1,500 שקל הוצאות לנוסע ביזנס שתבע את דלתא על טרקלין
שלמה אביזוהר קנה מחברת התעופה דלתא כרטיס הלוך ושוב במחלקת עסקים מישראל לארצות הברית. בדרך חזרה הוא נשאר מחוץ לטרקלין של החברה בשדה התעופה של בוסטון, ותבע אותה על הפרת הסכם ועל עוגמת נפש. בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דחה את התביעה וחייב אותו לשלם לדלתא 1,500 שקל הוצאות, סכום שהרשמת עצמה הגדירה "גבוה מן המקובל".
הסיפור התחיל בשלוש טיסות. טיסת החזור המקורית, מוושינגטון דרך פריז לתל אביב, הייתה אמורה להיות מופעלת על ידי אייר פראנס, וכללה כניסה לטרקלין בשארל דה גול בעצירת ביניים של שעה ורבע. היא בוטלה חודשים מראש. אביזוהר בחר בטיסה חלופית מוושינגטון דרך בוסטון, שהפעילה דלתא עצמה, ומכיוון שהכרטיס היה במחלקת עסקים, הוא זכה בה לכניסה לטרקלין של דלתא בבוסטון.
בגלל המצב הביטחוני בוטלה גם הטיסה הזו. מבין החלופות שהוצעו לו בחר אביזוהר שוב במסלול וושינגטון, בוסטון, תל אביב, אבל הפעם בטיסה שהופעלה בחלקה על ידי אל על, שהייתה אז החברה היחידה שצוותיה המשיכו לטוס בקו ישראל-ארצות הברית. כאן נסגרה הדלת. לפי מדיניות דלתא, הכניסה לטרקלין בבוסטון מותנית בשני תנאים: כרטיס במחלקת העסקים שלה וטיסה שמופעלת כולה על ידה. החברה הסבירה שהקיבולת של הטרקלין מוגבלת, ושנוסעים בטיסות משותפות מופנים לטרקלינים של החברה המפעילה.
מה טען הנוסע?
אביזוהר טען שהכניסה לטרקלין הייתה חלק מתנאי הכרטיס שרכש מלכתחילה, שהיא נשמרה גם בכרטיס החלופי הראשון ורק מיקומה השתנה, ושבטיסה השלישית היא נגרעה ממנו בניגוד להסכם. לדבריו, הטיסות החלופיות היו אמורות להיות חלופיות "על כל רכיביהן". הוא טען גם שבשיחה עם נציג דלתא, אחרי ביטול הטיסה השנייה, התנה את בחירתו בטיסה השלישית בכך שזכות הכניסה לטרקלין תישמר, ושהקלטת השיחה נמצאת אצל החברה.
דלתא השיבה שהזכות לא נרכשה מעולם. לדבריה, היא ניתנה לאביזוהר במקרה, כי הטיסה השנייה עמדה בשני התנאים, ופקעה כשזו בוטלה. החלופות שקיבל היו יקרות בהרבה מהכרטיס ששילם עליו, הוא לא התבקש לשלם תוספת, ויכול היה לבקש החזר כספי במקום טיסה חלופית. החברה ציינה שהמשיכה לזכות אותו ב"מיילים" במועדון הלקוחות, ושאחרי שהתלונן אף הציעה לו מיילים נוספים כפיצוי. לטענתה, התובע מבקש "לעשות עושר ולא במשפט, ולקבל פיצוי על זכות שלא עמדה לו מלכתחילה".
האם טרקלין הוא חלק מהטיסה?
אביזוהר ביסס את התביעה על דיני החוזים ועל עוגמת נפש, וטען שבגלל הטרקלין גם התקשה להתכונן לפגישות עבודה. הרשמת הבכירה דורון זיו-אב קבעה שהדין החל הוא החוק הספציפי, חוק שירותי תעופה, שגובר על החוק הכללי, משום שהזכות הנטענת נובעת מכרטיס הטיסה עצמו. מכיוון שההודעה על הביטול ניתנה יותר מ-14 יום מראש, ההטבות הרלוונטיות היו השבת התמורה או כרטיס חלופי, לבחירת הנוסע, והוא בחר בכרטיס.
טיסה חלופית, הזכירה הרשמת, נמדדת לפי מאפייניה המהותיים: נקודת המוצא, היעד, מספר העצירות, המועד ומשך המסע. הפסיקה מכירה בטיסה כחלופית גם כשהיא מבוצעת במטוס מסוג אחר או במועד אחר, ושינוי החברה המפעילה אינו שולל את ההגדרה. במצב מלחמתי, הוסיפה, גם שונות במאפיינים מהותיים לא בהכרח שוללת אותה. לדבריה, הכרה בטרקלין כמאפיין של הטיסה "תיצור 'מדרון חלקלק'", שבו גם שפת הצוות, מסך אישי, טיב הארוחה "ואולי אף נראות הקינוח" יהפכו לתנאי טיסה. "הזכות הראויה להגנה היא הזכות העיקרית, להגיע ליעד הטיסה בתנאים דומים לאלו שנכללו בכרטיס שנרכש, ולא הזכות לספיחים נעימים הנלווים אליו", כתבה.
היא נשענה על פסק דין של המחוזי בתל אביב בעניין טרקליני אח"מ של מלונות דן, שעסק במע"מ ולא בפיצוי לנוסעים. שם נקבע שהשירות בטרקלין ניתן בזמן ההמתנה לטיסה, ו"מעצם טיבו הוא נפרד ומובחן מהטיסה עצמה". מאז השוק השתנה, והכניסה לטרקלין כבר אינה שמורה רק לנוסעי ביזנס, אבל גם בפסק הדין הזה היא נשארה שירות נלווה.
למה דווקא הכרטיס החלופי שלל את הפיצוי?
סעיף 9 לחוק מפצה על שינוי לרעה בתנאי הכרטיס, והתוספת השנייה מגדירה בדיוק אילו שינויים נחשבים: הורדה ממחלקה ראשונה או ממחלקת עסקים. בניגוד לפיצוי על ביטול או עיכוב, שבו הסכומים נקבעים לפי מרחק הטיסה, כאן הרשימה סגורה. "אלו, ואלו בלבד, הוגדרו בחוק כשינויי תנאי טיסה המזכים בפיצוי", כתבה הרשמת.
- חברת KLM לא העלתה שתי נוסעות בגלל מזוודה - ותשלם 9,037 שקל
- מניות התעופה בוול סטריט נופלות עד 10% בשבוע, ויונייטד מדווחת ביום שלישי
יותר מזה, ההרעה הנטענת לא נגעה לכרטיס שאביזוהר שילם עליו, אלא לכרטיס השני, שקיבל כחלופה. לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק, מי שקיבל כרטיס בלי תשלום או בתעריף מיוחד שאינו פתוח לציבור אינו זכאי להטבות, אלא אם הכרטיס הונפק לו במסגרת תוכנית נאמנות. אביזוהר ניסה להיתלות בחריג הזה, והרשמת השיבה שהוא נוגע ל"סוג המטבע", מיילים או נקודות, ולא לכרטיס שניתן כתחליף. קבלת התביעה, לדבריה, הייתה בבחינת "יצא חוטא נשכר".
מה עלה בגורל השיחה עם הנציג?
נציגת דלתא הכחישה שקיימת הקלטה, והסבירה שהשיחה מתועדת בכתב במערכת ההזמנות. לשאלת בית המשפט אם נושא הטרקלין מופיע שם, השיבה בשלילה. הרשמת לא זקפה זאת לחובת החברה. אם הסוגיה הייתה קריטית, כתבה, אביזוהר יכול היה להקליט בעצמו או לדרוש אישור בכתב לפני שבחר בטיסה. "התובע הוא עורך דין, ולא על שכמותו נועדה הגמשת דיני הראיות להגן", הוסיפה, וציינה שהוא תיעד וצירף את כל התקשורת עם החברה חוץ מהשיחה הזו. גם בכרטיס הטיסה עצמו, כך מצאה, הטרקלין אינו מוזכר.
את ההוצאות החריגות נימקה הרשמת בהתנהלות בתיק, ובבקשות שהגיש אביזוהר, שהיו "במספרן ובאופין" חריגות ביחס לתביעה קטנה. הטיסה השלישית, שבה טס בסוף לישראל, הייתה לפי דלתא היקרה מבין השלוש. הוא לא שילם עליה שקל נוסף.
