ענקיות הטכנולוגיה יוציאו 725 מיליארד דולר על AI ב-2026

ארבע ענקיות הטכנולוגיה - מיקרוסופט Microsoft Corp -1.82%  , גוגלAlphabet -2.17%  , אמזוןAmazon.com Inc. -1.06%  ומטא Meta Platforms - צפויות להשקיע יחד כ-725 מיליארד דולר בהוצאות הון בשנת 2026, זינוק של 77% לעומת כ-410 מיליארד דולר ב-2025. רוב הסכום מיועד לתשתיות בינה מלאכותית: מרכזי נתונים, מאיצי GPU ושבבים ייעודיים לאימון ולהרצה של מודלי שפה בקנה מידה גדול.

אמזון מובילה את מרוץ ההשקעות עם תחזית הוצאות הון של כ-200 מיליארד דולר, בעיקר עבור מרכזי הנתונים של AWS ושבבי Trainium. אלפאבית, החברה האם של גוגל, העלתה את התחזית לטווח של 180 עד 190 מיליארד דולר, מטא צופה 125 עד 145 מיליארד דולר, ומיקרוסופט נעה סביב 120 מיליארד דולר. אנליסטים כבר מעריכים שההוצאה המצרפית עשויה לחצות טריליון דולר ב-2027.

המניע החדש שמנפח את התקציבים

מנהלת הכספים של מיקרוסופט, איימי הוד, ייחסה 25 מיליארד דולר מתקציב ההשקעות של החברה לעליית מחירי שבבי זיכרון ורכיבים. מטא נימקה את העלאת התחזית ב"תמחור רכיבים גבוה יותר השנה, בעיקר זיכרון", לצד עלויות קרקע, חשמל וכוח אדם. מרכזי הנתונים צורכים כיום כ-70% מתפוקת הזיכרון העולמית. מחירי זיכרון ה-DRAM זינקו בין 50% ל-90% ברבעון הראשון של 2026 לעומת הרבעון האחרון של 2025. חברת המחקר טרנדפורס צופה עלייה של 50% עד 55% ברבעון, בעוד קאונטרפוינט מדווחת על קפיצה של 80% עד 90%. הגורם המרכזי הוא הסטת ייצור לעבר זיכרון HBM בעל רוחב הפס הגבוה, הנחוץ למאיצי הבינה המלאכותית, שתופס נתח גדל של פרוסות ה-DRAM.

שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות - סמסונג, אס.קיי היניקס ומיקרון - מפנות חלק גדל של קיבולת הייצור שלהן לזיכרון HBM, על חשבון הזיכרון הכללי המשמש מחשבים אישיים ומכשירים ניידים. מודול HBM3E בודד נמכר בכ-60 עד 100 דולר, לעומת כ-5 עד 10 דולר עבור כמות דומה של DDR5 רגיל, תמריץ כלכלי חד להעדפת ה-HBM.

התוצאה היא שולי רווח מתרחבים אצל היצרניות. אס.קיי היניקס, ספקית ה-HBM המובילה, רשמה יותר משילוש בהכנסות ממוצרי זיכרון לבינה מלאכותית מאז 2024. ההכנסה לכל ביט של זיכרון DRAM מסורתי אצל סמסונג צפויה לעלות ב-116% בשנת 2026. קיבולת ייצור חדשה של מיקרון ואס.קיי היניקס אינה צפויה להגיע לייצור המוני לפני 2027, ורוב האנליסטים מעריכים שהמחסור והמחירים הגבוהים יימשכו אל תוך 2027 ו-2028.

האם ההשקעה משתלמת?

בנק אוף אמריקה חישב שהוצאות ההון של ענקיות הענן בולעות כ-94% מתזרים המזומנים התפעולי לאחר דיבידנדים ורכישות עצמיות. שירותי הבינה המלאכותית מייצרים כיום הכנסה ישירה של כ-25 מיליארד דולר בלבד, שבריר ממה שמושקע בתשתיות, והפער השנתי בין ההוצאה להכנסה מוערך בכ-600 מיליארד דולר.

הפער מדאיג חלק מהאנליסטים. אליאנץ ריסרץ מעריכה שהפער בין הוצאות ההון לצמיחת ההכנסות עומד על כ-46%, כבר מעל 32% שנרשמו בגל העודף של חברות התקשורת ב-2001. הפחת הכבד מכביד אף הוא: גולדמן זאקס מעריכה שהפחת וההפחתות יטפסו מ-7% מההכנסות ב-2022 ל-12% עד 2027, ויכרסמו במרווחים למשך שנים. ברבעון הראשון של 2026 לבדו הנפיקו ענקיות הטכנולוגיה יותר מ-100 מיליארד דולר באיגרות חוב, יותר מכל שנת 2025 כולה, כדי לגשר על הפער בין ההוצאה לתזרים.

מנגד, נתוני הענן תומכים בהמשך ההוצאה. הכנסות AWS צמחו ב-28% ל-37.6 מיליארד דולר ברבעון, הקצב המהיר מזה 15 רבעונים, וענן גוגל המשיך לצמוח בחדות. כל עוד התשואה על ההון המושקע עולה יחד עם ההוצאה, טוענים תומכי ההשקעה, החברות מייצרות ערך לבעלי המניות. לקראת עונת הדוחות הקרובה יבחנו המשקיעים אם ההכנסות מתחילות לסגור את הפער מול ההשקעה חסרת התקדים בתשתיות.