מזון אולטרה-מעובד ופגיעות שקטות במוח: מה מצאו סריקות MRI של כ-8,800 בני 35 עד 69
כמעט 8,800 קנדים בגילי 35 עד 69, בלי היסטוריה של מחלות לב, נכנסו למכשיר MRI ומילאו שאלון מפורט על מה שהם אוכלים. כשחוקרים מאוניברסיטת מקמאסטר הצליבו את שני הנתונים, עלה דפוס מטריד: ברבע שאכל הכי הרבה מזון אולטרה-מעובד, הסיכוי למצוא במוח סימנים לפגיעה שקטה בכלי הדם היה גבוה בכ-40% לעומת הרבע שאכל הכי מעט.
הפגיעות האלה לא מורגשות. אין כאב, אין שיתוק ואין בלבול. מדובר באוטמים זעירים, אזורים קטנים שבהם רקמת מוח מתה כי כלי דם קטן נחסם, ובכתמים בהירים בחומר הלבן, החלק במוח שמחבר בין אזורים שונים, שמעידים על נזק לכלי הדם הדקים. מחקרים קודמים קשרו ממצאים כאלה לסיכון כפול בערך לשבץ בהמשך החיים, ולסיכון גבוה יותר לדמנציה. "בדרך כלל, נזק מהסוג הזה מזוהה עם מצבים שאנחנו שומעים עליהם ומטפלים בהם בגיל מבוגר הרבה יותר", אמר ד"ר ראסל דה סוזה מאוניברסיטת מקמאסטר, החוקר הראשי במחקר.
מה בדיוק נמדד
המחקר פורסם השבוע בכתב העת JAMA Network Open, והוא נשען על שני מאגרים קנדיים גדולים שעוקבים אחרי בריאות הלב והמוח. המשתתפים דיווחו על התזונה שלהם בשאלון, והחוקרים מיינו כל מזון לפי כמה עיבוד תעשייתי הוא עבר. בקצה אחד נמצאים פירות, ירקות, דגנים, ביצים ובשר טרי. בקצה השני נמצאים משקאות ממותקים, חטיפים, דגני בוקר מתוקים, נקניקים, ארוחות מוכנות ומאפים תעשייתיים. אלה מוצרים שבנויים בעיקר מחומרים שהופקו ממזון ומתוספים כמו מתחלבים, צבעי מאכל וממתיקים.
בממוצע, מזון אולטרה-מעובד היה כרבע מכל מנות המזון ביום. אצל הצרכנים הכבדים הוא הגיע ל-45%, ואצל הקלים ל-16%. הפער בא על חשבון האוכל הבסיסי: אצל הצרכנים הכבדים מזון טבעי או מעובד מעט היה כ-41% מהמנות, לעומת 68% אצל הקלים. "מי שאכלו יותר מזון אולטרה-מעובד לא פשוט אכלו אותו בנוסף לתפריט הרגיל שלהם", הסביר דה סוזה. המזון התעשייתי תפס את המקום של האוכל הטרי.
את הסריקות פענחו נוירולוגים שלא ידעו מה כל משתתף אוכל, כדי שהציפיות שלהם לא ישפיעו על הפענוח. אצל הצרכנים הכבדים נמדדו גם יותר שומן גוף, יותר שומן בטני עמוק סביב האיברים הפנימיים ויותר שומן בכבד.
נשים, גברים ומה שלא נמצא
אצל נשים הקשר היה חזק במיוחד. נשים ברבע העליון של הצריכה היו בסיכוי גבוה כמעט פי 1.8 להראות פגיעה כזו, לעומת נשים ברבע התחתון. אצל גברים לא נמצא קשר מובהק, והחוקרים לא הציעו לפער הסבר חד.
הממצא הבא פחות דרמטי ממה שאפשר היה לצפות: לא נמצא קשר בין כמות המזון המעובד לבין הציונים במבחני הזיכרון והחשיבה שהמשתתפים עברו. לפי פרופ' סוניה אנאנד, החוקרת הבכירה במחקר, זה מתאים להנחה שמדובר בסימן מוקדם. השינויים במוח "עשויים להיות ניתנים לזיהוי עוד לפני שאנשים חווים בעיות מורגשות בזיכרון או בחשיבה", אמרה.
למחקר יש מגבלה מהותית. כל משתתף נבדק פעם אחת, ולכן אי אפשר לדעת מה קדם למה, ובוודאי שאי אפשר לקבוע שהמזון גרם לפגיעה. ייתכן שגורם אחר מסביר חלק מהקשר, למשל השומן העודף שנמצא אצל הצרכנים הכבדים, או הרגלי חיים שהולכים יחד עם תזונה כזו. גם התזונה נמדדה בשאלון, ואנשים נוטים לשכוח או לייפות את מה שאכלו. החוקרים ציינו גם שהתוצאות השתנו לפי ההגדרה שבה השתמשו למזון אולטרה-מעובד. "אנחנו צריכים מחקרים ארוכים יותר, שעוקבים אחרי אנשים לאורך זמן עם סריקות MRI חוזרות", אמר דה סוזה.
חלק מתוך פאזל גדול יותר
מחקר אמריקאי גדול שפורסם ב-2024 ועקב אחרי יותר מ-20 אלף איש מצא שכל תוספת של 10% מזון אולטרה-מעובד בתפריט נקשרה לסיכון גבוה ב-16% לפגיעה קוגניטיבית, פגיעה בזיכרון ובחשיבה, ובכ-8% לשבץ. ניסוי קטן ומבוקר במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב, עם 20 מתנדבים, הראה כבר ב-2019 שמי שקיבלו תפריט אולטרה-מעובד אכלו כ-500 קלוריות יותר ביום ועלו במשקל בתוך שבועיים, אף שהתפריט הושווה לתפריט הטבעי בסוכר, בשומן ובסיבים תזונתיים. במקביל נבדקים גורמים נוספים שמשפיעים על כלי הדם במוח, כמו השינה. להרחבה: נדודי שינה מעלים את הסיכון לשבץ ב-26%: הסקירה הגדולה שמצרפת את השינה לבריאות המוח.
- אוכלים לפני השינה? מחקר על כ-200 אלף איש קושר את זה לסיכון גבוה יותר למחלות כבד
- שתי דיאטות עמדו בהנחיות הבריאות - באחת הירידה במשקל הייתה כמעט כפולה
התמונה הרחבה הגיעה ב-2024 בכתב העת BMJ. חוקרים מאוסטרליה ריכזו 45 ניתוחים קודמים עם כמעט 10 מיליון משתתפים, ומצאו קשר בין מזון אולטרה-מעובד ל-32 בעיות בריאות, ממוות ממחלות לב ועד סוכרת מסוג 2 ודיכאון. רוב הראיות דורגו כחלשות, כי מדובר במחקרים תצפיתיים, אבל הכיוון חזר כמעט בכל התחומים.
רוב המחקרים על בריאות המוח מתמקדים בבני 65 ומעלה. כאן נבדקה אוכלוסייה צעירה יותר ובריאה יחסית, בלי מחלת לב ידועה, והפגיעות הזעירות כבר נראו בה. זה מתחבר למגמה רחבה במחקר, שמחפשת דרכים להוריד את הסיכון לדמנציה כבר בגיל הביניים ולא מחכה לזקנה. גם תרופות נבדקות בהקשר הזה. להרחבה: 132 אלף מטופלי סוכרת: סטטינים בשנה הראשונה נקשרו ל-15% פחות דמנציה.
בפועל, חלק גדול מהמדפים בסופרמרקט נכנס להגדרה של מזון אולטרה-מעובד. בארה"ב ובבריטניה מוצרים כאלה מספקים לפי הערכות יותר ממחצית הקלוריות היומיות של מבוגרים. בישראל, ההנחיות התזונתיות של משרד הבריאות ממליצות מאז 2019 להעדיף מזון טרי ולהפחית מזון מעובד מאוד. הסמלים האדומים על האריזות, שמסמנים הרבה סוכר, נתרן או שומן רווי, הם רמז אחד, אבל הם לא מודדים עיבוד. רשימת רכיבים ארוכה, עם חומרים שלא מחזיקים במטבח בבית, היא סימן נוסף. במחקר הקנדי, אצל הצרכנים הכבדים, כמעט אחת מכל שתי מנות ביום הגיעה ממפעל.
