון, בעיקר של מחלות לב", אמר ד"ר פול כהן, ראש המעבדה לחילוף חומרים מולקולרי באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, שהוביל את המחקר. "הכפלנו את מספר המטופלים ובדקנו יותר מ-500 קודים, וזה איפשר לנו לחשוף הרבה תובנות חדשות".

איך מוצאים שומן חום בגוף חי

שומן חום נמצא אצל מבוגרים בכמויות קטנות, בעיקר בצוואר, מעל עצמות הבריח, בבית השחי, לאורך עמוד השדרה וליד הלב והכליות. קשה למצוא אותו בבדיקה רגילה, אבל הוא בולט בסריקת PET-CT, הבדיקה שבה מזריקים למטופל סוכר מסומן בחומר רדיואקטיבי כדי לאתר גידולים. גידולים צורכים הרבה סוכר, וכך גם שומן חום פעיל, ולכן הוא מופיע בסריקה ככתמים בהירים. במרכזי סרטן נעשות סריקות כאלה בהיקף עצום, והן הפכו למאגר נתונים נדיר על הרקמה הזו.

הצוות, מאוניברסיטת רוקפלר וממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג, הרחיב מחקר קודם שלו על כ-52 אלף מטופלים והגיע ל-101,243 איש שנסרקו במרכז במשך כ-15 שנה. ל-8,897 מהם נמצא שומן חום פעיל לפחות בסריקה אחת. השומן החום היה נפוץ יותר אצל נשים, אצל צעירים, אצל רזים ובסריקות שנעשו בימים קרים. כדי שההשוואה תהיה הוגנת, החוקרים התאימו לכל קבוצה עם שומן חום קבוצת ביקורת של 17,405 מטופלים בלי שומן חום, באותו גיל, מין, משקל וטמפרטורה בחוץ ביום הסריקה, והביאו בחשבון גם את סוג הסרטן, השלב שלו והטיפול שניתן.

מה נמצא: מהלב ועד מצב הרוח

החוקרים עברו על 511 קודי אבחון. אחרי תיקון לגורמים המשפיעים, 98 מהם נקשרו לשומן חום, ו-92 מהם היו נדירים יותר אצל מי שיש לו שומן חום. הקשר החזק ביותר נמצא עם סוכרת מסוג 2, עם סיכוי נמוך ב-58%. אחריה מחלת לב כלילית כרונית, עם סיכוי נמוך ב-47%. הפרעות בשומני הדם היו נמוכות ב-24% ויתר לחץ דם ב-21%. מחוץ לעולם המטבולי נמצאו פחות אי-ספיקה נשימתית, פחות חרדה, פחות אפיזודות של דיכאון ופחות הפרעות שינה.

החידוש הגדול הוא כלי בינה מלאכותית שפותח במרכז הסרטן ומודד את הפעילות של השומן החום בכל אחד משישת המקומות שבהם הוא נמצא בגוף. הכלי ניתח 8,709 מטופלים, ועם כל עלייה ברמת הפעילות ירדו בהדרגה שיעורי הסוכרת, מחלת הלב הכלילית, אי-ספיקת הלב והפרעות הקצב. השומן החום בבית השחי בלט במיוחד: הוא נקשר לירידה בכל המחלות המטבוליות שנבדקו, כולל יתר לחץ דם, ולפחות שומן בטני, השומן שעוטף את האיברים הפנימיים ונחשב למסוכן יותר.

גם בבדיקות הדם והלב חזר אותו דפוס. אצל מי שיש להם שומן חום נמדדו רמות נמוכות יותר של סוכר, של המוגלובין מסוכרר ושל טריגליצרידים, יותר כולסטרול "טוב", ופחות סמנים של דלקת. בבדיקות אקו לב הדפנות שלו היו פחות מעובות. "באופן כללי, למטופלים עם שומן חום יש מדדי סוכר, פרופיל שומנים ומדדי אקו לב טובים יותר", אמר ד"ר ניקולס גומס-בנוי, אנדוקרינולוג במעבדה של כהן והחוקר הראשון במאמר. על הקשר למחלות הנפש הוא הוסיף: "אנחנו יודעים שאצל אנשים בריאים מבחינה מטבולית יש פחות מחלות נפש, אז ייתכן ששומן חום הופך אותך לבריא יותר מבחינה מטבולית".

התרופה ללחץ דם שהפתיעה את החוקרים

בשלב הבא בדקו החוקרים 125 תרופות שהמטופלים נטלו בבית. 39 מהן נקשרו לנוכחות של שומן חום. חלק מהממצאים היו צפויים: חוסמי בטא, כמו אטנולול ופרופרנולול, ונוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, כמו פלואוקסטין, ידועים כמדכאים של שומן חום, ואכן נקשרו לסיכוי נמוך יותר למצוא אותו. ההפתעה הגיעה מקבוצת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין, תרופות נפוצות ללחץ דם. אצל מי שנטלו לוסרטן הסיכוי למצוא שומן חום היה גבוה ב-36%, ואצל מי שנטלו ולסרטן ב-52%.

כדי לבדוק אם יש כאן השפעה אמיתית, הצוות עבר למעבדה. לוסרטן הגביר בתאי שומן חום את הייצור של החלבון שאחראי להפקת החום. עכברים שקיבלו את התרופה במי השתייה הוציאו יותר אנרגיה, צרכו יותר חמצן ופלטו יותר פחמן דו-חמצני, בלי שינוי במשקל, כנראה כי אכלו מעט יותר. המנגנון לא עבר דרך הקולטן שהתרופה חוסמת כדי להוריד לחץ דם, אלא דרך חלבון אחר, PPARγ. "העובדה שההשפעות השונות שלה עוברות במסלולים מולקולריים שונים היא יתרון", אמר גומס-בנוי. "כך אפשר יהיה לעורר שומן חום גם אצל אנשים עם לחץ דם תקין".

• גלולה במקום זריקה: אלי לילי בדרך לאישור כפול באירופה - הקרב על שוק ההרזיה מתחמם
• הזריקה שמורידה רבע מהמשקל: הדור הבא של אלי לילי

מה המחקר עוד לא מוכיח

הנתונים מבני האדם מראים קשר ולא סיבה. ייתכן שאנשים בריאים יותר פשוט נוטים לשמור על שומן חום פעיל, ולא שהשומן החום שומר עליהם. המטופלים היו חולי סרטן, והסריקות נעשו בלי חשיפה מכוונת לקור, ולכן שומן חום קיים אצל חלק מהם כנראה לא נקלט. הסריקה מודדת צריכת סוכר, ולא את כמות החום שהרקמה מייצרת בפועל. גם הצד השני הופיע בנתונים: אצל בעלי שומן חום נמצאו יותר אבחנות של מחלות עור ונטייה לצפיפות עצם נמוכה יותר בעמוד השדרה. ואת לוסרטן לא בדקו בבני אדם, והניסוי בעכברים כלל קבוצות קטנות.

הניסיונות להפעיל שומן חום אינם חדשים. במחקרים קטנים הצליחו לעורר אותו בחשיפה לקור או בתרופה מירבגרון, שמיועדת לשלפוחית השתן, ושתי השיטות שיפרו את איזון הסוכר, אבל תופעות הלוואי והמספר הקטן של המשתתפים הגבילו את התועלת. במקביל, העניין בשומן החום הוא גם חלק מהתעניינות רחבה במקלחות קרות ובאמבטיות קרח. להרחבה: חום, קור ולונג'ביטי: האם סאונה ואמבטיית קרח באמת מאטות הזדקנות?. ובשוק התרופות, המרוץ על הטיפול בהשמנה מתנהל כרגע סביב תרופות מסוג אחר לגמרי. להרחבה: אלי לילי מתקרבת לאישור תרופת השמנה עם תוצאות ברמה של ניתוח בריאטרי.

"היו עוד הרבה תרופות שנקשרו לפעילות של שומן חום בקבוצה הגדולה שלנו", אמר כהן. "זו בסך הכול ההתחלה". הצוות מתכנן לחקור את הגנטיקה של אנשים עם הרבה שומן חום, את הקשר לחרדה ולדיכאון ואת ההשפעה על העצמות. השאלה הגדולה, אם אפשר לקחת תרופה זולה שכבר נמצאת בכל בית מרקחת ולהפוך בעזרתה שומן חום למנוע של בריאות, תוכרע בניסוי קליני מסודר בבני אדם.