ארקיע ניסתה להטיל את האשמה על המדינה - מה קבע השופט?

זוג תובעים, מרינה ויששכר גולן, הגישו תביעה קטנה בסכום של 38,877 שקל נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים, בעקבות ביטול טיסה שהיתה אמורה להמריא ממונטנגרו לתל אביב ב-15 ביוני 2025. הטיסה בוטלה על רקע סגירת המרחב האווירי של ישראל במהלך מבצע עם כלביא, שנמשך בין ה-13 ל-24 ביוני 2025.

אלא שארקיע לא הסתפקה בהגנה רגילה. החברה בחרה לשלוח הודעה לצד שלישי נגד מדינת ישראל, באמצעות משרד התחבורה, בטענה פשוטה: אם בית המשפט יחייב אותנו לפצות את הנוסעים, שהמדינה תשלם את החשבון. הרי היא זו שסגרה את השמיים. המדינה לא חיכתה. היא הגישה בקשה לסלק את ההודעה לצד שלישי על הסף, על סמך שני נימוקים מרכזיים: היעדר עילה משפטית, והיעדר סמכות של בית המשפט לתביעות קטנות לדון בעניין.

השופט דן ליברמן מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל את עמדת המדינה במלואה. בפסק הדין שניתן באחרונה, הוא הורה על מחיקת ההודעה לצד שלישי על הסף, תוך שהוא מחייב את ארקיע בהוצאות משפט בסכום של 1,200 שקל לטובת המדינה.

"אין חובה לשפות - גם אם יש נזק"

בלב פסק הדין ניצבת קביעה עקרונית שמשליכה הרבה מעבר לתיק הספציפי הזה. השופט ליברמן הסתמך על פסק דין קודם שנתן בתיק דומה (ת"ק 66903-07-25 שפק נ' ארקיע), שבו נקבע כי ארקיע כלל לא הצביעה על מקור משפטי לחובת המדינה לשפות אותה.

• שילמו מחיר מלא - קיבלו טיסה סיוט; 23 ישראלים תבעו את ארקיע - מה קבע השופט
• ארקיע משנה מסלולים עקב סירוב ירדן למטוסים אירופיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העיקרון שנקבע ברור: עצם זה שהחלטה ממשלתית גורמת הפסד כספי לגורם מסוים, לא אומר שהמדינה חייבת לפצות אותו. כדי שתקום חובת שיפוי, ארקיע צריכה להוכיח שההחלטה על סגירת המרחב האווירי היתה בלתי חוקית, או שנפל בה פגם משפטי. וזה בדיוק מה שארקיע לא עשתה. השופט ליברמן הבהיר שגם אם נניח שביטול הטיסה היה בלתי נמנע לאור החלטות הממשלה ומשרד התחבורה בעת המבצע הצבאי, עדיין אין בכך כדי ליצור לארקיע עילת תביעה נגד המדינה.

נקודה חשובה נוספת שעלתה בפסק הדין נוגעת לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) מ-2012. החוק הזה מטיל על חברות התעופה חובות כלפי הנוסעים במקרה של ביטול טיסה, ואף פוטר אותן בנסיבות מסוימות מתשלום הפיצוי הסטטוטורי, למשל כשהביטול נבע מנסיבות שלא היו בשליטת החברה.

אבל - וזה האבל הגדול - החוק לא מטיל על המדינה שום חובה לשפות חברת תעופה שנאלצה לבטל טיסה בגלל החלטה ממשלתית. כלומר גם אם ארקיע תיאלץ לפצות את הנוסעים, היא לא יכולה לגלגל את העלות על המדינה.

• עובד לשעבר ברשות המיסים תבע 450,000 שקל - ויקבל 20,000 שקל
• מרצה שפוטרה בשל התבטאויותיה ב-7 באוקטובר תקבל 210,000 שקל
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

"לכו לבג"ץ"

מעבר לדחייה העילתית, השופט ליברמן הוסיף הערה חשובה: בית המשפט לתביעות קטנות הוא בכלל לא הכתובת הנכונה לטענות מהסוג הזה. גם אם לארקיע יש השגות על מדיניות הממשלה או על החלטות משרד התחבורה בנוגע לפיצוי חברות תעופה שנפגעו במהלך מבצע עם כלביא, הדרך הנכונה היא לתקוף את ההחלטות ישירות - בבית המשפט העליון כשהוא משמש בג"ץ, או בבית המשפט לעניינים מנהליים.

פסק הדין הזה הוא חלק ממגמה רחבה יותר: בחודשים האחרונים ניתנו כמה פסקי דין בתביעות קטנות נגד ארקיע, שבהם חויבה החברה לפצות נוסעים שנתקעו בחו"ל בזמן מבצע עם כלביא. ארקיע ניסתה שוב ושוב לצרף את המדינה כצד להליכים, אך ללא הצלחה.