העליון מרחיב את חובת הפיצוי על חברות תעופה בעת דחיית טיסות

חברת תעופה חייבת להודיע לנוסעיה על האפשרות לבחור בין כרטיס טיסה חילופי לבין השבת התמורה כאשר הטיסה מבוטלת, והימנעות ממתן הודעה עלולה לחייב אותה בתשלום פיצוי. כך קובע שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין.

בית משפט השלום בבית שמש קיבל תביעה של 97 נוסעים נגד חברת ארקיע, לאחר שטיסתם מהעיר גרנובל שבצרפת לתל אביב בינואר 2022 נדחתה ביממה. ארקיע העניקה להם בצורה חלקית בלבד שירותי מזון ולינה, ולא הודיעה להם שבאפשרותם לבחור בין כרטיס טיסה למועד החדש לבין השבת התמורה ששילמו בעד הטיסה שהתבטלה. בית המשפט קבע, כי מדובר בהפרת חובה המצדיקה בפיצוי לדוגמא בנוסף לפיצוי הסטטוטורי המרכזי. הוא פסק לכל נוסע פיצוי של 4,600 שקל (בסך הכל 450,000 שקל) והוצאות בסך 70,000 שקל.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל חלקית את ערעורה של ארקיע והפחית את הפיצוי לכל נוסע ל-3,100 שקל (ובסך הכל 300,000 שקל). המחוזי קיבל חלק מטענותיה של ארקיע, אך ושב וקבע שאי מתן ההודעה על אפשרות הבחירה מהווה הפרה של החוק. ארקיע ביקשה לערער לבית המשפט העליון בגלגול שלישי, שטיין נענה לבקשה אך דחה את הערעור לגופו.

לשון החוק ברורה: חובה להציע

בבסיס הדיון עומד סעיף 6 לחוק שירותי תעופה, הקובע: "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה: שירותי סיוע; השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע; פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.  מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי... והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו".

לדברי שטיין, לשונו של הסעיף מובילה למסקנה ברורה ולפיה חברת התעופה חייבת להציע לנוסע לבחור בין כרטיס חילופי לבין השבת כספו. "פרשנות לפיה על הנוסע לדרוש מיוזמתו את אפשרות הבחירה המוקנית לו מעקרת מתוכן את לשון החוק, אשר עושה שימוש במילים 'הצעה' (מצד המארגן ומפעיל הטיסה) ו'קיבול' (מצד הנוסע) ביחס לחלופות להן זכאי הנוסע. פרשנות זו גם מנוגדת להיגיון: נוסע שאינו דורש את המגיע לו על פי החוק מן הסתם אינו מקבל את אשר מגיע לו ולא בא על זכויותיו. תוצאה כאמור פוגעת באינטרס הצרכני ומיטיבה עם חברת התעופה על חשבון הנוסעים.

"הפרשנות הלשונית - אשר מטילה על חברת התעופה חובה אקטיבית להציע לנוסע לבחור בין השבת תמורה לבין כרטיס טיסה חלופי - מתחזקת לנוכח התכלית הצרכנית עליה מושתת חוק שירותי תעופה. אדם מן היישוב שנזקק לשירותי טיסה אינו מחזיק בכיסו את מגילת זכויותיו כנוסע. פשיטא הוא, אפוא, כי על מנת לאפשר לנוסע לממש את זכותו לבחור, יש לדאוג לכך שהלה יידע מהן זכויותיו ומהן האפשרויות אשר עומדות לבחירתו".

הנוסע יכול לבחור לפי צרכיו

לנוסע יש זכות בסיסית לבחור בין החלופות לפי צרכיו, ממשיך שטיין, ושלילת הבחירה כמוה כשלילת הפיצוי המלא. "הטעם להעמדת זכות הבחירה כאמור טמון בהבדלים בין נוסעים שונים לאור מטרות טיסותיהם. למשל, נוסעים מסוימים טסים לצורך אירוע מוגדר - השתתפות באירוע משפחתי או בכנס, צפייה במשחק ספורט, מתן הרצאה, וכיוצא באלו; במקרים כגון דא, ביטול הטיסה עשוי לייתר את הצורך בנסיעה כולה, בבחינת 'עבר זמנו בטל קורבנו' - ולפיכך, לנוסעים אלו אין כל עניין ותועלת בקבלת כרטיס טיסה חלופי.

"במובחן מנוסעים אלה, נוסעים אחרים מעוניינים לטוס ליעד שבחרו גם בנסיבות של ביטול הטיסה או דחייתה. דוגמה מובהקת לכך היא ביטול טיסה לישראל, כאשר מדובר בנוסעים תושבי הארץ אשר מעוניינים לשוב לביתם. נוסעים אלו זקוקים לכרטיס טיסה חלופי ואינם יכולים להסתפק בהשבת התמורה ששילמו".

שטיין מוסיף: "בדרך כלל, מארגני ומפעילי טיסות אינם מצויים בצרכיהם וברצונותיהם של כל נוסע ונוסע. מסיבה זו, מחובתם לאפשר לכל נוסע ונוסע לבחור בין ההטבות אשר החוק מעמיד לרשותם במקרה של ביטול הטיסה - זאת, כחלק מחובתם החוקית להבטיח לנוסעיהם את מימוש ההטבות. פשיטא הוא, אפוא, כי מפעיל או מארגן של טיסה שנמנע ממתן בחירה בין החלופות הקיימות לכל נוסע ונוסע כופה על חלק מהנוסעים 'הטבה' שאינם זקוקים לה וגוזלת מהם את ההטבה שהם זקוקים לה. מכאן אנו למדים כי אי-מתן זכות הבחירה כאמור כמוה כשלילת הטבות המגיעות לנוסעים מכוח החוק". לכן, אי-מתן הודעה מצדיק פיצוי לדוגמא.

• התעשייה האווירית מרחיבה את פרויקט הסבת מטוסי הבואינג 777 בארה״ב
• מטוס ישראייר ללובליאנה הופנה לזאגרב: “הפרה בוטה של הסכמי התעופה”

הפיצוי עלול להתגלגל למחיר הכרטיס

עם זאת, מדגיש שטיין, על בית המשפט לנהוג בזהירות כאשר הוא פוסק פיצוי לדוגמא, שכן מדובר בפיצוי עונשי שיש להטיל במשורה. "פסיקת פיצויים לדוגמה היא כלי רב-עוצמה באכיפתו של חוק זה ובחיזוק ההרתעה נגד מארגני ומפעילי טיסות, אשר בוחרים להפר ביודעין את הוראות החוק. לכלי זה יתרונות צרכניים ברורים, אולם הוא בגדר 'שטר ושוברו בצידו': פסיקת פיצויים לדוגמה ביד קלה תגרום, בסופו של יום, להעמסת העלות הנוספת בגין הפעלת טיסות על ציבור הנוסעים באמצעות ייקור מחירי הכרטיסים - וייצא שכרם של הנוסעים בהפסדם.

"סבורני אפוא כי מן הראוי לייחד את פסיקתם של פיצויים לדוגמה בגין הפרת החובה ליידע נוסע בדבר זכות הבחירה העומדת לו, לאותם מקרים בהם התנהלותה של חברת התעופה הייתה חמורה במיוחד או כאשר נלוו אליה הפרות של חובות נוספות הקבועות בחוק". לאור זאת. שטיין הותיר על כנו את הפיצוי המופחת שפסק בית המשפט המחוזי. 

ארקיע חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם שטיין. את ארקיע ייצגו עוה"ד מריה אורן-לייפר וענבל אלקיים, ואת הנוסעים - עו"ד אייל אבידן.