300 מיליון בדיקות מעבדה: חוקרי מכון ויצמן מצאו שגיל המעבר הוא מדרגה חדה ולא ירידה הדרגתית
גיל המעבר מתואר בדרך כלל כתהליך איטי, חלק מההזדקנות הטבעית. מחקר חדש של מכון ויצמן למדע, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, מציע הסבר אחר. החוקרים ניתחו יותר מ-300 מיליון תוצאות של בדיקות מעבדה של יותר ממיליון נשים בישראל ובארצות הברית, ומצאו שבסביבות הווסת האחרונה עשרות מדדים בגוף משתנים בבת אחת, כמו במדרגה. 52 מתוך 90 סוגי בדיקות הראו קפיצה כזו, מבדיקות העצם ועד תפקודי הכבד, הכליות ושומני הדם. אצל גברים באותם גילים לא נמצאה קפיצה דומה.
"גיל המעבר הוא לא חלק איטי מההזדקנות. זה מעבר חד שמקיף את כל הגוף, מהעצמות ועד הכבד", אמר פרופ' אורי אלון מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן, שהוביל את המחקר. כשהמדרגה הופיעה בנתונים לראשונה, לדבריו, "השיער בעורף סמר לנו. אז בדקנו את זה בקפדנות".
איך מוצאים מדרגה בנתונים מטושטשים
הקושי המרכזי בחקר גיל המעבר הוא שהמועד של הווסת האחרונה כמעט אף פעם לא נרשם בתיק הרפואי. נשים מגיעות לשלב הזה בגילים שונים, באמצע הטווח סביב גיל 50 ובדרך כלל בין 45 ל-53. כשמחשבים ממוצע של בדיקות לפי גיל, ההבדלים האלה מורחים כל שינוי חד ומציגים אותו כמדרון מתון. כדי להתגבר על זה, החוקרים שאלו שיטה מעולם האסטרונומיה, שבה מחדדים תצלום של טלסקופ על ידי חישוב הטשטוש שהמכשיר עצמו גורם. כאן, הטשטוש הוא הפיזור הידוע של גיל הווסת האחרונה, והאלגוריתם מסיר אותו. הוא לא מנחש מתי הגיעה כל אישה לגיל המעבר, אלא משחזר את המסלול הממוצע של כל בדיקה כאילו כל הנשים יושרו לפי אותו רגע.
הידעת?את גיל המעבר מאבחנים בדיעבד
החוקרים בדקו את השיטה על נתונים מדומים ואז הפעילו אותה על שני מאגרים. הראשון הוא סקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארצות הברית, שנאסף בין 1999 ל-2022. השני הוא מאגר של שירותי בריאות כללית, שמבטחת כמחצית מאוכלוסיית ישראל, וכולל 1.3 מיליון נשים בנות 30 עד 70 בשנים 2004 עד 2024. מכל בדיקה הוצאו נשים בהריון ומטופלות שנטלו תרופות או שהייתה להן מחלה שמשפיעה על אותה בדיקה. את הגברים ניתחו בדיוק באותה דרך, כקבוצת השוואה. במחקר השתתפו ד"ר גלן פרידהם ויואב חיות מהמעבדה של אלון, יחד עם רופאים מכללית, מבית החולים קפלן ומהמרכז הרפואי רבין.
מה קופץ, ומתי זה מתחיל
הקפיצות הגדולות ביותר נמצאו כצפוי בהורמוני המין. "זה הגיוני, כי לאסטרוגן יש קולטנים כמעט בכל תא בגוף", הסביר אלון. הקפיצות הופיעו כמעט בכל מערכת אחרת: בדיקות כבד, ספירות דם, כימיה של הדם, תפקודי כליה, מדדי עצם, שומני דם וריכוז המלחים בדם. גודל הקפיצה היה דומה מאוד בין ישראל לארצות הברית, עם מתאם של 0.89, נתון שמחזק את ההערכה שמדובר בתופעה ביולוגית ולא בעיוות של מאגר נתונים אחד. ככלל, המערכות שקפצו הכי הרבה הן אלה שרגישות במיוחד לאסטרוגן, כמו העצם והכבד, והמערכות שכמעט לא השתנו קשורות אליו באופן חלש יותר. רוב השינויים היו בכיוון של סיכון גבוה יותר למחלות. העצמות, למשל, "קופצות בכיוון של איבוד עצם", כדברי אלון. היוצא מן הכלל הבולט הוא הברזל: רמות הברזל, ההמוגלובין ותאי הדם האדומים משתפרות, כנראה משום שהדימום החודשי נפסק. גם רמת העופרת בדם קופצת, כנראה כי היא משתחררת מהעצמות. בבדיקות אחרות, כמו הורמוני בלוטת התריס החופשיים וחומצה פולית, לא נמצאה קפיצה.
השינויים ההורמונליים מתחילים הרבה קודם. ההורמון AMH, שמשקף את מאגר הביציות, מתחיל לרדת בקצב מואץ כ-15 שנה לפני הווסת האחרונה. ההורמון FSH מתחיל לעלות מהר יותר כ-14 שנה קודם, והאסטרדיול, הצורה העיקרית של אסטרוגן, מתחיל לרדת בקצב מואץ כ-12 שנה קודם. מחקרי מעקב קודמים מיקמו את תחילת השינויים כשבע שנים לפני גיל המעבר, כך שהממצא החדש מקדים את נקודת ההתחלה בכשבע שנים.
הקפיצות במעבדה מתורגמות גם למחלות. אחרי הווסת האחרונה שיעור האוסטאופורוזיס עולה בקצב מהיר בהרבה מאשר אצל גברים, וגם התקפי הלב והשבץ מאיצים. בדיכאון הדפוס שונה: בשנה שאחרי גיל המעבר 19% מהנשים דיווחו על תסמינים בינוניים עד חמורים, לעומת 11% ב-24 השנים שאחריה. גם קשיי ההירדמות עלו לתקופה ואז נרגעו. אנמיה, לעומת זאת, הייתה המחלה היחידה ששכיחותה ירדה. "המחקר שלנו מרחיב את חלון הזמן לטיפול מונע לכמעט עשור לפני גיל המעבר", אמר אלון.
הטיפול ההורמונלי, והסייגים
אצל נשים שדיווחו שהן מקבלות טיפול הורמונלי לגיל המעבר, כ-9% מהמשתתפות בסקר האמריקאי, רוב הקפיצות היו קטנות יותר, והמסלול אחרי הווסת האחרונה נראה כמו המשך חלק של המצב שלפניה. 39 מתוך 80 בדיקות היו שונות בין הקבוצות, וההשפעה הגדולה ביותר נמצאה, כדברי אלון, "בעיקר בעצם, בכבד ובכליה". בכללית בדקו החוקרים 9,103 נשים שקיבלו מרשם לטיפול הורמונלי לפחות פעמיים, השוו את הבדיקות שלהן לפני הטיפול, במהלכו ואחריו, וקיבלו תוצאות דומות. חריג אחד: מדד הדלקת CRP היה גבוה יותר אצל המטופלות, ממצא שמתאים למחקרים קודמים על אסטרוגן שנבלע בכדור.
הידעת?השימוש בטיפול הורמונלי צנח אחרי מחקר אחד
למחקר יש מגבלות ברורות. הוא נשען על נתונים שנאספו בעבר ועל נשים שונות בגילים שונים, ולא על מעקב אחרי אותן נשים לאורך זמן, ומועד גיל המעבר בסקר האמריקאי מבוסס על דיווח עצמי. נשים שבוחרות בטיפול הורמונלי עשויות להיות שונות מאחרות במצב הבריאות או בגישה לטיפול, ולכן את ההשפעה של הטיפול צריך לבדוק בניסויים מבוקרים. אלון עצמו הדגיש שהמדרגה מתארת את השינוי בממוצע ולא את מה שעובר על כל אישה. חוקרות מאוסטרליה, שלא היו מעורבות במחקר, טענו שהמונח "צוק פיזיולוגי" אינו מונח רפואי ועלול להבהיל נשים שלא לצורך.
לדברי אלון, המטרה היא לא להפחיד מגיל המעבר, אלא להדגיש את הערך של פעילות גופנית, תזונה והרגלים בריאים כבר בשנים שלפני הווסת האחרונה. המחקר מצטרף לעבודות קודמות שקשרו את גיל המעבר לבריאות הלב וכלי הדם. להרחבה: עקב 15 שנה אחרי 107 אלף נשים: כך גיל המעבר המוקדם קשור ליתר לחץ דם. גם הקשר בין מצב הרוח לגוף בעשור הזה כבר נחקר. להרחבה: דיכאון בגיל 50-60 הוא גם עניין של הגוף: למה כדאי לזהות אותו מוקדם.
החוקרים מציינים שהשיטה שפיתחו מתאימה גם למעברים אחרים שהמועד שלהם לא נרשם, כמו התבגרות, הריון ותחילתן של מחלות. השאלה שנשארת פתוחה היא מעשית: האם צעדי מניעה שמתחילים עשור לפני גיל המעבר, מבדיקות צפיפות עצם ועד שינוי באורח החיים, אכן מקטינים את המדרגה. על כך יצטרכו לענות ניסויים שעוד לא נערכו.
