מטרו
צילום: מטרו

תשעה בעד מול אפס מתנגדים: חוק המטרו אושר

אישור החוק אמור להיות יריית הפתיחה לעבודות על הפרויקט הענק. במסגרתו מוסדרים הפיצויים שישולמו לבעלי עסקים בתוואי העבודות, ונושאים רבים נוספים
עוזי גרסטמן | (3)
נושאים בכתבה הכנסת חוק המטרו

אחרי לא מעט בעיות, דיונים ועיכובים, אושר היום לפנות בוקר בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, חוק המטרו, או בשמו הרשמי: התיקון להצעת חוק הרכבת התחתית. החוק עבר בתמיכתם של תשעה חברי כנסת לעומת אפס מתנגדים. בעקבות האישור, הוסר למעשה המכשול המרכזי להתחלת העבודות על הפרויקט הענקי. כבר בשלב זה ברור שיש עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים של המטרו, והקווים הראשונים בו לא ייפתחו לפני 2040, על פי ההערכות האופטימיות ביותר. 

החוק המקורי היה אמור לעלות להצבעה בכנסת כבר לפני כשנתיים, בזמן ממשלת בנט־לפיד, אבל זה לא קרה. הסיבה לכך היתה קריסת הקואליציה והתנגדות האופוזיציה דאז. החוק הנוכחי, שעבר היום, קודם על ידי יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) ועל ידי משרד האוצר. שרת התחבורה, מירי רגב, מתנגדת לפרויקט, אף שאנשי המקצוע במשרדה תומכים בו ומקדמים אותו.

החוק למעשה מגדיר ומתחם את המטרו, שהוא פרויקט התחבורה הגדול ביותר בתולדות המדינה. התוכנית מדברת על הקמת שלושה קווים - M1, M2 ו-M3, שיכללו 150 ק״מ של מסילות תת-קרקעיות בכל גוש דן ו-109 תחנות. קווי המטרו יחברו בין 24 רשויות מקומיות, ויסתנכרנו עם חלק מהתחנות של רכבת ישראל והרכבת הקלה. על פי התחזיות, במטרו יעברו כ-2 מיליון נוסעים ביום. נכון לעכשיו, עלות הפרויקט מוערכת ב-210-170 מיליארד שקל. בין השאר, החוק מקצה 560-500 מיליון שקל לפיצוי בעלי עסקים ששוכנים ליד התוואי של העבודות המתוכננות.

החוק שעבר כולל, בין היתר, את הרכב המועצה שתפקח על הקמת המטרו, את תפקידיה ואת נוהלי עבודתה. כמו כן, החוק ינסה לשפר את תהליכי תיאום התשתיות והסרת חסמים לצורך קידום מהיר של הפרויקט, הוא יגביר ורחיב את מנגנוני התייעצות ושקיפות, יגביל את סמכות הוות"ל לתכנן שימושים שחורגים מתכנון התשתית, וקובע שהחברה המבצעת לא תוכל לבצע עבודות לשיקום או פיתוח ברמה שנמוכה מהסטנדרט באזור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמי 27/07/2024 07:05
    הגב לתגובה זו
    מינימום בשנת 2040 ? למה לא 2090 ?
  • 2.
    YL 26/07/2024 16:36
    הגב לתגובה זו
    תפיסת המסמכים בלישכת שרת התחבורה ש כנראה מראים מי קבל ולמה מי יהלום ומי סתם חרייייייין . כנראה ביעוץ שקיבלה נאמר לה לפזר ולקדם כמה שיותר מכרזים על מנת ליצור מצב שישלול את כל מה ש תיכננה ונכשל
  • 1.
    איש פשוט 25/07/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה זמן וכל כך יקר !!! אולי כדאי שמומחי המנהרות של החמאס יהיו השותפים או הפרויקטורים של המטרו הישראלי ???
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.