שעות נוספות הן שעות עבודה החורגות ממכסת שעות העבודה הרגילה הקבועה בחוק או בהסכם העסקה, ומזכות את העובד בתשלום בשיעור גבוה יותר משכרו הרגיל. בישראל מוסדר הנושא בחוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע תעריפים מינימליים לתשלום עבור שעות נוספות.
על פי החוק
בישראל, שעתיים נוספות ראשונות ביום עבודה מזכות בתוספת של 125% משכר השעה הרגיל, ואילו שעות נוספות מעבר לכך מזכות בתוספת של 150%. קיימים חריגים והסדרים מיוחדים לענפים ולתפקידים מסוימים, ובהם עובדים בתפקידי ניהול בכירים.
אכיפת דיני שעות נוספות בישראל
מתבצעת באמצעות משרד הכלכלה, ועובדים הסבורים כי לא קיבלו תשלום כדין רשאים לפנות לבית הדין לעבודה לצורך מימוש זכויותיהם.
מחלוקות על שעות נוספות הן מהעילות הנפוצות בתביעות בבית הדין לעבודה
, שכן נטל ההוכחה על היקף השעות עבר למעסיק, ורישום לקוי בתלושים חושף חברות לחיוב רטרואקטיבי ולפגיעה בזכויות עובדים בסיסיות.
העובד שעזב לא הוחלף, המנהל חילק את המשימות בין מי שנשארו והשכר לא השתנה. האם מותר למעסיק להוסיף אחריות בלי לשלם יותר, מתי מדובר בשינוי מהותי בתפקיד וכמה כסף אפשר לדרוש על שעות העבודה שהתארכו? החוק מבחין בין עומס נוסף לבין זכאות לתשלום, אבל לעובדים יש
דרכים להתמודד עם המצב
ראש צוות צוללנים בחברה שבנתה את נמל אשדוד תבע לקבל חצי מיליון שקל מהמעסיקה, עבור פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ועוד. בית הדין לעבודה קבע שהוא בכלל התפטר, שמכתב "הפיטורים" נכתב על ידו, ושהלוואה של 20 אלף שקל תקוזז מזכויותיו
בית הדין הארצי לעבודה פסק בערעור שהוגש אליו כי מלבד ההפרדה בתלוש, יש לבחון אם הסדר תשלום השעות הנוספות שגובש עם העובד הוא אמיתי ומקובל עליו, שכן אז הוא יבוא על חשבון התגמול שלו לשעות הנוספות
עובד תבע את המעסיק אחרי שפוטר בטענה שעבד יותר מדי שעות ולא קיבל בגינן תמורה - האם בית המשפט יכול לבחון טענה על עושק היסטורי והאם השכר שעובדים מקבלים הוא גלובלי או שיש בו אלמנט של שעות נוספות?
חברה לרישום פטנטים גילתה כי מנהלת הכספים שלה ניפחה את דוחות הנוכחות שלה; בית המשפט קבע כי העובדת תשלם לחברה פיצוי של 223 אלף שקל; וגם - האם התכתבויות לאחר שעות העבודה בנושאי העבודה הן חלק מהשעות?