האם השכן מהקומה למטה ייצג את הבעל בגירושים?
לפני כעשר שנים נכנסה האשה בבכי למשרד של שכנה, טוען רבני, וסיפרה לו על הודעות חשודות שמצאה בטלפון של בעלה. עכשיו, כשהיא מתגרשת, הבעל בחר בו לייצג אותו. בית הדין הרבני הגדול פסל אותו וגם תהה: "מה
לו ולצרה זו?"
שכן שמכיר את כל המשפחה, מגיע לבריתות ומחלק שוקולד לילדים, לא יוכל לעמוד מול האשה באולם בית הדין. כך פסק באחרונה בית הדין הרבני הגדול בירושלים. הוא דחה על הסף בקשת ערעור של בעל שרצה שטוען רבני ותיק, שמשרדו נמצא בבניין שבו גרים בני הזוג, ייצג אותו בהליך הגירושים. בני הזוג התחתנו ב-2011 ויש להם שבעה ילדים, כולם קטינים. בפברואר 2026 האשה הגישה תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי בירושלים, ועמה תביעות נוספות. בית הדין ציין שגם הבעל מסכים להתגרש. ההליך נתקע בשאלה מקדמית אחת: מי ייצג את הבעל.
לפי האשה, לפני שנים היא פנתה לטוען הרבני, שבפסק הדין נקרא "מ'", וביקשה ממנו עצה. היא טענה שסיפרה לו פרטים אינטימיים מחיי הנישואים, ושהוא אפילו המליץ לה במפורש לתעד את התנהגות בעלה ואת הבגידות שהיא טוענת שהיו. לדבריה הפגישה נמשכה כ-15 דקות: "הוא נתן לי לשבת, הראיתי לו את התכתובות של הבעל... ושאלתי אותו מה אני עושה, והוא אמר לי כי אם את רוצה להתגרש את צריכה לאסוף את המידע, ותדברי עם אמא שלו. אם את רוצה עוד מידע הדלת שלי פתוחה".
מ' סיפר גרסה אחרת לגמרי. הוא כינה את דבריה "שקר וכזב" ואמר שהפגישה נמשכה כשלוש דקות בלבד: "היא אמרה לי שיש תכתובות, והיא באה אלי כחבר, היא אמרה לי אני הולכת לאמא שלו, ואמרתי לה תלכי. אני לא אמרתי לה שתאסוף מידע. היא לא באה אלי כעו"ד". לדבריו הוא אמר לה שהוא חבר של בעלה ושהוא "לא הכתובת" לסיפורים כאלה. הוא גם הזכיר שאחרי הפגישה בני הזוג המשיכו לחיות יחד בשקט ונולדו להם עוד ארבעה ילדים. עוד הוא טען שעבירות אתיקה בכלל לא נדונות בבית הדין הרבני, אלא בגוף אחר שזה תפקידו.
בדיון שהתקיים במאי, תיארה האשה את התחושות שלה. לדבריה, לא נוח לה והיא מפחדת, כי מ' "יודע הרבה דברים" ושמע אותה בוכה. היא הוסיפה שהוא "כמו סבא של הילדים שלה", ושהיא חוששת שבחקירה מולו לא תצליח לדבר ותתבלבל. התגובה של מ' היתה קצרה: הוא "לא ראה שסבא נפסל לייצג". הוא אמר שמאז הפגישה לא דיבר איתה, ושהוא חבר של הבעל ונותן לילדים שוקולד.
"די לנו אם כבעל דין הוא מרגיש בכך"
ביוני האחרון קבע בית הדין האזורי, בראשות הרב דניאל גודיס, שמ' ואף אחד ממשרדו לא ייצג את הבעל. בית הדין התבסס על עיקרון מהמקורות היהודיים: הדיינים חייבים לוודא שאף צד לא יירתע מלהציג את כל טענותיו. החשש הזה נקרא בפסק הדין "הסתתמות טענות". לפי בית הדין, גם אם היה ספק, היה צריך להכריע לטובת הזהירות.
בית הדין גם לא הסתפק בטענה שעברו מאז עשר שנים. "סביר מאוד כי החוויה של הפגישה בין השניים עולה וצפה בראש ובלב האשה בכל פעם מחדש, בכל פעם שהיא נכנסת לבניין המגורים שלה, שבו נמצא המשרד", נכתב. לפי בית הדין, גם בגרסה של מ' עצמו הוא שמע ממנה סיפור קשה שסופר בבכי, ו"חוויה כזו לכל אשה תגרום השפלה וחוסר ביטחון". מ' טען גם שהאשה בסך הכל לא רוצה שבעלה יקבל ייעוץ בחינם. בית הדין דחה את הטענה הזאת לגמרי ושאל מאיפה בכלל האשה אמורה לדעת אם הייצוג יהיה בחינם.
ואולם בית הדין לא קיבל את כל הטיעונים של האשה. לגבי כללי האתיקה, שלפיהם מי שנתן ייעוץ לצד אחד לא מייצג את הצד השני, וגם לגבי הטענה שמ' עלול להיות עד בתיק, נקבע שהם "אפשר שאינן שייכות" למקרה. הסיבה היא שבני הזוג מסכימים על הגירושים, ולכן סביר שהשיחה ההיא בכלל לא תעלה בדיונים. אבל לפי בית הדין, החשש שהאשה לא תצליח להציג את טענותיה מספיק לבדו. החשש הזה נוגע גם לתביעות שעוד פתוחות: מזונות הילדים, הסדרי השהות וחלוקת הרכוש. בית הדין גם הבהיר לבעל מראש שבדיון הבא הוא לא יוכל לטעון שלא הספיק למצוא עורך דין או טוען רבני אחר.
"נאחז בקרנות הייצוג"
הבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול, והרב צבי בן יעקב דחה את הבקשה על הסף. "עיינתי בכתב הבקשה... ולא מצאתי ולו טעם אחד להתערב", הוא כתב. הוא הסכים שעבירות אתיקה נדונות בבית הדין המשמעתי, אבל לדבריו "האחריות לניהול דיון תקין נתונה לפתחו של בית הדין הרבני". על הקושי של האשה, הוא כתב כי, "אין ספק שלמשיבה יהיה קשה להיות נחקרת על ידי טו"ר מ' או מי ממשרדו, כאשר הם שכנים". את הנימוקים שלה תיאר כ"מתקבלים על הדעת ועל הלב".
בסוף ההחלטה הדיין פנה ישירות לטוען הרבני: "תמהני מדוע ב"כ המערער 'נאחז בקרנות הייצוג'?!”, לדבריו, דווקא הטיעונים של מ' עצמו הם שמשכנעים "יותר מכל" שהיה עליו לוותר על הייצוג. הוא הוסיף כי, "ב"כ המערער הנו מותיקי המייצגים, וגם מהעמוסים שבהם, ומה לו ולצרה זו?” מכיוון שלא התבקשה תגובה מהאשה, לא נפסקו הוצאות משפט. את האשה ייצגה עו"ד רבקה שורץ.
