שילמו מחיר מלא - קיבלו טיסה סיוט; 23 ישראלים תבעו את ארקיע - מה קבע השופט

זו היתה אמורה להיות טיסה רגילה לרומא. 23 נוסעים, בהם שלוש משפחות עם ילדים קטנים, הזמינו כרטיסים לטיסה ישירה של ארקיע שהיתה אמורה להמריא ב-14 באוקטובר 2024 ב-18:25. מה שהם קיבלו היה משהו אחר לגמרי: דחייה של יותר משש שעות, נחיתת ביניים לא צפויה בקפריסין, ונחיתה סופית ברומא ב-5:17 לפנות בוקר.

הסיפור, כפי שעולה מפסק הדין, התחיל יום לפני הטיסה. הנוסעים קיבלו הודעה שהטיסה נדחית ל-00:01 ושתתווסף נחיתת ביניים בלרנקה. ביום הטיסה הם קיבלו הודעה נוספת, שלפיה ההמראה תהיה ב-23:55, בלי שום אזכור של קפריסין. כשהם הגיעו לנתב"ג, הם גילו שהטיסה נדחתה שוב - הפעם ל-00:30. בצ'ק-אין הם הופתעו שוב: ההמראה נדחתה ל-1:40. בסופו של דבר המטוס המריא ב-1:42, נחת בלרנקה ב-2:22, שם המתינו הנוסעים בתוך המטוס עד 3:24, ולבסוף נחתו ברומא ב-5:17.

לב המחלוקת המשפטית היה שאלה אחת בלבד: איך סופרים את שעות האיחור? התובעים טענו שצריך לספור ממועד הנחיתה המקורי ועד מועד הנחיתה בפועל - מה שהיה מקנה להם איחור של יותר משמונה שעות, ומזכה אותם בפיצוי כ"טיסה שבוטלה". ארקיע מנגד, טענה שמונים רק עד ההמראה בפועל, ומאחר שהטיסה המריאה בתוך פחות משמונה שעות איחור - אין פיצוי. הנתבעת עצמה הודתה בסיכומיה שהאיחור בנחיתה ברומא היה "בשתי דקות מעבר לשמונה שעות, ביחס לזמן הנחיתה המקורי". אבל שתי הדקות האלה, כפי שמתברר, שוות הכל.

• ארקיע מרחיבה את הפעילות במזרח: תשיק טיסות ישירות לסייגון
• אפריל בנתב״ג: כ-90% מהנוסעים טסו עם חברות ישראליות, אך מספר הנוסעים קרס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הדין נשרטט מחדש"

השופט הדר לא התעלם מהבעייתיות שקיימת בגישה של ארקיע. הוא ציין כי "לכאורה, עמדת הנתבעת מאיינת את חשיבות מועד ההגעה לנמל היעד", והסביר שהלקוח מסתמך על שעת הנחיתה "לצורך יישום סדר יומו המתוכנן בנמל היעד". ובכל זאת, בסופו של דבר הוא פסק לטובת החברה.

הסיבה? סוגיה דומה נמצאת ממש עכשיו על שולחנו של בית המשפט העליון, בתיק רע"א 63087-09-24 אבנד נ' וויז אייר. המשנה לנשיא, השופט נועם סולברג, כתב שם ששתי הגישות - של הנוסעים ושל חברות התעופה - "מעוררות קושי", ושהשאלה "דורשת הילוך במשעול צר, בצעדים מדודים, תוך חיפוש אחר נקודת איזון אופטימלית".

"הצבר הדברים מעלה", כתב השופט הדר, "שיש להעדיף על פי הדין החל כעת במקרה גבולי זה של איחור בשתי דקות, מעבר לשמונה שעות, בין שעת הנחיתה המקורית ובין שעת הנחיתה בפועל... את עמדת הנתבעת".

• שני ההורים הפרו את הסדר הראייה: מי ישלם את המחיר?
• דנקנר מודה שאינו יכול לפרוע את חובותיו אך מתנגד לחדלות פרעון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מלחמת חרבות ברזל בתור הגנה

גם אם הואר היה פוסק שמדובר בביטול טיסה, השופט בחן את הטענה השנייה של ארקיע - שנסיבות מיוחדות פוטרות אותה מפיצוי. החברה הסבירה שבאותם ימים, באוקטובר 2024, חלה "הסלמה ביטחונית חריגה במסגרת מלחמת חרבות ברזל", כולל המתקפה השנייה מאיראן ושיגורים מלבנון ומתימן. נחיתת הביניים בלרנקה, לפי ארקיע, נדרשה כדי להחליף את צוות המטוס, מכיוון שחברות תעופה זרות נמנעו באותה התקופה מלטוס לישראל, ונוצרו הגבלות על הצוותים הזרים שכן הפעילו טיסות לארץ. השופט ציין כי התובעים "בחרו לוותר על חקירת המצהירות" מטעם ארקיע, ולכן תצהיריה נותרו בעינם. אבל גם כאן, הוא הגדיר את ההכרעה כ"גבולית עד כדי חוט השערה".

גם הניסיון לזכות בפיצוי לדוגמה בעקבות אי-יידוע לגבי הזכויות לא צלח. השופט קבע שהמצהירות מטעם ארקיע לא נחקרו על תצהיריהן, שלפיהם ההודעות ששלחה החברה כללו הפנייה לזכויות הנוסעים - ולכן הטענה נדחתה.

אף שהתביעה נדחתה במלואה, השופט לא חייב את הנוסעים בהוצאות משפט. הוא הסביר שהסוגיה המרכזית "אינה נקייה מספקות, ולראיה, ראו דברי בית המשפט העליון בעניין אבנד... המדברים בעד עצמם". עוד הוא ציין שאיחוד 23 נוסעים בתביעה אחת חסך זמן שיפוטי יקר, ושהוויתור על חקירת העדים חסך לנתבעת טרחה. לכן נקבע שכל צד יישא בהוצאותיו.

פסק הדין הזה הוא תזכורת ברורה לנוסעים שמזמינים טיסות בתקופות של אי-ודאות ביטחונית. ההבדל בין "טיסה שבוטלה" שזוכה בפיצוי של אלפי שקלים, לבין "טיסה שהמריאה באיחור" שזוכה בהרבה פחות, יכול להסתכם בדקות בודדות. ובינתיים, עד שהעליון יכריע בתיק אבנד, חברות התעופה יכולות להמשיך למדוד את האיחור מההמראה ולא מהנחיתה. 23 הנוסעים שחזרו מרומא נשארו עם סיפור מורכב, ובלי אגורה של פיצוי.