פיצוי על טיסה שבוטלה: כך זה עובד באירופה, בארה"ב ובקנדה מול ישראל, ומה פסקו בתי המשפט

איחור של שלוש שעות בנחיתה בפרנקפורט מזכה נוסע ב-250 עד 600 אירו. אותו איחור בנחיתה בניו יורק לא מזכה אותו בדולר אחד של פיצוי, אלא בזכות לקבל בחזרה את הכסף ששילם על הכרטיס. בישראל הרף גבוה בהרבה: הטיסה צריכה להתעכב יותר מ-8 שעות כדי להיחשב מבוטלת, אבל כשזה קורה, הסכום עוקף כל מקבילה אירופית. כל מדינה בנתה את ההגנה על הנוסע אחרת, ומי שטס בקונקשן או עם חברה זרה יכול לגלות שעל אותה טיסה חלים כמה חוקים במקביל.

הסכומים המלאים לפי החוק הישראלי, כולל הפיצוי המופחת ומה מגיע בכל שלב של עיכוב, מרוכזים בטבלת הפיצויים על ביטול או עיכוב טיסה לפי מרחק. כאן המבט רחב יותר: איך זה עובד בעולם, ומה קורה כשהמחלוקת מגיעה לבית המשפט.

אירופה: שלוש שעות וזה מתחיל

התקנה האירופית חלה על כל טיסה שממריאה משדה תעופה באיחוד, בכל חברה, ועל טיסה שנוחתת באיחוד כשהחברה המפעילה אירופית. הפיצוי נקבע לפי מרחק: 250 אירו עד 1,500 ק"מ, 400 אירו בין 1,500 ל-3,500 ק"מ, ו-600 אירו מעבר לזה. בטיסה ארוכה שבה הנוסע הגיע ליעד באיחור של 3 עד 4 שעות, החברה רשאית לשלם חצי.

הזכות לפיצוי על עיכוב בכלל לא כתובה במפורש בתקנה המקורית. היא נולדה בפסיקה של בית הדין האירופי לצדק ב-2009, בפרשת סטרג'ן, שקבעה שנוסע שהגיע ליעד הסופי באיחור של 3 שעות ומעלה זכאי לאותו פיצוי כמו נוסע שטיסתו בוטלה. מאז, הרף הזה הוא הלב של כל תביעה באירופה. ביטול שהודע עליו יותר משבועיים מראש לא מזכה בפיצוי, וביטול קרוב יותר תלוי בשעות הטיסה החלופית.

באוקטובר פורסמה באיחוד רפורמה רחבה בזכויות הנוסעים, שתחול בפועל מסוף 2027. לפי הנוסח שאושר, הסכומים ורף שלוש השעות נשארים, ונוספת רשימה מסודרת של מה שנחשב נסיבות חריגות שפוטרות את החברה.

בריטניה: אותו מודל, בליש"ט

אחרי הברקזיט בריטניה שמרה את התקנה האירופית כחוק מקומי. הפיצוי הוא 220 ליש"ט בטיסה של עד 1,500 ק"מ, 350 ליש"ט עד 3,500 ק"מ, ו-520 ליש"ט בטיסה ארוכה יותר, או 260 ליש"ט כשהאיחור בנחיתה היה בין 3 ל-4 שעות. החוק חל על טיסות שיוצאות מבריטניה ועל טיסות שנוחתות בה בחברה בריטית או אירופית.

ארה"ב: החזר אוטומטי, בלי פיצוי

בארה"ב אין חובה פדרלית לשלם פיצוי כספי על עיכוב או על ביטול. החובה שקיימת נוגעת להחזר: מסוף 2024 חברה שביטלה טיסה, או שינתה אותה באופן משמעותי, חייבת להחזיר לנוסע את מחיר הכרטיס בכסף, באופן אוטומטי, אם הוא ויתר על החלופה. שינוי משמעותי מוגדר כהמראה או נחיתה באיחור של יותר מ-3 שעות בטיסת פנים, ושל יותר מ-6 שעות בטיסה בינלאומית. ההחזר צריך להגיע תוך 7 ימי עסקים בתשלום באשראי ותוך 20 יום באמצעי תשלום אחר.

ממשל ביידן הציע בסוף 2024 לחייב את החברות לשלם 200 עד 775 דולר על עיכובים ארוכים. ב-2025 משרד התחבורה האמריקאי ביטל את ההצעה בנימוק שהיא מטילה נטל רגולטורי מיותר, והפיצוי נשאר עניין של מדיניות פנימית בכל חברה. פיצוי כספי מחייב קיים בעיקר כשנוסע מורד בעל כורחו מטיסה בגלל מכירת יתר.

קנדה: פיצוי כשהאחריות על החברה

בקנדה הפיצוי נקבע לפי שעות האיחור בנחיתה ולא לפי מרחק. חברה גדולה משלמת 400 דולר קנדי על איחור של 3 עד 6 שעות, 700 דולר על 6 עד 9 שעות, ו-1,000 דולר מעבר לכך. בחברה קטנה הסכומים הם 125, 250 ו-500 דולר. הפיצוי מגיע כשהשיבוש היה בשליטת החברה ולא נבע מצורכי בטיחות, ואת הדרישה מגישים תוך שנה. החברה צריכה לענות תוך 30 יום. תיקון לחוק שיחייב פיצוי בכל שיבוש, למעט נסיבות חריגות שהחברה תצטרך להוכיח, נמצא בהליכי חקיקה.

• כל נהג יהפוך לטייס? טסלה המריאה, אבל הדרך למכונית מעופפת עוד ארוכה
• מתקפת החות'ים על סעודיה: חברות התעופה מבריחות מטוסים בשווי 4 מיליארד דולר

ישראל מול העולם

ההבדל המרכזי בולט בטבלה. אירופה וקנדה נדיבות יותר בתנאי הסף, ומפצות כבר על איחור של שלוש שעות. ישראל דורשת עיכוב ארוך הרבה יותר, אבל משלמת יותר בכל מדרגת מרחק, גם בשערי מטבע גבוהים בהרבה מהיום. גם חלוקת המרחקים שונה: בישראל המדרגות הן 2,000 ו-4,500 ק"מ, ובאירופה 1,500 ו-3,500.

מה קבע בית הדין האירופי

הפסיקה האירופית היא שקובעת בפועל מתי חברה פטורה. בפרשת וולנטין-הרמן נגד אליטליה, ב-2008, נקבע שתקלה במטוס היא בדרך כלל חלק מהפעילות הרגילה של חברת תעופה, ולכן לא נחשבת נסיבה חריגה. בפרשת מקדונה נגד ריינאייר, אחרי התפרצות הר הגעש באיסלנד שסגרה את שמי אירופה ב-2010, נקבע שהחברה פטורה מפיצוי אבל חייבת לממן ארוחות ומלון לנוסעים התקועים, בלי הגבלה של זמן או סכום.

ב-2017, בפרשת פשקובה, נקבע שהתנגשות בציפור היא נסיבה חריגה, אבל החברה עדיין צריכה להראות שעשתה מה שסביר כדי לקצר את העיכוב שנוצר אחריה. שנה מאוחר יותר, בפרשת קרוזמן נגד TUIfly, נקבע ששביתה פראית של אנשי הצוות, שפרצה אחרי הודעה מפתיעה על ארגון מחדש, לא פוטרת את החברה מפיצוי.

שישה מקרים מבתי המשפט בישראל

ארקיע מול המדינה. טיסה ממונטנגרו לתל אביב בוטלה כשהמרחב האווירי נסגר במבצע עם כלביא. ארקיע ניסתה לצרף את המדינה לתביעה של הנוסעים בטענה שהיא זו שסגרה את השמיים. בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים מחק את הבקשה על הסף וחייב את החברה בהוצאות, וקבע שהחוק לא מטיל על המדינה חובה לשפות חברת תעופה. כך נדחה הניסיון של ארקיע להעביר את החשבון למדינה.

משפחה תקועה בזנזיבר. טיסת החזרה של ישראייר בוטלה באותו מבצע, והמשפחה חזרה תשעה ימים באיחור בטיסה שרכשה בעצמה. בית המשפט בהרצליה קבע שהחברה פטורה מהפיצוי הקבוע בגלל הנסיבות הביטחוניות, אבל לא משירותי הסיוע, ושהחוק לא מגביל את מספר הימים שבהם הם מגיעים. ישראייר חויבה בכ-9,200 שקל, כולל פיצוי לדוגמה על סכומים שלא הוחזרו. הפרטים המלאים של פסק הדין נגד ישראייר.

• קצבת ילד נכה 2026: כל הסכומים מ-1,943 עד 9,126 שקל, מי זכאי ואיך מגישים תביעה
• כמה מרוויחים בגילאי ה-50? מפת השכר בכל המקצועות

וויזאייר והמטוס הקטן. נוסע הורד מטיסה ממילאנו לתל אביב כי החברה הקצתה מטוס קטן מהמתוכנן. וויזאייר שילמה לו 250 אירו לפי התקנה האירופית, אבל בית המשפט בתל אביב קבע שהחוק הישראלי חל ופסק לו את ההפרש עד הסכום שנקבע בו, וגם פיצוי לדוגמה על כך שלא הוצעה לו טיסה חלופית. למה וויזאייר שילמה פעמיים.

הטיסה שהוקדמה. זוג הגיע לנתב"ג וגילה שהטיסה לווינה המריאה שלוש שעות לפני הזמן. החברה טענה ששלחה הודעה, אבל לא הוכיחה שהיא הגיעה לנוסעים. בית המשפט קבע שהקדמה כזו בלי הודעה כדין שקולה לביטול, ופסק לזוג כ-13 אלף שקל. פסק הדין על הטיסה שהוקדמה.

קונקשן שהוחמץ. משפחה בדרך לפוקט החמיצה את טיסת ההמשך באבו דאבי אחרי עיכוב של כחמש שעות. בית המשפט קבע שהחמצת טיסת המשך נחשבת ביטול, אבל קיבל את טענת החברה שהתקלה התגלתה על המסלול ברגע ההמראה ולא הייתה בשליטתה, והתביעה נדחתה. איך תקלה על המסלול הכריעה את התביעה.

הייצוגית הגדולה. נגד אל על ושמונה חברות נוספות הוגשה בקשה לייצוגית בהיקף של 825 מיליון שקל, בטענה שלא סיפקו שירותי סיוע לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או עוכבו במבצע עם כלביא. המבקשים מעריכים את הנזק בכ-5,500 שקל לנוסע. מה נטען בבקשה לייצוגית נגד חברות התעופה.

מלחמה, חברות תביעה והתיישנות

כשהחברה טוענת למלחמה או לסגירת שמיים, השאלה הראשונה היא מועד הטיסה. שר התחבורה הכריז על תקופות שבהן ביטולים לא מזכים בפיצוי הקבוע, וביטול שנפל בתוכן כנראה ייפטר ממנו. גם אז נשארים ההחזר או הטיסה החלופית, שירותי הסיוע, ונזק שנגרם בפועל. ביטול לפני או אחרי התקופה המוכרזת, או ביטול שנבע משיקולים מסחריים, נבחן לגופו, והחברה צריכה להוכיח שהנסיבות באמת מנעו את הטיסה.

חברות שמגישות תביעות בשם נוסעים גובות בדרך כלל 25% עד 35% מהפיצוי, ולעיתים יותר כשהתיק מגיע לבית המשפט. במקרים פשוטים פנייה ישירה בכתב לחברת התעופה מספיקה לא פעם, והיא לא עולה כלום. אם החברה לא משלמת, בית המשפט לתביעות קטנות מאפשר להגיש תביעה בלי עורך דין ובאגרה נמוכה.

ההתיישנות תלויה בחוק שלפיו תובעים. לפי החוק הישראלי אפשר לתבוע עד ארבע שנים מיום הביטול. בתביעה לפי התקנה האירופית חלה תקופת ההתיישנות של המדינה שבה מגישים אותה, וזו משתנה מאוד: בגרמניה שלוש שנים, בצרפת חמש ובאנגליה שש. בקנדה הדרישה לחברה צריכה להיות מוגשת תוך שנה.

שאלות ותשובות

אפשר לקבל פיצוי גם לפי החוק הישראלי וגם לפי האירופי?
לא על אותו אירוע. אבל מי שקיבל פיצוי לפי האירופי יכול לדרוש את ההפרש אם הישראלי מזכה בסכום גבוה יותר, כמו במקרה של וויזאייר.

טסתי לארה"ב והטיסה התעכבה 7 שעות. מגיע לי משהו?
לפי הכללים האמריקאיים מגיע החזר מלא אם הנוסע ויתר על הטיסה. אם הטיסה יצאה מישראל, חל גם החוק הישראלי, ולפיו כבר מ-5 שעות אפשר לבחור בהחזר במקום להמתין, אבל עיכוב של 7 שעות עדיין לא מגיע לרף של 8 שעות שמזכה בפיצוי.

חברת התעופה טוענת לנסיבות חריגות. זה סוף הסיפור?
לא. היא צריכה להוכיח אותן, ובית המשפט בוחן אם עשתה כל מה שאפשר. גם כשהטענה מתקבלת, מזון, לינה וההחזר נשארים.

תקלה במטוס פוטרת את החברה?
בדרך כלל לא, כי תקלות הן חלק מהפעילות הרגילה. תקלה בלתי צפויה שהתגלתה ממש לפני ההמראה התקבלה בישראל כנסיבה חריגה.

כדאי להיעזר בחברת תביעות?
זה תלוי במורכבות. חברות כאלה גובות לרוב רבע עד שליש מהפיצוי, ובתיק פשוט פנייה ישירה עשויה להספיק.

כמה זמן יש לתבוע?
ארבע שנים לפי החוק הישראלי. באירופה זה תלוי במדינה שבה מגישים, ובקנדה הדרישה לחברה מוגשת תוך שנה.