הכסף ברח מהטכנולוגיה ונחת בלוקהיד מרטין, שזינקה 8% לפני הדוח
הנאסד"ק סיים את שבוע המסחר האחרון בירידה של כ-4.5% וה-S&P 500 איבד כמעט 2%, אבל מניית לוקהיד מרטין הלכה בכיוון ההפוך. יצרנית מטוסי ה-F-35 ומיירטי הטילים עלתה ב-8% בחמישה ימי מסחר וננעלה ביום שישי ב-552 דולר, אחרי קפיצה של כ-3.7% ביום האחרון. באותו יום ירדו מניות הטכנולוגיה בחדות, והנפט מסוג ברנט נגע ב-110 דולר לחבית על רקע תקיפות במצר הורמוז.
נורת'רופ גרומן, יצרנית המפציץ החמקני B-21, עלתה ביום שישי ב-4% וסיימה את השבוע ביותר מ-8% עלייה, ו-RTX, החברה האם של רייתאון, הוסיפה כ-3.7% ביום. גם מניות הביטחון באירופה זינקו בניגוד למגמה. העליות האלה מגיעות אחרי חודשים קשים לענף, שבהם מניות הביטחון נפלו עד 48% מהשיא. לוקהיד עצמה ירדה בתחילת החודש אל מתחת ל-500 דולר, והיא עדיין נסחרת כ-18% מתחת לנעילת השיא שלה מתחילת מרץ, כ-677 דולר.
ביום חמישי, לפני פתיחת המסחר בניו יורק, תפרסם החברה את תוצאות הרבעון השלישי. שיחת הוועידה עם המנכ"ל ג'ים טייקלט ועם סמנכ"ל הכספים אוון סקוט תתחיל ב-15:30 שעון ישראל. המצגת והנתונים המלאים יעלו לאתר קשרי המשקיעים של החברה עוד לפני הפתיחה, וההקלטה תישאר זמינה עד תחילת נובמבר.
ברבעון השני הגיעו המכירות לכ-20.1 מיליארד דולר, עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ ל-1.8 מיליארד דולר, 7.94 דולר למניה. ההשוואה הזאת נוחה במיוחד: ברבעון המקביל אשתקד רשמה לוקהיד הפסדים של כ-1.6 מיליארד דולר על שלוש תוכניות, ובהן חוזה מסווג בחטיבת האווירונאוטיקה ותוכנית מסוקים ימיים לקנדה, והרווח למניה צנח אז ל-1.46 דולר. החברה העלתה ביולי את התחזית השנתית, ועכשיו היא מצפה למכירות של 79.75 עד 81.75 מיליארד דולר ולרווח של 29.95 עד 30.65 דולר למניה.
ספר ההזמנות של לוקהיד הגיע בסוף יוני לשיא של כ-230 מיליארד דולר, לעומת כ-194 מיליארד בסוף 2025. חלק גדול מהקפיצה הגיע מחוזה רב-שנתי של 35 מיליארד דולר עם הסוכנות להגנה מפני טילים של הפנטגון, לייצור מיירטים למערכת THAAD, אותה מערכת שהוצבה גם בישראל. חטיבת הטילים ובקרת האש, שמייצרת גם את מיירטי ה-PAC-3 של מערכת הפטריוט, הגדילה את המכירות ב-19%, לכ-4.1 מיליארד דולר, הקצב המהיר ביותר בין ארבע החטיבות.
ב-F-35 הנתונים מעורבים יותר. ברבעון השני מסרה החברה 19 מטוסים, לעומת 50 ברבעון המקביל, ובכל זאת ההכנסות מהתוכנית עלו בכ-475 מיליון דולר בזכות היקף גבוה יותר בחוזי הייצור. חטיבת האווירונאוטיקה, שבה נמצא המטוס, צמחה ב-9% לכ-8.1 מיליארד דולר. ישראל הזמינה עד היום 75 מטוסים מהדגם, והשנה נוסף האישור האמריקאי למכירת F-35 לסעודיה, עסקה שעשויה להגדיל את ההזמנות בשנים הבאות.
הרבעון השלישי של 2025 הוא בסיס ההשוואה של יום חמישי: המכירות הסתכמו אז ב-18.6 מיליארד דולר, הרווח למניה ב-6.95 דולר, ונמסרו 46 מטוסי F-35.
תזרים המזומנים החופשי ברבעון השני הגיע ל-2.9 מיליארד דולר, אחרי תזרים שלילי של 150 מיליון ברבעון המקביל, והתחזית השנתית עלתה ל-7 עד 7.2 מיליארד דולר. את הכסף הזה החברה הפנתה בינתיים לדיבידנדים, כ-1.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה. רכישות של מניות בחזרה לא היו בכלל, לעומת 1.25 מיליארד דולר במחצית המקבילה אשתקד.
ביום שבו פורסם הדוח הקודם, בסוף יולי, ננעלה המניה בכ-569 דולר ולמחרת עלתה לכ-583. מאז היא איבדה כ-5%. הפעם השוק יבדוק בעיקר אם ההזמנות הגדולות מתחילות להפוך למכירות ואם קצב המסירות של ה-F-35 חזר לעלות. ברבעון השני לבדו נחתמו הזמנות חדשות בכ-65 מיליארד דולר, יותר מפי שלושה מהמכירות של אותו רבעון.
