עובדים 10 שעות ביום? כך מחשבים כמה שוות השעות הנוספות

1,947 שקל ברוטו בחודש. זה הסכום ששתי שעות נוספות בכל יום עבודה מוסיפות לעובד שמשתכר שכר מינימום, 35.40 שקל לשעה מאז אפריל. בחודש של 22 ימי עבודה השכר שלו עולה כך ל-8,177 שקל, והשעה הממוצעת שלו שווה 37.2 שקל במקום 35.40. בשעה הנוספת השלישית התעריף כבר מגיע ל-53.10 שקל, ובחודש שלם של ימים כאלה ההפרש בין עובד שיוצא בזמן לעובד שנשאר שלוש שעות עובר את 3,000 שקל.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שבוע עבודה של 42 שעות. במגזר הפרטי, בשבוע של חמישה ימים, יום עבודה מלא הוא 8.6 שעות, ויום אחד בשבוע מקוצר ל-7.6 שעות. במגזר הציבורי היום המלא הוא 8 שעות, ובעבודת לילה יום מלא מסתיים כבר אחרי 7 שעות. כל שעה מעבר למכסה היא שעה נוספת: השעתיים הראשונות משולמות ב-125% מהשכר הרגיל לשעה, וכל שעה שאחריהן ב-150%.

ארבעה נתונים מזינים במחשבון שלמטה: שכר לשעה רגילה, מספר השעות הרגילות ביום, מספר השעות הנוספות ביום ומספר ימי העבודה בחודש. התוצאה מראה את השכר החודשי הכולל, את התשלום על השעות הנוספות, את השכר היומי, את התעריף הממוצע לשעה ואת סך השעות בחודש, וטבלה קטנה מפרקת את היום לשלוש השכבות של 100%, 125% ו-150%.

40 שקל לשעה, 8 שעות רגילות ו-3 שעות נוספות ביום, בברירת המחדל של המחשבון, יוצרים יום של 480 שקל: 320 שקל על השעות הרגילות, 100 שקל על השעתיים הנוספות הראשונות (50 שקל לשעה) ו-60 שקל על השעה השלישית. ב-21 ימי עבודה מתקבל שכר של 10,080 שקל, ומתוכו 3,360 שקל על השעות הנוספות. התעריף הממוצע עולה ל-43.6 שקל לשעה.

60 שקל לשעה ויום רגיל של 8.6 שעות מייצרים 516 שקל. ארבע שעות נוספות מוסיפות לאותו יום 330 שקל: 150 שקל על השתיים הראשונות ו-180 שקל על השתיים שאחריהן. בחודש של 21 ימים זה שכר של 17,766 שקל, ו-6,930 שקל ממנו מגיעים מהשעות הנוספות, כ-39% מכל התלוש, וכ-83 אלף שקל בשנה שלמה של חודשים כאלה. יום כזה, 12.6 שעות, עובר את המגבלה בחוק.

2 שורות נפרדות בתלוש, 125% ו-150%, הן המקום לבדוק את החישוב. מכפילים את שכר השעה הרגיל ב-1.25 ובמספר השעות שבשורה הראשונה, ואת אותו שכר ב-1.5 ובמספר השעות שבשורה השנייה. אם הסכומים בתלוש נמוכים יותר, ייתכן שהמעסיק חישב את התוספת לפי שכר נמוך מהשכר הרגיל, או ששעות שנרשמו בשעון הנוכחות לא הועברו לשכר. המחשבון עושה את אותו חשבון על יום עבודה אחד ומכפיל אותו בימי החודש.

12 שעות ביום, כולל שעות נוספות, הן המקסימום שמותר להעסיק עובד, ו-16 שעות נוספות בשבוע הן התקרה השבועית. מעסיק שצריך יותר מזה זקוק להיתר משר העבודה, ובענפים מסוימים יש היתרים כלליים. מי שעובד במשמרת לילה מוגבל ל-58 שעות בשבוע, כולל השעות הנוספות. בתקופות מלחמה פורסמו היתרים זמניים שהרחיבו את המכסה אצל חלק מהמעסיקים.

150% הוא התעריף הבסיסי לעבודה בשבת או בחג, גם בשעות הרגילות. שעות נוספות ביום המנוחה משולמות בשיעורים גבוהים יותר, 175% לשעתיים הראשונות ו-200% מהשעה השלישית, ולכן משמרת ארוכה בשבת שווה לעובד כמעט פי שניים משעה רגילה. המחשבון מחשב יום חול רגיל, ומי שעובד בסופי שבוע צריך להוסיף את התעריפים האלה בנפרד.

השעות נספרות נטו, בלי ההפסקות. מי שעובד במשרה חלקית, 6 שעות ביום למשל, ונשאר שעה נוספת, מקבל עליה שכר רגיל ולא 125%, כי הוא עדיין מתחת ליום עבודה מלא. גם בטבלה של המחשבון כדאי להזין כשעות רגילות את מה שבאמת נחשב רגיל אצל העובד, ולא את מה שכתוב בחוזה.

• השעות הנוספות הולכות לחברים של המנהלת: מתי פרוטקציה היא אפליה
• חלק מהשכר שולם במזומן - ונהג משאית הבטון יקבל יותר מ-290 אלף שקל

המחשבון עובד לפי יום ואינו בודק את מכסת 42 השעות בשבוע. מי שעובד ימים קצרים ויום ארוך אחד עשוי לצבור שעות נוספות שבועיות, שהמחשבון לא יראה. הוא גם מתעלם מעבודה בשבת ובחג, שמשולמת ב-150% לפחות, ממשמרות לילה, מתוספות בהסכם קיבוצי ומשעות נוספות גלובליות, שבהן המעסיק משלם סכום קבוע בתלוש. כל הסכומים בו ברוטו, לפני מס הכנסה, ביטוח לאומי והפרשות לפנסיה.

התשלום על שעות נוספות נכנס לבסיס ההפרשות לפנסיה בחלק מהמקרים, והוא אינו נכלל בשכר הקובע לפיצויי פיטורים. לכן עובד שהתלוש שלו נשען על שעות נוספות קבועות יגלה שהפיצויים והפנסיה מחושבים על שכר נמוך ממה שהוא רואה בפועל. הכללים המלאים על גמול שעות נוספות ומתי הוא מגיע מפורטים בהרחבה.