כמה זמן אתם בדרכים? משרד התחבורה יבדוק בעזרת GPS
משקי בית שייבחרו לבדיקה יתבקשו לתעד את הנסיעות של כל בני המשפחה במשך יום. המידע יעזור להחליט איפה צריך כבישים ושירותי תחבורה, וישמש גם לבחינת חניה ומס גודש. הבדיקה בשטח תתחיל ב-2029, והתוצאות הראשונות מתוכננות ל-2030
לאן אתם נוסעים, כמה זמן זה לוקח ובמה אתם משתמשים כדי להגיע? משרד התחבורה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכינים סקר ארצי של הרגלי הנסיעה של הישראלים, הראשון בהיקף כזה מאז שנות ה-90. משקי בית שייבחרו ימלאו שאלון, וכל אחד מבני הבית יישא מכשיר GPS קטן במשך יום ויתעד את הנסיעות שלו.
הנתונים ישמשו לתכנון כבישים, קווי תחבורה ציבורית ושירותים נוספים. המטרה היא להבין כמה אנשים עוברים בכל כביש ועולים לכל אוטובוס, וגם לאן הם צריכים להגיע, באילו שעות ומה מעכב אותם בדרך. משקי הבית ייבחרו כך שייצגו את כלל האוכלוסייה, ולצד הנסיעות ייאספו פרטים על מספר בני הבית, ההכנסה, ההשכלה ורישיונות הנהיגה.
ייבדק גם מה עומד לרשות המשפחה: רכב פרטי, אופניים, תחבורה ציבורית או רכב שיתופי, ומי מבני הבית עובד מהבית, מזמין שירותים ברשת או נוסע יחד עם אחרים. הסקר הארצי האחרון נערך ב-1996 וב-1997. בעבר נערכה בדיקה כזאת בערך פעם בעשור, סמוך למפקד האוכלוסין, אבל ב-2008 היא לא התקיימה, ובין 2011 ל-2017 נבדקו רק אזורי הערים הגדולות.
כמה זמן לוקחת הדרך לעבודה
הנתונים הקיימים מגיעים בעיקר מהסקר החברתי של הלמ"ס, שבו המשתתפים מעריכים בעצמם כמה זמן הם בדרכים. בסקר של 2023 דיווחו 39% מהמועסקים שהדרך לעבודה אורכת חצי שעה ויותר, 26% אמרו רבע שעה עד חצי שעה ו-29% פחות מרבע שעה. ברחובות ובהרצליה כמחצית מהמועסקים נוסעים חצי שעה ויותר, ובירושלים 48%.
62% מהמועסקים הגיעו לעבודה ב-2025 ברכב פרטי או מסחרי, לפי הסקר החברתי של אותה שנה. השיעור שמגיע בתחבורה ציבורית ירד בתוך עשור מ-20% ל-16%, ובמחוז המרכז הירידה חדה במיוחד, מכ-19% לכ-12%. מספר כלי הרכב גדל מהר יותר מרשת הכבישים, ולכן הפקקים מחמירים גם כשכל רכב נוסע פחות קילומטרים.
מבקר המדינה העריך באוקטובר 2025, על סמך חישובים של משרד האוצר ושל ה-OECD, שהגודש בכבישים עולה למשק 24 עד 48 מיליארד שקל בשנה. הפתרונות הגדולים עוד רחוקים: המטרו בגוש דן אמור להתחיל לפעול רק ב-2037.
כל בני הבית יתעדו את הנסיעות במשך יום
ההשתתפות תתחיל בשאלון שאפשר למלא במחשב, בטלפון או בשיחה עם סוקר. אחר כך כל אחד מבני הבית יישא מכשיר GPS במשך יום וישלים ביומן פרטים על כל נסיעה: מאיפה יצא, לאן נסע, מה הייתה המטרה, מתי יצא, איזה מרחק עבר וכמה זמן היה בדרך. הבדיקה כוללת נסיעות ברכב ובתחבורה ציבורית, וגם הליכה, אופניים ואמצעים נוספים. עם החזרת המכשיר יקבלו המשתתפים תשורה.
ה-GPS נועד להשלים את מה שיומן שממלאים מהזיכרון מפספס לא פעם, כמו נסיעות קצרות וזמנים מדויקים. המכשיר רושם את המסלול, את נקודות העצירה, את משך השהייה בכל אחת מהן ואת מהירות הנסיעה, והמשתתף מוסיף את מה שהמכשיר לא יודע, למשל את מטרת הנסיעה.
הידעת?מה יקרה לסקר כשה-GPS משובש?
הלמ"ס תשתמש גם במידע שכבר נמצא אצלה כדי לקצר את השאלון, והנתונים החדשים יצטרפו לספירות כלי רכב ולנתוני התיקוף בתחבורה הציבורית. החיבור בין פרטי המשפחה לנסיעות יאפשר לבדוק איך קבוצות שונות משתמשות בתחבורה, ואיך הן משנות הרגלים כשמחיר הנסיעה עולה, כשנפתח קו חדש או כשנכנסת טכנולוגיה חדשה.
איך תישמר הפרטיות
במשרד התחבורה ובלמ"ס מביאים בחשבון שלא כולם ירצו לשאת מכשיר שמתעד את המיקום שלהם, ושיום שלם של תיעוד לכל המשפחה דורש שיתוף פעולה, בעיקר אצל מי שחושש לפרטיות או מתקשה בטכנולוגיה. לכן מתוכננים הסבר מפורט, כמה דרכים לענות על השאלון ותשורה. בסקר הניסיון תיבדק גם הנכונות לשאת GPS, וייבחן שילוב עם סקר כוח אדם של הלמ"ס.
הסקר ייערך בשיתוף פעולה לפי סעיף 18א לפקודת הסטטיסטיקה. משרד התחבורה יקבל מידע מפורט יותר לצורכי תכנון, בכפוף לחוק ולכללי הסודיות. בפנייה לספקים מ-2024 קבעה הלמ"ס שהאפליקציה תותקן על טלפון מוקשח של הלשכה, תשמור את נתוני המיקום מוצפנים, תבקש רק את ההרשאות ההכרחיות ותמחק באופן קבוע נתוני GPS ישנים.
פרופ' ירון פלוס, שמעון סוויסה וצוותי העבודה ומשרד התחבורה (קרדיט: )
מה יעשו עם המידע ומתי יהיו תוצאות?
הנתונים יעזרו להחליט איפה להשקיע, אילו שירותים נדרשים וכמה אנשים ישתמשו בהם. הם ישמשו לבדיקת הכדאיות של פרויקטים, לעדכון תחזיות הנסיעה בארץ ובמטרופולין תל אביב, לתכנון נתיבי תחבורה ציבורית, לבחינת מס גודש ולקביעת מדיניות חניה. הכוונה היא לאסוף נתונים מדי שנה, במקום להסתמך על בדיקה אחת בכל כמה עשורים.
גם מבקר המדינה המליץ להשלים את הסקר בשיתוף הלמ"ס ומשרד האוצר ולקבוע לו תדירות קבועה. בביקורת שפרסם ב-2025 נמצא שרוב פרויקטי התחבורה עוברים בדיקת כדאיות אחת, אף שהנוהל דורש שתיים, ושהשיטה מותאמת בעיקר לכבישים ופחות לרכבות קלות ולמטרו.
- עד 210 ק"מ על חשמל - שני רכבי פנאי חדשים לפורת'ינג
- כל רכב נוסע פחות, ובכל זאת הפקקים מחמירים: מה מראים נתוני הלמ"ס
הידעת?כמה זמן לוקח לבנות פרויקט תחבורה בישראל?
העבודה על הסקר החלה ב-2022, בדיונים בין משרד התחבורה, החברות שבאחריותו, הלמ"ס ואנשי אקדמיה. עד 2024 הוכנו שישה מסמכי עבודה על המטרות, על סקרים דומים בעולם, על הטכנולוגיה, על בחירת המשתתפים ועל השאלון. ביוני 2024 נחתם מסמך הבנות בין המשרד ללמ"ס, ובאוגוסט 2026 נחתם הסכם הביצוע.
ב-2027 וב-2028 יפותחו המערכות וייערך סקר ניסיון, ולצורך כך יגויס צוות ייעודי. איסוף הנתונים בשטח יתחיל ב-2029, התוצאות הראשונות מתוכננות ל-2030, וב-2032 יתפרסמו נתוני שלוש השנים הראשונות יחד.
