במקום חיפה: המדינה מקדמת מתקני גז בישול חדשים בדרום ובמרכז

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דנה היום בשתי תוכניות מתאר ארציות להקמת מתקני אחסון לגז פחממני מעובה (גפ"מ) בדרום ובמרכז הארץ, בהיקף כולל של כ-30 אלף טון. מדובר במהלך שנגזר מהחלטת ממשלה 1231 ונועד להיערך להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, תוך שמירה על רציפות אספקת האנרגיה.

שתי התוכניות מקודמות על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד האנרגיה, ומטרתן לייצר תשתית חלופית שתאפשר המשך אספקה סדירה גם כאשר הפעילות במפרץ חיפה תצטמצם.

מתוך ההיקף הכולל, כ-20 אלף טון מתוכננים בדרום וכ-10 אלף טון נוספים באשדוד, מעבר לכ-10 אלף טון שכבר מאושרים במקום. הפיזור הזה נועד לצמצם תלות באזור חיפה וליצור פריסה גיאוגרפית רחבה יותר.

אתר חירום בנאות חובב

אחת התוכניות מתמקדת בהקמת אתר אחסון בדרום הארץ, באזור התעשייה נאות חובב. מדובר במתקן ייעודי לשעת חירום בקיבולת של כ-20 אלף טון, על שטח של כ-297 דונם.

האתר מתוכנן במיקום מרוחק מאוכלוסייה ובסמוך לתשתיות קיימות, כאשר התכנון כולל מכלי אחסון מתקדמים, חלקם תת קרקעיים וממוגנים, לצד מערכות תפעול, בקרה ואבטחה. בנוסף יוקמו תשתיות דרכים ומתקנים הנדסיים נלווים.

בתוך כך נקבעות גם מגבלות בנייה ופיתוח במרחב הסובב, בהתאם להנחיות גורמי הבטיחות ופיקוד העורף. המטרה היא לייצר מענה לאומי לשעת חירום, כחלק מהסטת מתקני אחסון חיוניים מאזור חיפה לדרום.

הרחבת האחסון באשדוד

במקביל, מקודמת תוכנית נוספת באזור בית הזיקוק באשדוד, שמיועדת לאחסון שוטף של גפ"מ.

התוכנית כוללת תוספת של כ-10 אלף טון, מעבר לכ-10 אלף טון שכבר מאושרים במתחם, כך שהיכולת הכוללת באזור אשדוד מגיעה לכ-20 אלף טון. המתקן מיועד לתת מענה שוטף לצרכי המשק, לצד חיזוק היכולת האסטרטגית.

המהלך משלב בין צרכים תפעוליים יומיומיים לבין היערכות למצבי חירום, תוך יצירת יתירות תשתיתית והפחתת ריכוז הסיכונים באזור אחד.

שינוי במבנה משק האנרגיה

לאורך שנים, חלק גדול מהפעילות בתחום הגפ"מ התרכז במפרץ חיפה, וכעת המדינה פועלת לפזר את המתקנים בין אזורים שונים. מדובר במהלך שמתחבר גם לתכנון מחדש של מפרץ חיפה, עם דגש על פינוי תעשייה מזהמת וקידום שימושים עירוניים אחרים, כולל מגורים ותשתיות אזרחיות.

בד בבד, נשמר הדגש על ביטחון אנרגטי, כך שהמעבר לא יפגע ביכולת לספק גז בישול באופן סדיר, גם בשגרה וגם בתרחישי קיצון.

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן, אמר כי "אנו פועלים בנחישות לקדם ולאשר תוכניות שיאפשרו את הוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, אך לא פחות חשוב מכך - להבטיח שלצד המהלך הסביבתי המשמעותי תישמר רציפות אנרגטית מלאה של מדינת ישראל. התוכניות שאושרו היום מבטאות אחריות לאומית רחבה: גם כלפי בריאות הציבור והסביבה, וגם כלפי הצרכים התפקודיים והביטחוניים של המשק. אנחנו מייצרים כאן תשתית יציבה, מבוזרת ובטוחה שתשרת את אזרחי ישראל לשנים רבות קדימה".

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, סיפר כי "אישור מתקני האחסון הוא שלב אסטרטגי ומכריע במימוש חזון 'שער המפרץ'. המדינה שמה על השולחן חלופה תכנונית סדורה וברורה שתאפשר את הוצאת המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה, תוך עמידה ביעדים השאפתניים שנקבעו בהחלטת הממשלה. פינוי המפעלים מהמפרץ הוא כבר עובדה מוגמרת - וכעת האחריות שלנו היא לייצר את התשתיות שיבטיחו את המשך תפקודו הרציף של המשק. מדובר בתוכנית בעלת חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה, שתתרום באופן ישיר לשיפור איכות חיי התושבים במטרופולין חיפה בכלל ובעיר חיפה בפרט, ובמקביל תאפשר הגדלת היצע יחידות הדיור בתוך המרקם העירוני, כחלק מתכנון עירוני מתקדם, בר-קיימא ומותאם לעתיד".

מנהל רשות מקרקעי ישראל בפועל, עידן מועלם, הוסיף כי "המשמעות האמיתית של המהלך הזה היא לא רק תוספת יחידות דיור אלא שינוי בתפיסת ניהול הקרקע. האחריות שלנו ברמ״י היא לוודא שהקרקע לא נשארת רק בתוכניות על הנייר, אלא בתוכניות שמתורגמת למימוש מהיר בשטח.
זה מחייב אותנו לעבוד אחרת , לקצר הליכים, להסיר חסמים, ולייצר ודאות אמיתית לשוק וליזמים".

מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, בת שבע אבוחצירה, ציינה כי "מדובר בצעדים מתקדמים ליישום החלטת הממשלה לפינוי מפרץ חיפה. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם מתקנים לאחסון גפ"מ שיאפשרו ניפוק שוטף בשגרה ויהוו עתודה אסטרטגית לשעת חירום".