פסיכולוגיה היא תחום מדעי ומקצועי העוסק בחקר ההתנהגות האנושית, התהליכים המנטליים והרגשיים, וכולל ענפים מגוונים כגון פסיכולוגיה קלינית, התפתחותית, חברתית, תעסוקתית וקוגניטיבית, שכל אחד מהם מתמקד בהיבטים שונים של הנפש והתפקוד האנושי. בישראל נדרשת הסמכה
אקדמית ומקצועית, לרבות התמחות ממושכת בפיקוח של פסיכולוג מוסמך, כדי לעסוק בתחום ברישיון מטעם משרד הבריאות.
הביקוש לטיפול פסיכולוגי בישראל גדל משמעותית בשנים האחרונות, על רקע מודעות מוגברת לבריאות הנפש, אירועים ביטחוניים וחברתיים מתמשכים, ועומס
כבד על
מערכת הבריאות הציבורית והקהילתית המתקשה לספק מענה מהיר לכלל הפונים. הדבר הוביל להתפתחות מקבילה של שירותי טיפול פרטיים ופלטפורמות דיגיטליות לייעוץ נפשי מרחוק, לצד מחסור מתמשך בכוח אדם מוסמך בשירות הציבורי ובקופות החולים ברחבי הארץ.
לצד הפרקטיקה הקלינית,
משמשת הפסיכולוגיה גם בתחומים ארגוניים ועסקיים, כגון גיוס עובדים, ייעוץ ארגוני ומחקר צרכנים, תוך שימוש בכלים ובמודלים תיאורטיים שפותחו במחקר האקדמי בתחום, ומהם נגזרות שיטות עבודה המיושמות במגזר הפרטי, בחברות גדולות ואף
בגופים ממשלתיים המבקשים לשפר את תפקוד
עובדיהם ואת האקלים הארגוני הכללי.
כלכלה התנהגותית מיישמת ממצאים מהתחום כדי להסביר הטיות של משקיעים, כמו רתיעה מהפסד ועדריות. ידע כזה משמש בעיצוב מוצרי חיסכון, בתמחור ובניתוח שוק
העבודה, ולאחרונה גם בפיתוח ממשקי בינה מלאכותית מותאמים.
מחקר גנטי ענק מצא 1,260 מקומות בגנום שקשורים למוחצנות, לנוירוטיות ולתכונות אישיות אחרות. אבל כולם יחד מסבירים פחות מעשירית מההבדלים בין אנשים, הרבה פחות ממה שמחקרי תאומים מצאו במשך עשרות שנים
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neuron בדק 41 משתתפים בסורק MRI תפקודי ומצא שנשימה ביחס של שאיפה קצרה ונשיפה ארוכה פי ארבעה מאטה את הלב, מעלה את הפעילות הפאראסימפתטית ומגדילה את הנטייה לבחור באפשרות המסוכנת; הסיבה אינה פחד קטן יותר מהפסד אלא רגישות גבוהה יותר
לרווח האפשרי, והמשמעות רלוונטית לכל מי שמנסה להירגע לפני החלטה כלכלית
תואר שני ורישיון ממשרד הבריאות הם תנאי הכניסה, ההתמחות נמשכת שנים בשכר נמוך יחסית להשכלה, ומי שמגיע למומחיות בוחר בין תלוש יציב בקופה ובחינוך לבין קליניקה פרטית שההכנסה בה תלויה ביומן
אומנם אין לה כרומוזומים X או Y אבל יש לה דעות קדומות: ה-AI ירשה מאיתנו את חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית - מעוזרות קוליות נשיות וצייתניות ועד יועצים פיננסיים גבריים וסמכותיים -
כך העיצוב המגדרי של הקוד משפיע ישירות על התוצאות, המשרות והמידע שאנחנו מקבלים
המספר הזה הפך להבטחה להצלחה בקריירה, בספורט ובחינוך והוליד תעשייה של ספרים, קורסים והרצאות; אבל המחקר שעליו התבסס היה מורכב בהרבה, והראיות שהצטברו מאז מספרות סיפור שונה
המחקר המכונן קבע ששביעות הרצון מהחיים יורדת עד אמצע שנות ה-40 ואז מטפסת בחזרה, וצורת ה-U הפכה לאחד הסיפורים המוכרים של מדעי הרווחה. שני עשורים מאוחר יותר, סוציולוגים טוענים שהעקומה נולדה מבחירה סטטיסטית שגויה, והחוקר שיצר אותה מדווח שהיא נעלמה מהנתונים
מדידות שנמשכות שני עשורים באוניברסיטת קליפורניה מראות שמשך הקשב מול המסך התקצר משתי דקות וחצי לפחות מדקה. במעבדה כל מעבר בין משימות גובה זמן ודיוק, אבל דווקא כמה מהמספרים המצוטטים ביותר בתחום מחזיקים מעמד פחות ממה שנדמה
פרויקט ענק שהריץ מחדש מאה מחקרים בפסיכולוגיה החזיר תוצאה מטרידה, ואפקטים מפורסמים כמו דלדול האגו ותנוחות הכוח התפוגגו בדרך. דניאל כהנמן עצמו הודה שהאמין למחקרים חלשים מדי. מה זה אומר על אפליקציות חיסכון, ברירות מחדל בפנסיה ורגולציה שנבנו על הממצאים
האלה
היא תמיד סבלנית, מתלהבת מכל הברקה ולעולם לא מתווכחת; עוזרי הבינה המלאכותית הפכו לפרטנר המושלם, אבל הריצוי התמידי והיעדר החיכוך משבשים לנו את המוח; הצצה לנזק הפסיכולוגי של ההתמכרות לאישור אוטומטי ואיך הפינוק הדיגיטלי הופך אותנו לשבריריים בעולם האמיתי