
הממשל האמריקאי: "אל תפנו לאיראן לקבלת אישור מעבר במצר הורמוז"
הממשל פונה למערב ומסביר - עסקאות עם איראן אסורות; טראמפ לא מוכן שאיראן תהיה עם שליטה על מעבר ספינות במצר הורמוז
ארה"ב מקשיחה את הקרב על מצר הורמוז, ולא רק במישור הצבאי. משרד האוצר האמריקאי מבהיר כי עסקאות עם איראן לצורך מעבר בטוח במצר הורמוז אסורות גם כאשר לא משולם כסף. גם אם חברת ספנות אינה משלמת אגרה רשמית, עצם קבלת שירות, אישור, תיאום או ערבות למעבר בטוח מגורם איראני עלולה להיחשב פעולה אסורה מבחינת הסנקציות האמריקאיות.
העדכון חשוב משום שהוא סוגר פרצה אפשרית. עד עכשיו הדיון התמקד בעיקר בשאלה אם חברות ספנות רשאיות לשלם לאיראן "אגרת מעבר" כדי לחצות את המצר. כעת וושינגטון אומרת משהו רחב יותר: לא רק תשלום אסור, אלא גם קבלת שירות ממשלתי מאיראן הקשור להבטחת מעבר. ארה"ב אינה מוכנה לאפשר לאיראן להפוך את הורמוז למעבר שבו ספינות מקבלות ממנה מעין רישיון תנועה, אף אם זה מוצג כהסדר בטיחותי ולא כתשלום פוליטי.
ברקע עומדת הקמת גוף איראני חדש בשם רשות מצר המפרץ הפרסי (PGSA), שנועד לפי האמריקאים לגבות אגרות ולסנן אוניות מסחריות שמבקשות לעבור במצר. משרד האוצר האמריקאי הטיל עליו סנקציות במסגרת סמכויות נגד טרור, וטוען שהגוף משמש את איראן ואת משמרות המהפכה כדי לסחוט כלי שיט ולייצר מקור הכנסה חדש. המשמעות לחברות ספנות, מבטחים, בנקים ומתווכים היא שכל מגע עם הגוף הזה עלול להפוך לחשיפה משפטית ופיננסית.
מ-100 חציות ביום לבודדות - האוניות עוברות "חשוך"
ההבהרה האמריקאית מגיעה בזמן שבו תנועת הספינות במצר הורמוז מתאוששת מעט, אך עדיין רחוקה משגרה. לפני המלחמה עברו במצר יותר מ-100 כלי שיט ביום. כעת מדובר בחציות בודדות, לעיתים בחלונות זמן קצרים, עם תיאום צבאי וניהול סיכונים חריג.
חלק מהאוניות חוצות את המצר כשהן מכבות את מערכת הזיהוי האוטומטית AIS, כדי להקטין חשיפה ולהקשות על זיהוי. זו טקטיקה שמקטינה לכאורה את הסיכון להיתפס כמטרה, אך מגדילה סיכון ימי: פחות שקיפות בין כלי שיט, יותר תלות במכ"ם, צורך בצוות מיומן יותר ויכולת נמוכה יותר להגיב לתנועה צפופה או לשינוי פתאומי במסלול. חלק מהמעברים נעשים בתיאום עם גורמים אמריקאיים שמספקים ניטור, הכוונה ומודיעין ימי.
נוצר מצב בעייתי: מצד אחד יש תנועה מסוימת, ולכן השוק אינו מתמחר סגירה מוחלטת של הורמוז. מצד שני, עצם העובדה שאוניות צריכות לעבור "חשוך", בלי רצף זיהוי מלא, ממחישה שהמעבר עדיין מסוכן. כל מוקש ימי, כטב"ם, טיל חוף ים או טעות זיהוי יכולים לעצור כמעט בן לילה את התנועה שנותרה.
להרחבה: מצר הורמוז בוער - איראן תקפה אוניות במפרץ
איראן מנסה למסד מנגנון אגרות - ארה"ב חוסמת
הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם האנרגיה. דרך המצר עוברת כמות גדולה של נפט וגז נוזלי מהמפרץ הפרסי לשווקים הגלובליים, ולכן גם מעבר חלקי משפיע מיד על מחירי האנרגיה, על ביטוח ימי, על חוזי הובלה ועל ציפיות האינפלציה.
בימים האחרונים מחירי הנפט ירדו על רקע הערכות להסכם זמני בין ארה"ב לאיראן ולפתיחה הדרגתית של המצר. אך הירידה הזו נשענת על הנחה עדינה - שהצדדים מצליחים לשמור על תנועה מוגבלת בלי אירוע חריג. ברגע שארה"ב מבהירה שאסור לחברות לקבל "מעבר בטוח" מאיראן, היא אומרת לשוק שהפתרון אינו יכול להיות הסדרה פרטית בין ספינות לטהרן. הפתרון צריך להיות מדיני, צבאי או בינלאומי, לא מסלול עוקף סנקציות.
מבחינת חברות הספנות, מדובר בדילמה קשה. אונייה תקועה במפרץ עולה כסף בכל יום: דלק, צוות, ביטוח, אובדן זמן חוזי ועיכובים בשרשרת האספקה. אך מעבר דרך הסדר איראני עלול לסבך את החברה מול ארה"ב, במיוחד אם יש לה קשרים לבנקים אמריקאיים, מבטחים, לקוחות מערביים או דולרים. במקרים כאלה, הסיכון המשפטי יכול להיות יקר יותר מהעיכוב.
- הנפט צונח מתחת ל-89 דולר: השוק מתמחר פתיחה מחודשת של מצרי הורמוז
- תקיפה אמריקאית בהורמוז - שעות אחרי שטראמפ דיבר על התקדמות
הקרב על הורמוז אינו רק קרב על ספינות אלא על כללי המשחק. איראן מנסה לאותת שהיא בעלת השליטה בפועל במעבר, או לפחות שחקן שחייבים לקבל את אישורו. ארה"ב מנסה למנוע בדיוק את זה - אם איראן תצליח למסד מנגנון שבו אוניות נרשמות, מקבלות אישור, משלמות או מקבלות ערבות מעבר, היא תיצור מציאות שבה חופש השיט הופך לזכות שמותנית בטהרן. הסנקציות על הגוף האיראני החדש אינן רק כלי ענישה, אלא ניסיון לחסום את המודל העסקי והמדיני שאיראן בונה סביב המצר.
להרחבה: איראן מתהפכת - "מצר הורמוז נסגר מחדש"
ככל שארה"ב מקשיחה את הכללים, חברות ספנות זהירות יותר עלולות להעדיף לא לעבור בכלל. זה יכול לשמור על לחץ במחירי ההובלה והביטוח, גם בלי סגירה רשמית של המצר. במקביל, אוניות שמחליטות לעבור בלי AIS ובלי הסדר איראני נכנסות לסיכון מבצעי גבוה.
המסר העיקרי לשוק האנרגיה הוא שהורמוז אינו סגור לחלוטין, אך גם אינו פתוח באמת. יש מעבר חלקי, יש סיוע אמריקאי, יש אוניות שמצליחות לצאת מהמפרץ - אך אין ודאות. בעולם האנרגיה, חוסר ודאות במצר הורמוז שווה פרמיית סיכון.
ההבהרה האמריקאית משנה את התמריץ של בעלי האוניות. הם כבר אינם בוחנים רק אם ניתן לעבור פיזית את המצר, אלא נדרשים לשאול אם הדרך שבה הם עוברים אותו עלולה להיחשב קבלת שירות אסור מאיראן. הורמוז הפך משאלה של ביטחון ימי לשאלה של סנקציות, ביטוח, מימון וציות משפטי.