פתאל נפגעה מהמטבעות ומהמלחמה, אבל התחזית עדיין דורשת שיפור משמעותי בהמשך השנה

פתאל פתאל החזקות -0.04%  היא כבר מזמן לא רק רשת מלונות ישראלית. היא כבר מזמן לא רק רשת מלונות ישראלית. בשנים האחרונות היא בנתה לעצמה פעילות רחבה באירופה, שהפכה לחלק המרכזי בפעילות הקבוצה ולגורם שמאזן חלק מהתנודתיות בשוק המקומי. הרבעון הנוכחי ממחיש את החשיבות של הפיזור הזה: בישראל החברה מתמודדת עם פגיעה בתיירות הנכנסת, ירידה בתפוסות והשפעות המלחמה, בעוד שבאירופה נרשמה עלייה בביקושים וברווחיות במטבע מקומי, גם אם שערי החליפין פגעו בתרגום התוצאות לשקל.

גם המתחרות המקומיות הבינו בשנים האחרונות שהשוק הישראלי לבדו הוא לאמספיק יציב כדי להישען עליו לאורך זמן. ישרוטל נכנסה לפעילות ביוון וברומא, וישראל קנדה הרחיבה את פעילות המלונאות שלה באירופה. אצל פתאל המהלך הזה כבר נמצא בשלב מתקדם בהרבה, עם צבר מלונות רחב ופעילות משמעותית מחוץ לישראל. ועדיין, גם פיזור גיאוגרפי רחב לא מוחק את מה שקורה בשוק המקומי, וברבעון הראשון החולשה בישראל, לצד השפעות שערי החליפין, הורגשה היטב בתוצאות.

מניית פתאל מגיבה בירידה של כ-3% לתוצאות אך עדיין מציגה תשואה של 27% מתחילת השנה, הגבוהה בענף כשכל מתחרותיה בתשואה שלילית על השנה, ישרוטל במינוס 10%, דן ב-17%. פתאל היא עדיין הקבוצה הגדולה מבחינת השווי ונסחרת ב-13.7 מיליארד שקל, אחרי ישרוטל ב-8.5 מיליארד ודן ב-3.2 מיליארד שקל. מכפילי הרווח לא יציבית בענף כשחלק מהחברות הציגו הפסדים ברבעונים האחרונים, עם זאת מבחינת מכפילי ההון פתאל מקבלת את התמחור הנדיב ביותר 3.3 ישרוטל 3.2 ודן ב-2.6 ישראל קנדה מלונאות (שמוזגנה לבורסה לתוך השלד די אנ איי) עומדת על מכפיל 2.1 על ההון.

בשנתיים האחרונות נהנתה קבוצת המלונאות ממקור הכנסות לא שגרתי במלונות בישראל, אירוח אלפי מפונים מהדרום ומהצפון מאז פריצת המלחמה באוקטובר 2023. האירוח הזה שיפר את הרווחיות במלונות בישראל באופן חריג וחד פעמי, בניגוד לעונתיות הרגילה של הענף. כלומר הרבעונים הקודמים לא שיקפו פעילות מלונאית רגילה בישראל, אלא פעילות שנתמכה במצב חירום.

כעת, כשהאפקט הזה דועך, פתאל חוזרת למציאות קשה יותר. הרבעון הראשון הוא ממילא הרבעון החלש בענף המלונאות, אבל הפעם הוא מגיע עם ביקושים חלשים יותר בישראל, פגיעה בתיירות הנכנסת, לצד הוצאות קבועות שלא ירדו בקצב דומה להכנסות. זה שילוב בעייתי במיוחד עבור חברה עם היקף פעילות גדול, רשת מלונות רחבה ומבנה חוב משמעותי.

עיקרי התוצאות: ירידה בהכנסות, שחיקה ברווח הגולמי והפסד גדול יותר

הכנסות פתאל משירותי אירוח ואחרות הסתכמו ברבעון הראשון ב-1.33 מיליארד שקל, לעומת 1.40 מיליארד שקל ברבעון המקביל. זה משקף ירידה של כ-4.7%. ההכנסות, כולל איחוד יחסי, הסתכמו בכ-1.45 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

אבל הירידה בהכנסות היא רק חלק מהתמונה. עלות ההכנסות כמעט לא ירדה, ועמדה על 887.7 מיליון שקל, לעומת 892.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. המשמעות היא שהרווח הגולמי נשחק בצורה חדה יותר מההכנסות: מ-506.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-445.6 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, ירידה של כ-12%. זה נתון חשוב, כי הוא מראה שהחולשה לא נשארה רק בשורת המכירות, אלא חלחלה גם לרווחיות הבסיסית.

• פתאל רוצה את פארק פלאזה: 920 מיליון ליש"ט, פרמיה של 36%
• סמנכ״ל פתאל: "מייצרים מזומנים בקצב גבוה; הפיזור מאפשר לנו להתמודד עם כל מצב"

הוצאות המכירה והשיווק עלו ל-55.1 מיליון שקל, לעומת 49.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעוד הוצאות ההנהלה והכלליות ירדו קלות ל-146 מיליון שקל. הרווח התפעולי לפני פחת, הפחתות והוצאות אחרות ירד ל-236.5 מיליון שקל, לעומת 297.6 מיליון שקל ברבעון המקביל.

אחרי הפחת, הוצאות המימון והוצאות נוספות, פתאל עוברת להפסד תפעולי של 72.3 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי זניח של 1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה החברה רושמת הפסד נקי של 315.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של 254.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם בנטרול השפעת IFRS 16, ההפסד נותר עמוק, ועומד לפי הודעת החברה על כ-288 מיליון שקל, לעומת כ-223 מיליון שקל ברבעון המקביל.

גם התזרים מציג סימן אזהרה, במיוחד על רקע מבנה המאזן של החברה. המזומנים נטו מפעילות שוטפת עברו לשלילי ועמדו על מינוס 94.5 מיליון שקל, לעומת תזרים חיובי של 5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. כלומר, ברבעון הזה הפעילות השוטפת של פתאל צרכה מזומן במקום לייצר מזומן, וזה מצטרף לגירעון של כ-2.22 מיליארד שקל בהון החוזר בדוחות המאוחדים. הדירקטוריון קבע כי אין בגירעון הזה כדי להצביע על בעיית נזילות, אבל עבור המשקיעים זה עדיין נתון שמחדד את התלות של החברה בשיפור הפעילות בהמשך השנה, לצד המשך ניהול הדוק של החוב והמקורות הכספיים.

שיעורי התפוסה: ישראל חוזרת למציאות של אחרי המפונים

הנתון הבולט ביותר ברבעון הוא שיעור התפוסה בישראל, שירד ל-43% בלבד, לעומת 56% ברבעון המקביל ו-68% ברבעון הראשון של 2024. הירידה הזאת מספרת את הסיפור כולו: 2024 הייתה שנה חריגה, שבה אירוח המפונים יצר תפוסות גבוהות מהרגיל דווקא בתקופה שבה מלונות בישראל אמורים להיות חלשים יותר עונתית. ב-2026 הכרית הזאת כבר כמעט לא קיימת.

• פלטפורמת ה-AI מגיעה לבנקים: ג'ין טכנולוגיות חתמה על הסכם של עד 10.4 מיליון שקל עם גוף פיננסי מוביל
• הבכירים בנקסט ויז'ן נועלים רווחים - מימוש בחצי מיליארד שקל

פתאל מציינת כי ברבעון השני היא מעריכה שהתפוסה הממוצעת במלונות החברה בישראל תעמוד על כ-60%, לעומת כ-58% ברבעון השני של 2025. לכאורה, מדובר בשיפור. אבל גם כאן יש כוכבית וכל זה הוא בהנחה שהמתיחות הבטחונית תרגע וחזרת התיירים לישראל תחל בהדרגה במחצית השנייה של 2026.

מחוץ לישראל התמונה מאוזנת יותר. בבריטניה ואירלנד שיעור התפוסה עלה ל-75%, לעומת 74% ברבעון המקביל. באירופה נרשמה ירידה קלה ל-65%, לעומת 67%. באגן הים התיכון התפוסה ירדה ל-61%, לעומת 73% ברבעון המקביל, בעיקר על רקע השפעות המבצע באזור. כלומר, ישראל היא מוקד החולשה העיקרי, אבל גם חלק מהאזורים האחרים לא סיפקו פיצוי מלא.

גם ההכנסה היומית הממוצעת לחדר, ADR, לא מספקת נחמה גדולה. לפי הדוח, ה-ADR ברשת עמד ברבעון הראשון על 446 שקל, לעומת 462 שקל ברבעון המקביל ו-444 שקל ברבעון הראשון של 2024. כלומר, המחיר הממוצע לחדר לא קרס, אבל גם לא הצליח לפצות על הירידה בתפוסה ועל מבנה העלויות.

ופה חשוב להדגיש פתאל היא לא חברת תוכנה שיכולה לצמצם הוצאות מול ירידה בהכנסות. מלונות הם עסק עתיר נכסים, עובדים, שכירויות, תחזוקה, מימון ופחת. כשהתפוסות יורדות, חלק גדול מההוצאות נשאר. לכן כל ירידה בתפוסה בישראל מתגלגלת מהר יחסית לרווחיות.

התחזית: כדי לעמוד במספרים, פתאל צריכה רבעונים חזקים בהרבה

למרות הרבעון החלש, פתאל משאירה על השולחן תחזית שנתית גבוהה ל-2026. החברה צופה הכנסות של 8 עד 8.4 מיליארד שקל, EBITDAR של 2.8 עד 3.1 מיליארד שקל, EBITDA של 1.5 עד 1.8 מיליארד שקל ו-FFO של 900 מיליון עד 1 מיליארד שקל.

הפער בין הרבעון הראשון לבין התחזית השנתית בולט. ברבעון הראשון רשמה החברה, לפי נתוני התחזית שהציגה, הכנסות של 1.45 מיליארד שקל, EBITDAR של 271 מיליון שקל, EBITDA שלילי של 11 מיליון שקל ו-FFO שלילי של 220 מיליון שקל. כלומר, כדי להגיע ליעדים השנתיים, פתאל צריכה שינוי חד בקצב בהמשך השנה.

תחזית 2029 כפי שמופיעה במצגת לבורסה:

חלק מהפער מוסבר בעונתיות. הרבעון הראשון הוא כאמור הרבעון החלש יותר בענף, והרבעונים השני והשלישי אמורים להיות טובים יותר. אבל התחזית עדיין דורשת הנחה של התאוששות בפעילות, בעיקר בישראל, לצד המשך ביצועים טובים באירופה ונטרול חלק מהשפעות המטבע. החברה עצמה מציינת כי שערי החליפין נלקחו בתחזית לפי השערים במועד פרסום הדוח השנתי, וכי התחזית עשויה להתעדכן אם יידרש.

מעבר ל-2026, פתאל מציגה גם תחזית ל-2029, ושם המספרים כבר גבוהים בהרבה: הכנסות של 11 עד 11.5 מיליארד שקל, EBITDAR של 3.9 עד 4.2 מיליארד שקל, EBITDA של 2.4 עד 2.6 מיליארד שקל ו-FFO של 1.6 עד 1.8 מיליארד שקל. התחזית הזאת נשענת על המשך השקעות, פתיחת מלונות חדשים, פעילות השותפויות והתרחבות בינלאומית.

פתאל מציינת כי היא ממשיכה בגיוס שותפות רביעית להשקעה במלונות באירופה, כאשר כבר אושרו השקעות של כ-540 מיליון אירו על ידי שבעה שותפים, והיא מעריכה כי הגיוס הכולל יעמוד על 700 עד 900 מיליון אירו ויושלם עד יולי. בנוסף, פתאל הציעה לרכוש את מלוא קבוצת המלונות PPHE לפי שווי של כ-930 מיליון פאונד. שני המהלכים האלה משתלבים באסטרטגיית ההתרחבות של החברה באירופה, אבל הם גם מדגישים את האופי של פתאל בשנים האחרונות: חברה שממשיכה לרוץ קדימה, גם כשהרבעון הנוכחי מציג לחץ תפעולי ותזרימי.

שחר עקה, דירקטור וסמנכ"ל הכספים: "לצד האתגרים הקבועים של הרבעון הראשון, שמתאפיין בתפוסה נמוכה יותר במלונות, ברבעון הנוכחי חווינו גם את אתגרי מבצע ״שאגת הארי״ והשפעת שערי החליפין. לצד זאת, ולאור החלטות תפעוליות טובות, צמצמנו באופן יחסי את ההשפעות של האתגרים ואף חווינו עלייה בביצועי הפעילות באירופה בנטרול השפעות שער החליפין. החברה מזהה ביקושים גבוהים מאוד להמשך השנה וצופה שאלו יגיעו כבר ברבעון השני לרמה הדומה לתחזיות. החברה ממשיכה בהתרחבות הבינלאומית שלה, המהווה קטר לפעילות החברה כולה, דרך השבחת נכסים קיימים ומיקסום השותפויות המוסדיות. במהלך הרבעון המשכנו בגיוס קרן רביעית להשקעה במלונות באירופה, כאשר כ-540 מיליון אירו כבר אושרו בוועדות השונות לטובתה והגשנו לאחרונה הצעה לרכוש ל100% מחברת PPHE, לה פורטפוליו נכסים סינרגטי לפעילותינו. איחוד כוחות צפוי להשיא ערך רב ואנו מקווים שהעסקה תושלם לטובת כל בעלי העניין של החברות״.