"שעות זה ללוזרים": סירב לדווח על שעות עבודה - והפסיד את רוב התביעה

כשאדם כותב בעצמו את מכתב הפיטורים שלו, וכשהוא מגיב לבקשה לדווח על שעות עבודה במסרון שכתוב בו "שעות זה ללוזרים", קשה לצפות שבית הדין ייטה לצדו. ובכל זאת, שלום בן דוד, צוללן מקצועי שהועסק כראש צוות צלילה בנחשון עבודות ימיות, יצא בסופו של דבר עם כמעט 45 אלף שקל בכיס. לא בדיוק החצי מיליון שקל שהוא ביקש, אבל לא בידיים ריקות.

בן דוד הועסק בנחשון החל מנובמבר 2015 כראש צוות צלילה. החברה עסקה בביצוע עבודות תת-ימיות, ובתקופה הרלוונטית לתביעה היא ביצעה עבודות בינוי וריתוך מתחת למים לבניית הנמל החדש באשדוד. מדובר בעבודה תובענית, מסוכנת ואחראית. בן דוד שימש גם צולל מקצועי, סוקר ומשיט מסחרי מורשה. עד סוף 2018 הוא הועסק כשכיר בשכר יומי של 950 שקל (בתוספת 50 שקל נסיעות). מתחילת 2019 ועד יוני של אותה שנה הוא עבד כפרילנסר - תקופה שהיתה כר פורה למחלוקת משפטית.

הוא טען בתביעתו שהנתבעת פיטרה אותו בעקבות מצבו הרפואי, ואז כפתה עליו לעבור לעבוד כפרילנסר. הוא ביקש פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, פיצוי על הרעת תנאים ועוד - הכל ביחד כמעט 570 אלף שקל. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט עדו בן-צור, גילה שהמכתב שסיים את עבודתו של בן דוד כשכיר נכתב על ידו עצמו. המכתב, שכותרתו "סיום יחסי עובד/מעביד בהסכמה", הוצג כראיה, ובן דוד אישר בחקירה נגדית שזה אכן כתב ידו. יותר מכך: במייל שכתב בן דוד ב-6 ליוני 2019 הוא הסביר בעצמו כי, "כשכול מכתב הפיטורין היתה מבחינתי לצורך קבלת העלה במשכורת (הותנה בכך שהעבור לחשבונית)". בית הדין לא היה צריך לחפש רחוק.

פרילנסר בנייר, עובד בפועל

אף שהמעבר לעצמאות נעשה ביוזמת בן דוד, קבע בית הדין שבתקופה השנייה, מינואר עד יוני 2019, עדיין התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק. התובע המשיך לצלול, להשתלב בצוותי הנתבעת, לעבוד עם הציוד שלה ולפי לוחות הזמנים שלה. בית הדין קבע כי, "לא חל שינוי מהותי באופן ביצוע העבודה ויחסי הצדדים." העלייה בשכר, מ-950 ל-1,300 שקל ליום, והפקת החשבוניות לא שינו את המהות.

• המנהל הודיע: "מבחינתי התפטרת" - מה חשב ביהמ"ש?
• סוכן ביטוח שפוטר ימשיך לקבל עמלות אחרי סיום העבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה לגבי סוף ההתקשרות? בן דוד טען שפוטר. אבל בדיון מקדמי, עוד לפני שהיה לו עורך דין, הוא תיאר בבירור את שלוש הסיבות שבגללן עזב: "עייפות החומר, עבודה בשעות מרובות כולל שבתות וחגים... ואי הסכמה על חתימת חוזה פרילנסר". ובמייל מ-27 למאי 2019 הוא כתב בעצמו: "הודעתי למערכת על כוונתי לעזוב את החברה ונכון לעכשיו עוד 34 יום אני עוזב את נחשון". בית הדין קבע באופן חד משמעי כי בן דוד התפטר ולא פוטר, וכתוצאה מכך אין זכאות לפיצויי פיטורים, לחלף הודעה מוקדמת, ולפיצוי בגין פיטורים עקב מצב רפואי.

רכיב מרכזי בתביעה היה גמול שעות נוספות בסכום של 281,250 שקל, בטענה שהתובע עבד לפחות 12 שעות ביום. כאן התגלה ממד נוסף: בן דוד סירב לאורך כל תקופת עבודתו למלא דו"חות שעות. בניגוד לשאר עובדי החברה, כולל ראשי צוותים אחרים, הוא לא הגיש דיווחי נוכחות חודשיים. בתכתובת שהוצגה בחקירה, שאל אותו מנהל בחברה "שלחת שעות?", ובן דוד השיב: "שעות זה ללוזרים".

בהתאם לפסיקה עדכנית, קבע בית הדין שמי שסירב בעצמו לדווח שעות אינו יכול להיבנות מהחזקה החוקית שמעבירה את נטל ההוכחה למעסיק. הנטל נשאר על בן דוד, ולא הורם. בסופו של דבר קבע בית הדין שיום עבודה ממוצע היה בן 10 שעות כולל הפסקה, ולכן הזכאות לגמול שעות נוספות היתה רק על 24 דקות ביום מעבר לתקן.

• הראל הפסידה לאלמן, ותשלם לו את המשכנתא
• רכש מכיסו תרופה מצילת חיים - אלמנתו תקבל 74 אלף ש'
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

33,858 שקל לתובע, ו-20 אלף מתקזזים

החישוב הסופי: עבור 613 ימי עבודה בתקופה הראשונה, בשכר שעתי של 110.46 שקל ו-125% על השעות הנוספות, נפסק לבן דוד גמול שעות נוספות בסכום כולל של 33,858 שקל. בנוסף, על פדיון 11.29 ימי חופשה שלא נוצלו, נפסקו לו עוד 10,726 שקל. הסכום הכולל שהוא יקבל הגיע ל-44,584 שקל.

אלא שהחברה הגישה תביעה נגדית על החזר הלוואה בסכום כולל של 20 אלף שקל, שניתנה לתובע בינואר 2019. בן דוד טען שמדובר במפרעה על חשבון שכרו. אך לנגד עיני בית הדין היה הסכם הלוואה חתום שבו נכתב באופן מפורש כי "ההלוואה אינה מהווה חלק מתנאי עבודתו ו/או תמורה כלשהי לעבודתו של הלווה". בית הדין קיבל את התביעה הנגדית, וציווה לקזז את הסכום. עוד נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, ויתרת הכספים תשולם לתובע בתוך 30 יום.