למה כל כך קשה לשנות הרגלי אכילה? ניסוי של אוניברסיטת ייל מצא הטיה מפתיעה במוח
נסו לדמיין שמישהו מבקש מכם להאמין שהחטיף האהוב עליכם הוא בעצם רע, ושהחטיף שאתם הכי פחות סובלים דווקא טוב. חוקרים מאוניברסיטת ייל בארה"ב בנו בדיוק מצב כזה בניסוי, וגילו שהמוח מתקשה מאוד לעדכן את מה שהוא כבר יודע על אוכל. הממצא שהפתיע אותם יותר מכול קשור לסדר: מי שהטעם שלו קיבל חיזוק בהתחלה נעשה עקשן יותר בהמשך. המחקר פורסם בכתב העת Communications Psychology.
השאלה מוכרת לכל מי שניסה פעם לעשות דיאטה. תוכניות לשינוי הרגלי אכילה נשענות במידה רבה על למידה: מסבירים לאנשים מה טוב ומה מזיק, מחזקים בחירות בריאות ומקווים שההרגל ישתנה. אבל רוב מה שידוע על למידה כזו מגיע מניסויים עם צורות וחפצים ניטרליים, שאיש לא מרגיש כלפיהם דבר. עם אוכל המצב שונה, כי לכל אחד יש כבר טעם מגובש, והבחירות האלה משפיעות גם על הגוף ועל המוח. להרחבה: מזון אולטרה-מעובד ופגיעות שקטות במוח: מה מצאו סריקות MRI של כ-8,800 איש.
"בדרך כלל אנחנו לא לומדים כללים חדשים על משהו שאין לנו כבר רגשות כלפיו", הסבירה ד"ר אלכסנדרה ריץ', שהובילה את המחקר כדוקטורנטית במעבדה של פרופ' עיפת לוי בבית הספר לרפואה של ייל, וכיום עובדת ב-MIT.
איך נבנה הניסוי
החוקרים רשמו מראש את השיטה ואת ההשערות באתר ייעודי, לפני שראו תוצאות. בשני סבבים נפרדים גויסו 415 משתתפים דרך פלטפורמה מקוונת לניסויים. כל אחד דירג 65 צילומים של חטיפים, מפירות ועד ממתקים ומאפים, ומתוכם נבחרו לו ארבעה: אחד שהוא אוהב מאוד, אחד שהוא אוהב, אחד שהוא לא אוהב ואחד שהוא ממש שונא. בניתוח הסופי נכללו 279 משתתפים בגיל ממוצע של כ-38, וחציים נשים.
המשימה עצמה הייתה פשוטה. על המסך הופיע אחד מארבעת החטיפים, והמשתתף ניחש אם הוא יביא נקודות טובות או רעות. הקשר בין החטיף לניקוד החזיק ב-90% מהפעמים. בחלק מהשלבים הכללים תאמו את הטעם, והחטיפים האהובים הביאו נקודות טובות. בשלבים אחרים הכללים התהפכו, והאוכל האהוב הוא שהוריד ניקוד. כל שלב נמשך כ-32 עד 36 ניחושים, והשלבים התחלפו לסירוגין.
בממוצע המשתתפים צדקו ב-68% מהניחושים כשהכללים תאמו את הטעם שלהם, וב-61% כשהם הלכו נגדו. אף שמבנה המשימה הוסבר להם מראש, הלמידה הכללית הייתה חלשה למדי. "ההעדפות הקיימות שלנו לאוכל חזקות מאוד וקשה לשנות אותן", אמרה פרופ' לוי. "אבל ייתכן שיש שינויים קטנים שיכולים לעשות הבדל גדול".
ההפתעה: מה שקורה בהתחלה קובע את ההמשך
חצי מהמשתתפים פתחו בשלב שמחזק את הטעם שלהם, והחצי השני פתח בשלב הפוך. ההבדל הזה, שנקבע בהגרלה, השפיע על כל מה שבא אחריו. מי שפתח בשלב התואם הגיע ל-73% הצלחה בשלבים התואמים, אבל ירד ל-59% כשהכללים התהפכו. מי שפתח בשלב ההפוך הגיע לכ-62% בשני סוגי השלבים, דפוס של למידה גמישה יותר. התוצאה חזרה בכל אחד משני הסבבים בנפרד, וריץ' תיארה אותה כ"לא צפויה לגמרי, וחזקה למדי".
החוקרים מציעים כמה הסברים מוכרים מעולם קבלת ההחלטות. אחד מהם הוא אפקט העיגון: הרושם הראשון הופך לעוגן שקשה להשתחרר ממנו. אחר הוא הטיית האישוש, הנטייה לחפש ראיות שמחזקות את מה שכבר מאמינים בו. מי שקיבל בהתחלה הוכחה שהטעם שלו "צודק" נעשה בטוח יותר בעצמו, והביטחון הזה פגע ביכולת להתעדכן כשהמציאות השתנתה.
היחס לחטיפים האהובים היה נוקשה בהרבה מהיחס לחטיפים שלא אהבו, ואותם המשתתפים הצליחו לשייך מחדש לתוצאות טובות. בנוסף, קשר בין אוכל לתוצאה חיובית נלמד בקלות רבה יותר מקשר לתוצאה שלילית. ריץ' המחישה זאת כך: אם ברוקולי הוא לא המאכל האהוב עליכם, ייתכן שיהיה קל יותר להכניס אותו לתפריט מאשר לוותר על גלידה. הדירוג של החטיפים לא היה קשור לכמות הקלוריות, השומן או הסוכר שבהם. הטעם האישי שונה מאוד מאדם לאדם.
- מזון אולטרה-מעובד ופגיעות שקטות במוח: מה מצאו סריקות MRI של כ-8,800 בני 35 עד 69
- אוכלים לפני השינה? מחקר על כ-200 אלף איש קושר את זה לסיכון גבוה יותר למחלות כבד
מה זה אומר על דיאטות, ומה עוד לא ידוע
הניסוי נערך מול מסך, עם צילומים ונקודות שאין להן ערך כספי. המשתתפים לא אכלו דבר, והחוקרים לא בדקו אם הממצאים משנים את מה שאנשים שמים בצלחת. אפקט הסדר גם לא היה חלק מההשערות המקוריות, ולכן צריך לחזור עליו בניסויים נוספים, רצוי עם אוכל אמיתי ולאורך זמן, לפני שבונים עליו תוכניות טיפול.
ובכל זאת, הכיוון מעניין את מי שמתכנן תוכניות תזונה, אפליקציות הרזיה או קמפיינים של בריאות הציבור. אם הממצאים יחזיקו, ייתכן שעדיף לפתוח תוכנית באתגור עדין של ההרגלים ולא בהצלחות קלות, ולהתמקד בהוספת מאכלים בריאים במקום באיסור על האהובים. גם חיזוק חיובי נראה יעיל יותר מאזהרות. החוקרים מזכירים שאנשים עם התקפי אכילה מצליחים פחות בתוכניות להרזיה, ושם בדיוק נדרשים כלים חדשים. גם שיטות פופולריות מתבררות לפעמים כחלשות מהצפוי, ולהרחבה: מחקר: צום לסירוגין ללא הפחתת קלוריות אינו יעיל.
לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-2.5 מיליארד מבוגרים בעולם סובלים מעודף משקל, ואחד מכל שמונה בני אדם חי עם השמנה. ממשלות מנסות להזיז הרגלים גם דרך המחיר, למשל במס על משקאות ממותקים. בישראל מס כזה הוטל ובוטל אחרי שנה, ולהרחבה: מס הסוכר בוטל לפני שלוש שנים - אבל אתם עדיין משלמים אותו. אבל ההחלטה מה לאכול מתחילה במוח, הרבה לפני הקופה.
