הואנג בטאיפיי: "AI מקצץ משרות? שטויות גמורות - יש יותר משרות, לא פחות"

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, עלה לבמת GTC בטאיפיי ונתן "שואו". המסר למשקיעים ולעובדים: ה-AI אינו מקצץ משרות. "מדברים על AI שמקצץ עבודות - שטויות גמורות", אמר מעל הבמה, וטען שדווקא מספר משרות התכנות בעולם עלה מאז שה-AI חדר לשוק. "AI הוא כיום מחולל רווח, AI הוא כיום מחולל תמ"ג", הוסיף, וסיפר על הפיתוחים של אנבידה, על היכולת שלה לייצר לארגונים כסף, על עתיד ה-AI ועל שת"פים - הוא הזכיר את LG והמניה תוך שניות עברה לזינוק של 305. 

הבינה המלאכותית, אליבא הואנג, עוברת משלב ההייפ לשלב העבודה. לא עוד צ'אטבוטים שמסכמים טקסט או עונים לשאלות, אלא סוכני AI שמקבלים מטרה, מפרקים אותה למשימות, מפעילים כלים, בודקים תוצאה וממשיכים הלאה כמעט בלי התערבות אנושית.

זהו עולם ה-Agentic AI, המונח שהפך למרכז המצגת של הואנג. הוא חזר עליו שוב ושוב, אולי יותר מאשר על המונח AI עצמו. מבחינתו, זה השלב שבו הביקוש למחשוב לא רק שאינו יורד, אלא עולה בצורה חדה. כל סוכן כזה צריך כוח חישוב, זיכרון, רוחב פס, רשתות, שרתים, קירור ותוכנה. כל סוכן הוא עוד צרכן של התשתית שאנבידיה מוכרת.

"מקצץ משרות? שטויות"

לדבריו, החשיבה הנכונה אינה ש-AI מחליף עובדים, אלא ש-AI מגדיל את התפוקה של עובדים, פותח שימושים חדשים ומרחיב פעילות. דוגמה שהוא בחר להציג: דווקא מספר העבודות בתכנות עלה מאז כניסת הבינה המלאכותית, ולא ירד כפי שמנבאים מבקרי הטכנולוגיה.

הואנג כבר אמר בעבר מסר דומה: העובד לא יאבד את העבודה ל-AI, אלא למי שיודע להשתמש ב-AI. להרחבה: מנכ"ל אנבידיה: "לא תאבדו את העבודה ל-AI, אלא למי שיודע להשתמש בו". המסר שלו עקבי: היכולת לעבוד עם AI תהפוך לכישור בסיסי, כמעט כמו עבודה עם מחשב או אינטרנט.

יש כאן פער בין המסר לבין המציאות בשטח. מצד אחד, הואנג צודק בכך ש-AI יכול להגדיל תפוקה, להאיץ כתיבת קוד, לקצר תהליכי תכנון וליצור תפקידים חדשים. מצד שני, בשוק כבר רואים חברות שמקצצות עובדים ומסבירות את המהלך בהתייעלות, אוטומציה ושינוי מבנה. להרחבה: AI מעמיד מנכ"לים בפני דילמה קשה: לפטר עובדים או ללחוץ להגדיל תפוקה, וגם: בהייטק מפטרים עובדים בגלל ה-AI, אל תאמינו לסקר המוטה של רשות החדשנות.

האמת כנראה מורכבת יותר. AI לא יגרום להיעלמות מוחלטת של עבודה, אך הוא בהחלט משנה את מבנה העבודה. פחות משימות שגרתיות, יותר פיקוח על מערכות, יותר הפעלה של כלים, יותר עובדים שמנהלים סוכנים דיגיטליים, ופחות מקום למי שלא משדרג את עצמו.

מ-AI שמייתר עובדים ל-AI שמגדיל פעילות

הואנג הציג את ה-AI כמנוע שמגדיל פעילות. הדוגמה המרכזית הייתה שיתוף הפעולה עם קיידנס, שמפתחת כלים לתכנון שבבים ומערכות אלקטרוניות. לדבריו, סוכני AI יכולים לקצר תהליכים "משבועות לשעות", ולהפעיל מאות אלפי סופר סוכנים סביב משימות הנדסיות מורכבות.

• אנבידיה מתחייבת ל-6.5 מיליארד דולר בפוטוניקה: מניות האופטיקה זינקו מעל 100%
• 150 מיליארד דולר בשנה: אנבידיה מכפילה את ההימור על טייוואן

זו נקודה חשובה למשקיעים. אם AI רק מחליף עובדים, התוצאה היא חיסכון בהוצאות. זה טוב לשוליים, אך מוגבל. אם AI מייצר פעילות חדשה, מוצרים חדשים, יותר קוד, יותר תכנון, יותר סימולציות ויותר ביקוש לשירותים, אז מדובר בסיפור צמיחה רחב בהרבה. זה בדיוק הסיפור שאנבידיה רוצה למכור: לא התייעלות בלבד, אלא הרחבת הכלכלה.

הואנג ניסח זאת בצורה חדה: "Compute is revenue now" - כוח מחשוב אינו עלות, אלא מנוע הכנסות. אלה אמירות גדולות, אולי גדולות מדי למדידה מיידית, אך הן משרתות את הנרטיב: מי שקונה תשתיות AI לא קונה שבבים יקרים, אלא מרים את ההכנסות.

במרכז ההכרזה עמדה פלטפורמת ורה רובין. ורה הוא ה-CPU, רובין הוא ה-GPU, וביחד הם אמורים להיות התשתית לדור הבא של דאטה סנטרים. הואנג הדגיש שזו מערכת שנבנתה במיוחד לסוכני AI. לדבריו, סוכנים הם חסרי סבלנות, הם חיים בעולם של ננו שניות, וכל עיכוב מונע מהם לעבור לשלב הבא.

לכן הואנג שם דגש על רוחב פס, זיכרון, תקשורת פנימית ורשתות. לטענתו, כאשר מערכות הופכות למבוזרות ומורכבות, הרשת הופכת לצוואר הבקבוק. מכאן גם האמירה שאנבידיה היא כיום חברת הרשתות הגדולה בעולם. זו אמירה שמרחיבה את גבולות החברה: לא רק GPU, אלא מערכת שלמה, מהמעבד ועד הקישוריות.

המסר למשקיעים ברור: גם אם יש תחרות מצד אינטל, איי.אם.די, קוואלקום, ברודקום או שחקני שבבים ייעודיים, אנבידיה מוכרת אקוסיסטם. לא רכיב בודד. היא רוצה להיות החברה שממנה קונים את כל "מפעל ה-AI", ולכן היא חוזרת ואומרת שהשבב עצמו הוא רק חלק מהסיפור.

• מכבסת המילים של המנכ"לים: AI לא אשם בפיטורים שלכם, הוא רק התירוץ הכי נוח
• הגיוס עבר ל-AI, אבל ערכם של המגייסים הטובים דווקא עלה

"ככל שקונים יותר, מרוויחים יותר"

הואנג חזר גם על המנטרה העסקית שלו: "The more you buy, the more you make". מאחורי הסיסמה יש טענה כלכלית: המערכות של אנבידיה יקרות, אך אם הן מייצרות יותר תפוקה לוואט, יותר עבודה בזמן קצר יותר, ויותר הכנסות מהפעלת מודלים וסוכנים, אז העלות הכוללת משתלמת.

זו תשובה גם לחשש של המשקיעים מתחרות זולה יותר. הרי אם אפשר להריץ חלק מהעומסים על מעבדים כלליים של אינטל או AMD, או על מאיצים אחרים, למה לשלם פרמיה לאנבידיה? התשובה של הואנג היא שהשאלה אינה מחיר השבב, אלא כמה כסף המערכת מייצרת לאורך חייה.

הואנג גם ניסה להרגיע את החשש שהשוק יבחר בארכיטקטורות אחרות. לדבריו, בעולם שבו תוכנה משתנה כל כמה חודשים, רק אקוסיסטם רחב וגמיש יכול להחזיק לאורך זמן. זו אחת הסיבות שאנבידיה ממשיכה להדגיש לא רק חומרה, אלא גם ספריות תוכנה, כלי פיתוח, שותפים ופריסה מהירה.

עובד אחד, צוות סוכנים

בעבר דיברו על עובד אחד מול מחשב. כעת הואנג מדבר על עובד שמפעיל צוות של סוכנים. מהנדס אחד יכול להפעיל סוכני קוד, סוכני בדיקה, סוכני סימולציה וסוכני תיעוד. שכר בבינה מלאכותית: מנכ"ל אנבידיה מציע מודל תגמול חדש לעידן הסוכנים.

זו גם הסיבה שהחשש מפיטורים לא ייעלם. אם עובד אחד עם סוכנים מייצר תפוקה של כמה עובדים, חלק מהחברות יגידו: נשמור על העובדים ונגדיל תפוקה. אחרות יגידו: נצמצם כוח אדם ונשמור על אותה תפוקה. זה ההבדל בין חזון הצמיחה של הואנג לבין המציאות הניהולית של חברות שנמדדות רבעון אחר רבעון.

.

150 שותפים, ועלייה של פי 4 במניה של LG

הואנג הזכיר על הבמה שורה של שותפים ולקוחות, כולל אנתרופיק, ספייס X, גוגל, CoreWeave, Nebius ו-Cursor. אם החברות שמובילות את ה-AI משתמשות בתשתיות של אנבידיה, קשה לשאר השוק להתעלם. זה גם עונה לטענה שיש יותר ניסיונות להפחית תלות באנבידיה. ייתכן שיש ניסיונות כאלה, אך בשטח, הרבה מהמערכות הקריטיות עדיין יושבות על האקוסיסטם שלה.

הכנס בטאיפיי היה גם מופע כוח מול הספקים באסיה. אנבידיה נשענת על טייוואן, עם כ-150 שותפים מקומיים סביב פלטפורמת ורה רובין. מניות שרשרת האספקה מגיבות בהתאם. LG אלקטרוניקס, למשל, עלתה במגבלה היומית של 30% יום שני ברציפות, על רקע דיווחים שיו"ר קבוצת LGי ייפגש עם הואנג ב-5 ביוני. המניה כבר עלתה פי-4 מתחילת השנה.

הסיפור שאנבידיה מוכרת

הסיפור של אנבידיה כבר מזמן אינו רק מכירות שבבים. הואנג מנסה לשכנע שהחברה נמצאת בלב שינוי כלכלי רחב: סוכני AI יגדילו תפוקה, יצרו ביקוש אדיר למחשוב, יפתחו שווקים חדשים ויהפכו דאטה סנטרים למפעלים של הכנסות.

זה סיפור חזק, ואנבידיה יודעת לספר אותו טוב יותר מכל חברה אחרת. אך המשקיעים צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר לא מעט מהחלום. כל אמירה של הואנג על AI כמחולל רווח ותמ"ג מייצרת התלהבות, אך החברות שיקנו את התשתיות יצטרכו להראות החזר השקעה אמיתי.

המצגת בטאיפיי הראתה שוב למה אנבידיה עדיין מובילה את הנרטיב. בכל פעם שנדמה שהשוק חושש משחיקה, מתחרות או מירידה בביקושים, הואנג מרחיב את הסיפור: מ-GPU למערכות, ממערכות לרשתות, מרשתות למפעלים, וממפעלים לכלכלה של סוכנים. השאלה היא רק אם ההכנסות בפועל - אצל הלקוחות של אנבידיה, ולא רק אצלה - יגיעו באותו קצב.