אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

עולים על הגגות: זינוק של 30% בהתקנות הסולאריות הביתיות ב-2025

שנה להשקת תוכנית "מאה אלף גגות" של משרד האנרגיה: קצב ההתקנות שבר שיאים והגיע לקרוב ל-40 אלף גגות פעילים; מי הרשויות המובילות, למה הצרכנים מסתערים ואיך זה משפיע על מניות הסקטור?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה אנרגיה

שנת 2025 סימנה נקודת מפנה דרמטית בשוק האנרגיה הביתית בישראל, עם האצה חסרת תקדים בקצב התקנת מערכות פוטו-וולטאיות (PV) על גגות בתי מגורים. מנתוני רשות החשמל עולה כי המהלך הלאומי להרחבת האנרגיה המתחדשת עבר משלב הניירות לשטח: ישראל סגרה את השנה החולפת עם קרוב ל-40 אלף גגות סולאריים פעילים.

הנתונים משקפים בשלות של מדיניות התמריצים שהוביל משרד האנרגיה והתשתיות, לצד תעריפים מיטיבים שקבעה מליאת רשות החשמל, שהפכו את הגג הביתי לאפיק השקעה מניב ויציב עבור משקי הבית בסביבת הריבית הנוכחית.

קצב הצמיחה משלש את עצמו

במהלך שנת 2025 הותקנו בישראל כ-8,400 מערכות סולאריות ביתיות חדשות. מדובר בזינוק של כ-30% לעומת שנת 2024, שבה הותקנו כ-6,500 מערכות. כדי להבין את עוצמת השינוי, מספיק להסתכל על השנים הקודמות: בין 2023 ל-2024 עמד קצב הגידול השנתי על כ-12% בלבד.

המפנה המרכזי נרשם במחצית השנייה של 2025. בעוד שבחודשים הראשונים של השנה נשמר קצב יציב של כ-600 גגות חדשים בחודש, הרי שמאז חודשי הקיץ נרשמה עלייה חדה. הממוצע החודשי טיפס לכ-800 התקנות, ובחודש נובמבר אשתקד נשבר שיא כל הזמנים עם כמעט 1,000 גגות סולאריים שהותקנו בתוך חודש אחד בלבד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן התייחס לנתונים ומסר: "תוכנית 'מאה אלף גגות סולאריים' היא צעד היסטורי שאנו עושים לטובת אזרחי ישראל, שיביא למהפכה בשוק האנרגיה. התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות ליהנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום. היא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם".

מפת ההתקנות: מי מובילה ומי משתרכת מאחור?

על פי נתוני ה-BI של רשות החשמל, נכון לסוף 2025 קיימת העדפה ברורה ליישובים המאופיינים בבנייה נמוכה ובבתים צמודי קרקע, שם פוטנציאל השטח הקיים לכל משק בית הוא הגבוה ביותר.

בצמרת הדירוג של הרשויות המקומיות מובילה באר שבע, ואחריה ברשימה בולטות מיתר, אילת ולהבים בדרום. בצפון מובילה בית שאן (הראשונה מבין הרשויות בצפון), ולצידה דליית אל כרמל. במרכז ובאזור השרון בולטות מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה. לעומת זאת, במרכזים העירוניים הצפופים ובגוש דן חדירת המערכות נותרה מתונה משמעותית בשל מורכבות האשכולות בבתים משותפים.

הרשויות המובילות בישראל בהתקנות סולאריות ביתיות:
  • באר שבע: 1,257 מערכות פעילות
  • מיתר: כ-980 מערכות פעילות
  • אילת: כ-850 מערכות פעילות
שיאנית הצפון:
  • בית שאן - הרשות המובילה את מפת ההתקנות באזור הצפון.
הנציגות הבולטות במרכז ובשרון (בנייה צמודת קרקע):
  • מודיעין-מכבים-רעות
  • פרדס חנה-כרכור
מגמת החדירה לפי סגנון בנייה:
  • 🟢 בתים צמודי קרקע / יישובים קהילתיים: חדירה גבוהה (פוטנציאל שטח גג מקסימלי למשק בית).
  • 🔴 מרכזים עירוניים צפופים (גוש דן): חדירה מתונה (בשל מורכבות משפטית ולוגיסטית בבתים משותפים).

רוח גבית למניות האנרגיה הירוקה

הנתונים הללו מהווים אישור למנוע צמיחה חזק בשוק המקומי, שמשפיע ישירות על השורה העליונה של החברות הפועלות בתחום ההתקנות, הייבוא והמימון של מערכות סולאריות ביתיות ומסחריות.

חברות המזוהות עם הסקטור, כמו אנלייט אנרגיה, אנרג'יקס, סולגרין וטראלייט, לצד שחקניות הפצה וציוד מקומיות, נהנות מהתרחבות השוק המקומי ומגידול במכירות של פאנלים, ממירים ומערכות אגירה ביתיות. בשוק ההון מעריכים כי המעבר של הצרכן הפרטי לראות במערכת הסולארית מוצר צריכה בסיסי ומניב (הענקה של תשואה דו-ספרתית קבועה על ההון בסיכון אפסי) - ימשיך לתמוך בתוצאות הכספיות של חברות הענף ברבעונים הקרובים.

האם היעד של 2030 בר השגה?

התמונה הכלכלית העולה מסיכום הנתונים ברורה: שוק הגגות הסולאריים בישראל חצה את שלב המאמצים המוקדמים והפך לטרנד מיינסטרים רחב. בקצב הגידול הנוכחי, ובסיוע המודעות הגוברת לצורך בגיבוי אנרגטי ובסוללות אגירה ביתיות בשעות חירום, היעד הממשלתי של הגעה ל-100 אלף גגות סולאריים עד שנת 2030 נראה כעת ריאלי מתמיד.

קיראו עוד ב"בארץ"

 


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה